הפרה המשוגעת

TimBuck2

New member
הפרה המשוגעת

מחלת הפרה המשוגעת, ובעיקר תפוצתה בעדר הם תולדה ישירה של ההתעללות בפרות. דרך ההידבקות בקרב פרות העדר היא ע"י (תחזיקו חזק) אכילת שאריי הפרה שלא היו ראויים למאכל אדם... כלומר, ברגע שחתכו כל חתיכת בשר אכילה, קצצו את השאר והגישו אותן לפרות אחרות, וכך עוברת המחלה. עכשיו העם הישראלי מזוזע קצת מהאיום, אבל האיום יחלוף ופרות ימשיכו להיקצץ על בסיס יומי... מתי זה יפסק?
 

StormLord

New member
חחחח איזה שטויות חחחחחחחחחחחחח

מחלת הפרה המשוגעת מעובר על ידי האוכל שהפרות אוכלות כנראה שמאיפה שהביאו תאוכל הזדהם האוכל מהחידק וככה הפרה נדבקה ופרה שנדבקה תעביר את המחלה על ידי האוכל שהיא אוכלת ובכך החידק מתפשט אל תגיד דברים סתם
 

TheFinalCut

New member
יש משהו בדברי טים

מחלת הפרה המשוגעת לא נובעת מחיידק, אלא מחלבונים שהגיעו מבעלי-החיים שחלו במחלה והפכו לאוכל (לפרות). לפי משרד החקלאות, המזון הזה מורכב מבשר של כבשים ופרות - כשהמטרה בהאכלתם במזון מסוג כזה היא לגרום לפרות להשמין במהרה לפני השחיטה. עדיין לא ברור מה בדיוק הגורם הראשוני למחלה (כלומר מה שגורם לזיהום המזון כבר בגוף בעל-החיים שהפך למזון), אולם האכלת פרות בבשר של פרות אחרות וכבשים שהיו חולים במחלה (ככל הנראה עקב איזשהו פגם, כימיקל שניתן להם או כל גורם אחר שכרגע לא נראה שהוא קשור לחיידקים או וירוסים) היא בהחלט הסיבה להפצת מחלת הפרה המשוגעת.
 
באופן כללי אתם צודקים וגם טועים

1. בעלי חיים מקבלים לאכילה מזון מעובד, מאותו סוג של מזון כלבים/חתולים יבש. 2. במזון הזה יש חלקי בקר, עוף, כבש, ודגים, טחונים ומיובשים, והם מהווים מקור עשיר מאד בחלבון. מקור זה זמין יותר וזול בהרבה מאשר למשל, תירס, אספסת ושאר דגנים. אף על פי שגם את הדגנים האלה ונוספים, אפשר למצוא במזון המעובד. 3. בתהליך העיכול, נקלטים החלבונים הנ"ל בגוף ונספגים ובתהליך ההטמעה הופכים לסוג חדש של חלבון הקרוי ´פריאון´. 4. הפריאון זוהה רק לפני כחמש שנים. הוא מהווה חחלבון זר שהגוף מנסה לדחות. רק תהליך זה עלול להביא למחלות שונות. בנוסף, עובר הפריאון תהליך ספיגה במרכעת הדם ומגיע אל הוח. כשזה קורה, מתחיל תהליך התמקמקות של החומר האפור שבמוח. זו הסיבה שכינוי את המחלה בשפה העממית כ"מחלת הפרה המשוגעת". בגלל הפגיעה במוח, מתרחשת התנהגות "שגעונית". בגלל שהפריאונים הם חומר חי = חלבון, אין יודעים איך להיפטר מהם. זה הרי אינו חידק שאפשר לתקוף ע"י אנטיביוטיקה ובוודאי לא וירוס - שאפשר לחכות עד שיעבור.
 

TheFinalCut

New member
יש משהו בדברי טים

מחלת הפרה המשוגעת לא נובעת מחיידק, אלא מחלבונים שהגיעו מבעלי-החיים שחלו במחלה והפכו לאוכל (לפרות). לפי משרד החקלאות, המזון הזה מורכב מבשר של כבשים ופרות - כשהמטרה בהאכלתם במזון מסוג כזה היא לגרום לפרות להשמין במהרה לפני השחיטה. עדיין לא ברור מה בדיוק הגורם הראשוני למחלה (כלומר מה שגורם לזיהום המזון כבר בגוף בעל-החיים שהפך למזון), אולם האכלת פרות בבשר של פרות אחרות וכבשים שהיו חולים במחלה (ככל הנראה עקב איזשהו פגם, כימיקל שניתן להם או כל גורם אחר שכרגע לא נראה שהוא קשור לחיידקים או וירוסים) היא בהחלט הסיבה להפצת מחלת הפרה המשוגעת.
 

טל קר

New member
ממליצה בהקשר זה על הספר המצוין

"שנת הבשרים שלי". הוצאת עם עובד, שם המשפחה של המחברת לא זכור לי כרגע.
 

שמנתולה

New member
בקשר לסעיף ב´

יש לך טעות, פרות אינן אוכלות בשר, הן אוכלות (בין השאר) קמח בשרי שניתן כתוספת למזונן. כמו שאתה לא תדע מה מקורו של קמח לפי ריחו, כך גם הפרה אוכלת אותו כתוסף למזונה (קש, תבן, בליל, תחמיץ, תערובת וכו´), מבלי להבין שהן "אוכלות את בני מינן". סתם הערה- חבל שלפעמים אנשים פה כותבים דברים לא נכונים הנובעים מבורות, מי שהנושא קרוב לליבו, שיעשה מאמץ וילמד את העובדות לפני שהוא כותב. כך נימנע מקריאת הודעות בנוסח "תיקים באפלה" עם אמינות דומה.
 

TheFinalCut

New member
רגע רגע רגע.

לא אמרתי שפרות אוכלות בשר, אמרתי שמאכילים אותם בשר במשקים. בנוגע לאיזו צורה הוא מגיע, זה כבר לא נורא משנה - אבל טוב לדעת שזה בצורה של "קמח". לפרה חוש ריח מפותח פי כמה מחוש הריח האנושי - אונות ההרחה במוחה של הפרה גדולות פי כמה מאונות ההרחה של בן-אדם, לעומת זאת ראייתן חלשה והן מסתמכות על שמיעה וריח כחושים עיקריים (כמו קרוביהם מלחכי העשב בטבע). כמו שאני אדע מה מקור הקמח מאחר והאינטילגנציה האנושית שלי איפשרה לי ללמוד שקמח עשוי מחיטה - וזה מקנה לי יתרון על הפרה, כך הפרה יכולה לדעת לפי ריח את מקור מזונה - ובכך יש לה יתרון על פני. אגב, גם מבחינת תבונה - יש לפרות יותר ממה שנוטים לתת להם קרדיט, וזאת למרות שמוחן של חיות מבויתיות נוטה להתכווץ בהשוואה לבני מינן החופשיים (אגב, זה נכון גם לגבי כלבים וחתולים).
 

mitzy miaoo

New member
למרבה הצער,

הפרות של היום הרבה פחות אינטליגנטיות ממה שהן היו פעם. זה כמובן בגלל שהן כלואות בתנאים נוראיים שלא מאפשרים להן לממש את הפוטנציאל שלהן. לפני שהאדם ביית את הפרות, פרה ממוצעת יכלה לברוח מטיגריס. היום מישהו מסוגל לדמיין את זה בכלל?
 

שמנתולה

New member
מתי ראית טיגריס?!

יש פה החמצה מסוימת, הפרות אמנם מבויתות (מאד מומלץ לבוא אלי למושב ולראות את התנאים הטובים שהן חיות בהן. ברצינות) אך הן לפחות קיימות בטבע. טיגריס לעומתן ממש קשה למצוא בטבע. אז מה זה משנה לפרה הממוצעת אם היא יכולה (או לא) לברוח מטיגריס? הסיכוי שהפרה תמות ממכת ברק גדול בהרבה מהסיכוי שהיא תראה טיגריס אי פעם בחייה... סתם חומר למחשבה
 

