"הפעם הראשונה"

באמת מאכזב, אבל

כמו שאמרו קודמיי - מכל דבר לומדים ואת קיבלת שעור בעל עוצמה שבכלל אין ספק שיוביל אותך למסקנות הנכונות כבר אמרו לפנינו, שאם הכל היה מתנהל בסדר היינו לומדים פחות מאשר כשאנחנו צריכים להתמודד עם אכזבות או כשלונות, מהם אנו לומדים הכי הרבה. אז שאלי את עצמך את כל שנאמר קודם וגם: * האם עשית שיווק נכון? או הצנעת את עצמך *האם עבדת על פי מודל התקשורת - לדבר בצורה ממוקדת אל האינטרס של כל לקוחה פוטנציאלית או דיברת על המורכבות, העניין, * הערך של הסדנא כסדנא *האם הזכרת את מועד הסדנא לאלו שאמרו שתבואנה וראית אם הן מתכננות לבוא? כמה נשים היו צריכות להגיע? בכל מקרה אני אשמח לשוחח איתך אם את מעוניינת את הטלפון שלי תמצאי בקישור למטה ואם כבר בא לך להתכסות בשמיכה התכסי קצת, אבל אחר כך צאי עם חיוך גדול, כי יש לך עובדה לעשות- להמשיך לשווק את הסדנא ללקוחות שתגענה בקרוב
 
זה לא אומר עלייך כלום

בשבילנו יערה - אחרי השיתוף הזה שלך - את אמיצה יותר ממה שכבר ידענו. הסדנא כנראה לא היתה צריכה להתקיים באותו היום. הסדנא שלך יותר מעולה כנראה ממה שאת אפילו חושבת אולם המשתתפות הראויות לסדנא שלך לא היו אלא שהבריזו. מסלול החיים והמקצוע שלך מלאי מהמורות - וטוב שכך. בזכות זה את מי שאת - אופטימית, אמיצה ובעלת חזון ואמונה. כישלון... זו רק פרשנות - על הפער בין הציפיות למציאות. במציאות הן לא הגיעו, זה הכול. טוב שפרקת כאן ישר ומייד. עכשיו כדאי להתבונן וללמוד מה לא עבד? האם וידאת טלפונית ואישרת ערב קודם שהן מגיעות? האם שאלת כל אחת "האם את רואה משהו שימנע ממך מלהגיע מחר"? האם התעניינת "מהיכן את מגיעה"? "איך את מגיע"? "האם את יודעת את הדרך"? האם חזרת אליהן לבדוק "מה קרה שלא הגעת"? כדאי לא להחמיץ את הלמידה (של השיעור שהיה כאן). אני לא יודע מה זה אומר "עכשיו המשאית צריכה להעמיס דברים חדשים"? את לא מתכוונת לוותר על הסדנא הזו Are You ? אני אמנם גבר אבל אני בא!!! אולי את רוצה להתאמן עלינו (ברצינות!!!)? נתגייס ונגיע ונראה ל"מבריזות" מה זה מה דעתך?
 

Y A R A

New member
אויש , אתה חמוד!

עברו יומיים ואני מרגישה מצוין. מכמה סיבות: 1. עוד באותו הלילה סיימתי לקרוא ספר נפלא בשם "החיוך האטרוסקי" של סמפדרו וכשהנחתי את הספר פשוט התייפחתי בקול גדול על סיומו המאד מרגש של הספר. אחרי שניגשתי לנגב את פניי הדומעות ואת עיני הנפוחות נוכחתי לגלות שבכיתי עמוקות מספר ובכלל לא בכיתי מן הסדנה. שמחתי שנשארה לי פרופורציה בריאה! 2. אתה צודק. הסדנה לא אמורה הייתה להתרחש. למדתי שני דברים בעקבותיה: להודיע שהמקומות מוגבלים ולכן יש להזמין מקומות מראש ולבקש תשלום. התשלום לא מה שיפרנס אותי כפי שהוא יצור תחושת מחוייבות אצל המשתתפות. אגב, שמתי לב שמתפתח דיון בנושא כמה הודעות מכאן.... 3. ייתכן שאני עוברת בקרוב לקליפורניה, ערש הקאוצ'ינג. אם וכאשר, אני אוכל להשתחרר ממגבלותיה השמרניות והנוקשות של טקסס. (מה שמסביר לך למה לא תוכל להגיע לסדנה שלי גם אם כן תצליח להכנס להריון. אגב- גם כרס תתקבל בברכה....
) תודה ידידי, מילותייך חיוביות ומעודדות כקודמייך. טוב לדעת שבפורום שוררת אווירה ידידותית, מפרגנת ותומכת. לכן יכולתי להרשות לעצמי לפרוק. אגב, המשאית מעמיסה דברים חדשים במובן האנרגטי והאקטיבי. אין מצב שאני מוותרת על הסדנה המהממת שלי!
 

tlingit

New member
../images/Emo222.gif

בעיני חשוב שידעת לא להשאר לבד, אפילו במרחק ופשוט כיף לי לראות עד כמה הפורום הזה יכול לעזור ולהיות
שמכיל הכל דרך אגב, אם כבר מסקנות לעתיד, מסכימה איתך לגבי ההרשמה מראש ומשמעותה, והייתי רוצה לתרום לך משהו שלמדתי – גם כן דרך נסיון לא מוצלח – בענייני אמריקאים, עניין של הבדלים תרבותיים: בנוסף לעניין ההרשמה מראש, הייתי ממליצה לך לקבוע תאריך "אחרון להרשמה" שהוא לכל הפחות שבועיים ולעיתים שלושה ואף חודש לפני התחלת הקורס / סדנה / אירוע עצמו. ממה שלמדתי (מנסיון אישי ושל חברים, וגם מלימוד פורמלי) האמריקאים (כהכללה גסה, אני מודעת לכך) מעדיפים לתכנן מראש ולא לפעול ספונטנית. כך לגבי פגישות רשמיות וגם לגבי מה שאנחנו היינו מגדירים כפגישות פרטיות ו- casual. אולי הצורך / הרגל הזה פועל גם לגבי התארגנות פנימית לכניסה לסדנא, ותאריך רישום מוקדם יעזור לכך. ועוד מחשבה קטנה
כל פעם שאני נעזרת בלמידה מנסיון וטעויות, אני נזכרת בבדיחה המאד חכמה (ואולי גם מוכרת לכם בויאציה זו או אחרת) על המנכ"ל המצליח מאד ובעל מוניטין שיוצא לפרישה ונשאל איך הוא הגיע למוניטין הטובים כל כך שלו. "או, " עונה המנכ"ל "זה בגלל כל ההחלטות הטובות שקיבלתי במהלך הקריירה שלי" - ואיך לומדים לקבל החלטות כל כך טובות? "או, מקבלים הרבה החלטות גרועות, כמובן"
מה שמזכיר לנו, כמו תמיד, שיש הרבה למידה גם בדברים שלא הולכים לפי התכנון שלנו. קבלי
מעבר לים
 
למעלה