הפעם הראשונה שנפגשתם.....

[danaziv]

מזל טוב לניר והמון אושר../images/Emo41.gif

 

[אתי@]

ממש לא מבט ראשון

לקח די הרבה זמן עד שהבנו שהתאהבנו

וגם על חתונה לא היה על מה לדבר, כי כשהכרנו היינו ממש צעירים. אני הייתי בת 18 וחצי ורונן בן 20, ככה שיצאנו בלי לחשוב על העתיד יותר מידי, אלא רק כי היה לנו כיף ביחד. בהמשך כשהתבגרנו אז התחלנו לחשוב על זה יותר ברצינות, ולבדוק אם אנחנו רק מאוהבים או שגם יכולים לבלות את כל חיינו ביחד... וגילינו שכן

 

[הילית*]

לא מבט ראשון ../images/Emo99.gif

אפילו היתה פרידה בהתחלה ונסיעה לחו"ל ביחד (כידידים) במהלך הפרידה ואחריה חזרנו להיות יחד... (דרך אגב באותו תאריך שחזרנו ארצה התחתנו בדיוק לאחר שנתיים...) וזה מה שיפה באהבה הזאת כל יום אוהבים יותר...ומתאהבים מחדש

 

[fila]

אהבה ממבט ראשון?../images/Emo23.gif

כן, הוא התאהב בי ממבט ראשון ביום הראשון שהגעתי לעבודה. אני לא ממש הבחנתי בקיומו

אבל כמו שכולכן יודעות התחלנו להתידד לא שמתי לב שהוא מתאהב בי והייתי מספרת לו על אהבתי העצומה לחברו הטוב ביותר... היינו מקניטים האחד את השני ויום אחד הוא הדביק לי נשיקה שממש נפלתי מהרגלים והבנתי שגם אני מרגישה אליו משהו משם עברנו דרך ארוכה ורצופת מכשולים והאמנתי שנהיה יחד כל החיים והמציאות והאנשים שהתנגדו לקשר שלנו הציקו מאוד וערערו את היחסים ביננו אבל ביום אחד החלטתי שאני עוזבת הכל ונוסעת לאילת לתקופה בלתי מוגבלת עד שאשכח אותו ואת כולם והוא פתאום הופיע אמר שגם לא אכפת לו מכלום ומה שחשוב זה שהוא רוצה להיות איתי..... אז ידעתי שכבר לא נפרד וזה הוא שאני רוצה להיות איתו עד הסוף. בסוף הצלחנו

 

[תוכי]

מבחינתי .....

לא התאהבתי בבעלי ממבט ראשון זה לקח כמה חודשים ובעלי התאהב ממבט ראשון ועשה הכל כדי שאני אתאהב בו

 

[יעלי2]

אני../images/Emo9.gif

הכרנו בלימודים ועבדנו בשיתוף פעולה פורמלי ברדיו הסטודנטים. זה היה כיף אבל ידעתי שיש לו חברה. ערב אחד הוא אחרי שהזמנתי את שניהם למסיבת פורים שעשיתי (והם לא באו), הוא צלצל והייתי בטוחה שזה בענין לימודים (אולי צריך חומר?). לא התייחסתי עד שהבנתי שהוא בענין של להיפגש ולהתחיל לצאת. בפעם הראשונה יצאנו לחוף הים בטיילת בת"א והיה כל כך רומנטי. השארתי אצלו באוטו סוודר שלי וככה זה התחיל. עמית היה אנטיטזה לגבר חלומותי באותו זמן. סיימתי תקופת "צינון" וחיפשתי מישהו שסיים כבר לימודים, שיודע מה הוא רוצה לעשות בחיים. הוא בדיוק סיים שנה א´, גר עם ההורים, עוד הרגיש את הקבע שזה עתה סיים. בקיצור הלכתי לחפש אתונות ומצאתי ירושה! סתם יצאתי איתו כי הוא היה חמוד ונידלקתי. התחלנו לצאת בחג שבועות וכששאלתי אותו מתי הוא רוצה להתחתן הוא אמר לי "בחג שבועות! אבל לא זה שבא עכשיו, לא זה בשנה הבאה זה שאחריו". עברו מאז כמה שנים וובשבוע הבא, חג שבועות, אנחנו מזמינים חברים לבראנצ´ כי זו סיבה למסיבה (וגם יצא להם לראות את האלבומים של החתונה)...

 

[dili]

ממש לא אהבה ממבט ראשון!

