הפסקת חוזה אישי בגלל "טעות"

מצב
הנושא נעול.
הפסקת חוזה אישי בגלל "טעות"

הפסקת חוזה אישי בגלל "טעות"
עובד מועסק בקרן מחקרים של בי"ח ממשלתי מזה שנתיים באמצעות חוזה אישי. החוזה מתחדש מאליו מדי שנה. לאחרונה ההנהלה פנתה לעובד בטענה שבנוסח החוזה "נפלה טעות" והוא מתבקש לחתום על נוסח "מתוקן". ההבדל הוא בכך שבנוסח המקורי עבודה נוספת היתה פנסיונית, ובמתוקן היא לא. כמובן שהעובד לא רוצה לחתום על הרעה שכזו. האם סירוב לחתום יכול להוות עילה לאי-חידוש החוזה? אם העובד חותם רק מתוך חשש שיאבד את עבודתו, החתימה תקפה? תודה,
 

שיר ורד

New member
תשובות

הפסקת חוזה אישי בגלל "טעות"
עובד מועסק בקרן מחקרים של בי"ח ממשלתי מזה שנתיים באמצעות חוזה אישי. החוזה מתחדש מאליו מדי שנה. לאחרונה ההנהלה פנתה לעובד בטענה שבנוסח החוזה "נפלה טעות" והוא מתבקש לחתום על נוסח "מתוקן". ההבדל הוא בכך שבנוסח המקורי עבודה נוספת היתה פנסיונית, ובמתוקן היא לא. כמובן שהעובד לא רוצה לחתום על הרעה שכזו. האם סירוב לחתום יכול להוות עילה לאי-חידוש החוזה? אם העובד חותם רק מתוך חשש שיאבד את עבודתו, החתימה תקפה? תודה,
תשובות
זכותו של המעסיק לא לחדש את החוזה , כמו גם לפטר את העובד. לכן, אי חתימה של העובד על התיקון יכולה להיות עילה לאי חידוש החוזה. חתימה של העובד על החוזה החדש, מבהירה שהעובד הסכים לתיקון לפחות ממועד התיקון.
 
הסכמה והסכמה

תשובות
זכותו של המעסיק לא לחדש את החוזה , כמו גם לפטר את העובד. לכן, אי חתימה של העובד על התיקון יכולה להיות עילה לאי חידוש החוזה. חתימה של העובד על החוזה החדש, מבהירה שהעובד הסכים לתיקון לפחות ממועד התיקון.
הסכמה והסכמה
כמובן שהסכם אישי ביסודו נותן "זכות" לאי חידוש, ותאורטית כמובן שחתימה היא הסכמה. אבל אני תוהה האם גם במצב המדובר אותם עקרונות תקפים. ומה כוונתי? שכאשר ההסכם נחתם (לפני שנתיים) היתה הסכמה הדדית על תנאיו. רוח הדברים היתה שכל עוד לא משתנה משהו מהותי, אין מניעה שהעובד ימשיך שנים בעבודה. מבחינת העובד ליציבות הצפויה הזו היתה חשיבות ניכרת. אחרי שנתיים של השתקעות, לעובד מאוד קשה לקום וללכת. מדובר בפרנסה וחברים ואורח חיים שניבנה סביב מקום העבודה, כולל מקום מגורים. נכון שאף אחד לא הבטיח לעובד קביעות. אבל המעסיק למעשה מנצל את התלות של העובד במקום העבודה (שנוצרה עם הזמן), ומבטל מרכיב שכר באופן חד צדדי ובלי שום שינוי נסיבות. השינוי פוגע באמת. אבל התלות מספיק גדולה שהעובד נאלץ לבלוע את הצפרדע ולהמשיך בחריקת שיניים. המעסיק הוא מוסד, ולכן גם לא ממש מוטרד מהאפשרות (הבלתי סבירה) שהעובד יעזוב. האם אין כאן מצב של חוסר תום לב? או של ניצול עמדת כח? או מעשה לא כשר אחר שפוסל את המעשה?
 

שיר ורד

New member
לא

הסכמה והסכמה
כמובן שהסכם אישי ביסודו נותן "זכות" לאי חידוש, ותאורטית כמובן שחתימה היא הסכמה. אבל אני תוהה האם גם במצב המדובר אותם עקרונות תקפים. ומה כוונתי? שכאשר ההסכם נחתם (לפני שנתיים) היתה הסכמה הדדית על תנאיו. רוח הדברים היתה שכל עוד לא משתנה משהו מהותי, אין מניעה שהעובד ימשיך שנים בעבודה. מבחינת העובד ליציבות הצפויה הזו היתה חשיבות ניכרת. אחרי שנתיים של השתקעות, לעובד מאוד קשה לקום וללכת. מדובר בפרנסה וחברים ואורח חיים שניבנה סביב מקום העבודה, כולל מקום מגורים. נכון שאף אחד לא הבטיח לעובד קביעות. אבל המעסיק למעשה מנצל את התלות של העובד במקום העבודה (שנוצרה עם הזמן), ומבטל מרכיב שכר באופן חד צדדי ובלי שום שינוי נסיבות. השינוי פוגע באמת. אבל התלות מספיק גדולה שהעובד נאלץ לבלוע את הצפרדע ולהמשיך בחריקת שיניים. המעסיק הוא מוסד, ולכן גם לא ממש מוטרד מהאפשרות (הבלתי סבירה) שהעובד יעזוב. האם אין כאן מצב של חוסר תום לב? או של ניצול עמדת כח? או מעשה לא כשר אחר שפוסל את המעשה?
לא
זכותו של מעסיק להחליט שעלו השכר של עובדיו גבוה מדי והוא מפטר אותם ולוקח עובדים זולים יותר ולחילופין מאפשר להם להשאר במקום העבודה ברמת שכר נמוכה יותר. זה החסרון של הסכם עבודה אישי לעומת הסכם קיבוצי, שם כל שינוי לרעה בשכר צריך לקבל את אישור ארגון העובדים היציג, וזה בדרך כלל לא ינתן בקלות. באותה מידה ישנם עובדים שמנצלים את תלות המעסיק בידע שצברו במקום העבודה, אינם משתפים בו את חבריהם לעבודה ודורשים העלאות שכר מופרזות והמעסיק נאלץ להכנע לבתיעותיהם. בסופו של דבר, מעסיקים רבים מבינים עם מי יש להם עסק ומצליחים להפטר מעובדים אלו. גם לגבי העובד קיימת הברירה לעזוב, או סתם לסרב לחתום על החוזה החדש ולאלץ את המעסיק לפטר אותו אם איננו מוכן לותר על דרישתו. לפי תיאור השאלה המקורית שלך, נראה בכלל שמבחינת המעסיק היתה טעות בחוזה המקורי ובכלל לא מדובר בהרעת תנאים, אם אכן זה כך, אזי בודאי שאין להתיחס לדרישתו החדשה של המעסיק כחוסר תום לב.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה