הפעם הראשונה ש...

[פארלין]

וואי מים ההרגשה שאתה טובע...

אחד הדברים המלחיצים!

היה לי פעם משהו בקטנה...

אופנוע ים. הופלתי עם חברה בכוונה באופן מפתיע- ככה כמה פעמים! ופשוט זה מרגיש כל פעם מחדש שזהו...זה נגמר. עד שעולים למעלה לשאוף אויר.
אחרים צחקו...סיוט פשוט. החלטתי מאז לא לגשת יותר לאטרקציות מים בסגנון =/

כשאתה עושה אטרקציות כאלה של ספורט אתגרי. אתה מפחד קצת,אבל אחרי זה מרגיש כזה אדרנלין בגוף והרגשה טובה שעברת את זה!
אבל לא במקרה שאני תיארתי הסתובבתי כמה שעות בשוק מ"החוויה"...

 

[כינוי לא יצירתי]

2 סיפורים.

1. הייתי בטיול קיאקים עם הכיתה וזה לא הקיאק הקטן ל 2 זו הסירה הענקית ההיא לשש.

בכל אופן, ישבתי לי בראש הסירה עם הרגליים במים כשלפתע הסירה פגעה בצד הנהר.
נפלתי למים, והסירה המשיכה והייתה בדיוק מעליי.
אני מסתכל למעלה ומנסה "לדפוק" על תחתית הסירה שמישהו יציל אותי - אם אתם מכירים בסרטים שאנשים נתקעים באגם מתחת לשכבת קרח - אותו הדבר.
התחלתי לחשוב שזה הסוף שלי, משפחה וכו'.
הרגשתי שאני כבר מאבד את כל האוויר, מה גם שהמצופים לא בדיוק עזרו אלא עשו את זה נורא יותר.

בסופו של דבר, חבר שלי שהיה בסירה הצליח לגרום לסירה לזוז לצד השני של הנהר ויצאתי החוצה. אני מסתכל על היד שלי ורואה שאני מחזיק את המשקפיים [שלא במודע כנראה הצלתי אותם חחח טוב הן די יקרות...] עד סוף הטיול ישבתי בסירה מדוכדך.

הארות מהטיול: לא לצאת מקום עם מים.


2. יום שישי. כולם עסוקים בהכנות לשבת. אני יושב כרגיל במחשב רואה סירטונים ביוטיוב.
אני שומע כמה רעשים ברקע אבל זה לא מעניין אותי כל כך, ימי שישי תמיד רועשים...
עד שאני מוריד את האוזניות אני שומע כמה קולות שאין לי מושג איך להסביר - אמא שלי התחילה להיחנק.
אני מקווה שאף אחד מכן ישמע את הקולות הנוראיים האלה.
אחותי בת ה 13 התחילה לצעוק "אבא! אבא!" אני מההלם מתחיל לצעוק גם.
עליתי בריצה לחדר של אבא שלי וראיתי שם אותו ואת אמא שלי, אמא שלי הסדירה את הנשימה שלה.
בערב, אמא שלי סיפרה לנו שהיא הייתה במטבח [קומה תחתונה] כשהיא התחילה להיחנק.
היא ניסתה לעשות רעש לדפוק על הדלת חזק שמישהו יבוא...

בימים שאחרי המקרה כל הזמן חשבתי על מה שהיה...

ותודה מיוחדת ל EDISONGIRL שהחזירה לי את המראות הללו.

 

[EdisonGirl]

לא בכוונה

 

[פארלין]

מזדהה עם 2 המקרים

חווית מים מלחיצה! אני לא אחזור על הסיפור,אבל רשמתי בתגובה לזאת שמעלייך את המקרה...
הרגע שאתה מרגיש שאתה טובע,אין אויר....לא להיט P:

אחד המפחידים, למרות שזאת לא הרגשה שלך זה לראות שחס וחלילה קורה משהו לקרוב שלך...
מהרגעים האלה שאתה מחסיר פעימה ויש צמרמורות בכל הגוף.

 

[EdisonGirl]

באיזשהו טיול לאזור ים המלח

עד אותו רגע הרגשתי שאני הבנאדם הכי אמיץ עליי אדמות. מאותו רגע גיליתי שאני יודעת לפחד לפעמים... אפילו יותר משנדמה לי.

הייתי עם לחץ מטורף באזניים עוד מהנסיעה לשם- עד אז וגם אח"כ לא חוויתי כזה דבר. בד"כ האזניים שלי ממש סבבה בירידה ועלייה, וזה גרם לי כבר מההתחלה להרגיש קצת מנותקת, גם בגלל הכאב וגם בגלל שזה מפריע לשמיעה. עד כאן רקע.
ואז הגענו לצוק של 3 מ' בערך, שלא הייתה ממש דרך לעבור אותו (או לעקוף אותו) מלבד ירידה תלולה זהירה עם הרגליים וקפיצה. האחרים עשו את זה די בקלות. אני לעומת זאת באותו רגע ממש ראיתי את המוות (או לפחות פציעה רצינית) מול העיניים. אני חושבת שלא היה קשה לראות שאני ממש ממש מפוחדת למרות שלא רציתי בעצמי להאמין בכך. היו לי כמה שניות ארוכות כמו נצח, שהרגשתי מהוססת ומאובנת. בסופו של דבר קיבלתי יד וירדתי את זה, אבל זה המקרה היחיד בחיים שלי שפחדתי כ"כ, שממש לא חשבתי שאני אשרוד.

 

[mad alot]

לפני שנתיים כמעט נפלתי מצוק עם הג'יפ

זו החוויה היחידה שהיתה לי שאני עדיין נלחץ שאני חושב עליה.

 

[Talg123]

לפני כמה שנים

ממש לפני 5 שנים, שבוע לפני שהתגייסתי לצבא חזרנו מאילת אני וכמה חברים.
ולאוטובוס בדרך חזרה הבייתה עלו 4 ערבים שאחד מהם חשב אולי שזה יהיה מצחיק להתנהג מוזר... אני אקצר ואגיד שחשבתי שהוא מחבל וההייתי בטוח שאנחנו הולכים להתפוצץ לפני העליות של אילת ונהייתי לבן סיד אפילו נדרתי נדר(שכמובן קיימתי). אני לא אשכח תיום הזה בחיים ואני עד היום מצטער שלא הקשבתי לחבר שלי ושירדנו מהאוטובוס לא פיצצנו לו תצורה לבן של אף זונות הזה...

 

[מדען חלל]

אף פעם

מוות לא מפחיד אותי.
כל מיני דברים בחיים... זה מפחיד!