לא מצידי בכל אופן, היינו שכנים מאז שנולדנו, אבל אף פעם לא הסתכלתי עליו כפרטנר לחיים, האמת שעד גיל 14 בערך כלל לא התייחסתי אליו! לא שמתי לב שהוא שם... ואז בחופש הגדול, כשכל החבר´ה ישבו למטה, התחלנו לדבר, ככה באופן אקראי, הוא שאל משהו, עניתי במקרה וזה התגלגל להמון שיחות נפש, במהלך החופש היינו נפגשים כל ערב, מדברים שעות, אבל אני התייחסתי אליו כמו אח גדול. הוא סיפר לי מאוחר יותר שהתאהב מיד, אבל אני לא, רק אחרי שנה בערך, כשהייתי בת 15 וקצת הקשר התהדק והפך רומנטי (נשמע לי מצחיק, רומנטיקה בגיל 15) ומאז אנחנו יחד.

 

[שמופית]

הפעם הראשונה שנפגשנו.....

אני הגעתי לראיון עבודה והוא כבר עבד בחברה. הוא ועוד מתכנת התרוצצו יחפים והוא משך את תשומת ליבי, כי הוא נראה הרבה יותר צעיר מ 27 שנותיו, ושאלתי את עצמי אם הוא לפני או אחרי צבא. לאחר שהתחלתי לעבוד בחברה, היינו באותה מחלקה אבל לא באותו חדר. אחרי כחודשיים כבר הייתי מאוהבת בו עד מעל לראש, והוא - אטום שכמותו - אפילו לא שם לב. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שהתחלתי עם בחור ! הזמנתי אותו לצאת כמה פעמים "סתם להסתובב יחפים על החוף" ואחרי כמה פעמים כאלו, ירד לו סוף סוף האסימון והוא הבין שמשהו קורה פה והתאהב גם. עברנו לגור ביחד די מהר ואחרי כ 7 חודשים כבר ידענו שנתחתן.

 

[נופר30]

לא אהבה ממבט ראשון

אבל אהבה שמתעצמת עם כל מבט

 

[shelycat]

מהרגע שנפגשנו ידענו......

גם עמית וגם אני חובבי זאנר מסוים של ספרים שבאותה תקופה אי אפשר היה להשיג כמעט בארץ. אני שירתתי באילת והוא נסע עם חבר שלו לאיזה מפגש של היחידה שלהם בצבא מכאן לשם הם התחילו לדבר על הספרים הללו ואז אותו חבר (שהיה החבר הראשון שלי בתיכון) אמר לו שהוא מכיר מישהי שאולי יש לה את הספר שעמית חיפש בדיוק. אני בדיוק שירתתי באילת אבל נתתי לאותו חבר אור ירוק להעביר לעמית את הטלפון שלי כי גם אני חיפשתי ספר מסוים (בסוף חיפשנו את אותו הספר), עמית התקשר בדיוק כשהייתי בתורנות ודיברנו איזה שעה וחצי שבמהלכן התיישבתי מחוץ למשרד שלי על סלע מול הים. בכל אופן קבענו לדבר למחרת וכך דיברנו כל יום עד שחזרתי הביתה, כשחזרתי קבענו להפגש להחליף ספרים (ברצינות) כך שהוא בא אלי החלפנו ספרים ויצאנו לסטקטו בהרצליה וככה על כוס שוקו התאהבנו כשהוא החזיר אותי הביתה לא ממש רצינו להפרד אז הוא נישאר ודיברנו עד הבוקר ואז הוא נסע לראות את הפרק האחרון של סיינפלד עם חברים שלו אבל לפני שהוא נסע הוא נתן לי חיבוק גדול והודיע לי "זהו, עכשיו כבר לא תוכלי להפטר ממני" ובאמת מאז אנחנו יחד, כל פעם שחזרתי הביתה מהצבא העברנו כל רגע פנוי יחד וגם דיברנו די מההתחלה על חתונה ובעוד קצת פחות משבוע נחגוג 4 שנים. כך שבהחלט מדובר פה באהבה ממבט ראשון לשנינו ועד היום אנחנו מתווכחים מי התאהב בשני קודם ומי אוהב יותר.

 

[Ronnie*]

כן, ממבט ראשון...

אנחנו היינו פגישה עיוורת, חברה טובה שלי הכירה בינינו. אני זוכרת את הרגע שפתחתי את הדלת וראיתי אותו כאילו זה היה אתמול... (אבל זה היה לפני שמונה שנים). הוא מצא חן בעיני כבר באותו רגע. יצאנו לפאב ואח"כ טיילנו בטיילת והיה נהדר, למרות שבאיזשהו שלב נתקפתי בפניקה קלה ורציתי לחזור הביתה (הוא היה משוכנע שזהו זה, לא יצא מזה כלום כבר). מאז לא נפרדנו. מאחר שהיינו מאוד צעירים, עברו כמה שנים טובות לפני שהתחלנו בכלל לחשוב על חתונה... אבל בסוף גם השלב הזה הגיע

 

[רויטל ולירון]

טוב ואצלנו...

הוא יתתאהב יותר ממני, חברים משותפים הכירו בננו , ובפגישה הראשונה ישבנו איתם, למחרת יצאנו לבד, והאמת לא ידעתי מה אני מרגישה, אבל הוא ממש התעקש, ולאט לאט הבנתי שאני מתאהבת , והרגשתי שזה זה.

 

[אופה3]

אני חושבת שהסיפור שפירסמתי אומר את

הכל, מהרגע שראיתי אותו, ידעתי שזהו זה, זה הגבר שיהיה שלי

 

[אופה3]

ומזל טוב לניר

 

[ענתש]

הסיפור שלנו ../images/Emo23.gif

כשעבדתי במלצרות הכרתי חברה בעבודה, נקרא לה מ´. ל-מ´ יש חברה נורא טובה מהצבא, נקרא לה א´. לא´ היה חבר (היום כבר בעל) נקרא לו ד´. עכשיו כשהכרנו את הנפשות הפועלות: מ´ החליטה שחייבים להכיר לי מישהו, כי הייתי בתקופה לא משהו מבחינה רומנטית והייתי נורא מבואסת. אז היא שאלה את א´ אם יש לה מישהו להכיר לי. א´ ביקשה ממ´ שתספר לה עליי ומ´ סיפרה מה שהיא יודעת... כשהיא הגיעה לקטע של "והיא נורא אוהבת מדע בדיוני בכלל וגם סטר טרק..." קפצה א´ בשמחה ואמרה: "החבר הכי טוב של ד´ (תזכורת: היום בעלה) יש לו איזה על המדף מילון לשפה הקלינגונית, נראה לי שזה קשור..." וכך הן החליטו להיות שדכניות. בעלי היקר קיבל מא´ את הטלפון שלי והתקשר... דיברנו כמעט 5 שעות. ביומיים שאחרי זה ניהלנו שיחות טלפון ארוכות ארוכות ובסוף החלטנו להפגש. קבענו בשער של האוניברסיטה למחרת. שני מעופפים שכמונו - שכחנו להגיד איך אנחנו נראים או לקבוע סימן כמו "אני אלבש צעיף אדום". וכמובן שהגענו כל אחד לשער אחר... אז אני חשבתי שהוא הבריז לי והוא חשב שהברזתי לו. חיכינו חיכינו (אז עוד לא היה לי פלאפון) וכמעט בכינו בכינו אבל אז אני חשבתי ללכת לחפש בשער השני, כשראיתי אותו הדבר היחיד שעלה לי בראש זה "הלוואי שזה הוא". ואכן זה היה הוא, וזו היתה אהבה ממבט... טוב, שלישי בערך. אבל אחרי 3 שבועות כבר עברנו לגור ביחד ואחרי עוש שנה ושלושה חודשים התחתנו.

 

[dorlim]

אנחנו נפגשנו בזכות אהוד ברק

באותה תקופה שנינו היינו פעילים פוליטית (אני הרבה יותר

) והגענו לקורס לפיתוח מנהיגות של אחת העמותות של אהוד ברק. בערב הראשון שנפגשנו לא סבלנו אחד את השני - הוא חשב עלי שאני סנובית מפונקת ואני הזדעזתי ממנו כיוון שהסתובב עם הבחורה הכי טיפשה באיזור... הקורס נמשך והוא התיידד עם אחד החברים הטובים שלי (אגב, הוא חשב שאנחנו חברים) וכך למעשה הכרנו באמת ונהיינו ידידים. כשהקורס שלי הסתיים החלפתי טלפונים עם כמה אנשים ובהם דורון ובמשך תקופה ארוכה ניהלנו שיחות טלפון ארוכות אל תוך הלילה (שיחות שכללו התייעצויות לגבי המין השני ....) וכשהוא הגיע לירושלים הזמנתי אותו אלי הביתה - מהרגע שהוא נכנס בדלת משהו אצלי השתנה והרגשתי צורך דחוף לצאת מהבית... יצאנו וחיפשנו מקום לשבת בו כשלפתע באמצע פקק הוא נישק אותי

עד היום אנחנו מתווכחים מי התחיל עם מי - אני שיזמתי את החלפת הטלפונים והזמנתי אותו אלי כשהוא הגיע לירושלים ?? או הוא שבלי כל הכנה מוקדמת החליט לנשק אותי???? מאז אנחנו