דדי שי

New member
השרדות הזן היא לא מדד לרווחת הפרט

אמנם הביות של חיות המשק מאפשר לכך שהזן שלהם יתרבה בכמויות רבות, אבל זה לא אומר שהן חיות טוב. טיגריסים, למרות שמספרם פחותים, לפחות חיים ללא שהם נתונים תחת משטר המונע מהם את מימוש הצרכים הבסיסיים שלהם. יכול להיות שלברוח מטיגרסים פרות בין כה וכה לא צריכות, אבל תהליך הביות גזל מבעלי-החיים גם הרבה דברים שבהחלט יש להם צורך בו- למשל, פרה מבויתת כמות עצומה של חלב (פי שמונה בימינו יותר מאשר לפני חמישים שנה!) הלוחצת לה על העטינים וגורמת לה לדלקות. האם לא תסכימי שמוטב היה לה לחיות ללא המטרד הזה, הגם שבכמויות קטנות יותר.
 

שמנתולה

New member
יכולתי להסכים בתנאי

שכל הפרות בעולם היו "מבויתות", אני גרה במושב ומכירה את רפתות החלב מקרוב ואני חייבת לציין שהפרות היום חיות הרבה יותר טוב מאשר לפני 50 שנה, זה ממש לא נכון להסתכל על זה כך. לפני 50 שנה פרות מתו מהדלקות האלו, היום זה די זניח מבחינתן. האם מישהו מהכותבים בנושא מכיר אותו מקרוב? (עבד ברפת פעם?) כי חלק מהדברים שנכתבים פה ממש לא מדויקים ויש לי הרושם שהם נכתבים יותר מתוך מיתוסים מאשר מתוך ידע.
 

TheFinalCut

New member
הכל יחסי

עם כל הכבוד, לא צריך לעבוד ברפת כדי לדעת שפרה הכלואה בכלוב משותף של 300 מ"ר (או יותר גרוע - 2-3 מ"ר בסוללות), שאינה אוכלת את מזונה הטבעי, נאלצת לשאת משא כבד מנשוא של חלב בעזרת שריריה המנוונים עקב חוסר פעילות, שעוד חיה בזיכרון של קרניה שנתלשו באכזריות, לא ממש חיה בלוקסוס - גם אם התנאים לפני 50 שנה היו יותר גרועים. האנלוגיה של פרה ה"רגילה" לתנאים אלו היא איש ש´רגיל´ לחיות בגטו (סליחה על האנלוגיה הלא נעימה, קשה לחשוב על אחת הולמת יותר). זה שהם לא פוצחות במונולוג מרגש על סבלן לא אומר שהן לא סובלות; בהנחה שאת צמודה לפרה ולעטיניה ודלקותיהן, איך בדיוק את אמורה לדעת ש"זה די זניח מבחינתה" - תשאלי אותה איך היא מרגישה? יש קורס שלם לזיהוי מצוקת בע"ח, והוא רחוק מלהיות מקיף די - מאחר וכל בעל-חיים מפגין את מצוקתו בצורה אחרת. אין מיתוס בכך שחיות סובלות ומתנוונות במשקים; המיתוס הוא שהם נהנות מ"הגנתו ודאגתו של האדם".
 

שמנתולה

New member
נוווו...

אתה באמת מוזמן לביקור במושב, אם הנושא כל כך חשוב לך אני בטוחה שתרצה ללמוד עליו יותר. זו חוכמה קטנה מאד להתנגד לכל מה ש"מריח" כהתערבות בטבע, המעניין הוא שלרוב המתנגדים אין הצעות קונקרטיות לשיפור המצב (אני לא מתייחסת ברצינות לכל מי שמציע שלא נשתה יותר חלב).לעקר חתולי רחוב זו לא התערבות בטבע? את חתול הבית (חי בגטו?!) מישהו שואל איפה הוא מעדיף לחיות? אולי הוא היה מרוצה יותר בחוץ? שאלת אותו פעם? אבל באמת, תבוא לבקר, לדעתי תופתע לטובה. (ולא, אני לא רפתנית ולא בעלת אינטרסים במשק החלב, רק חיה במושב ורואה דברים מקרוב.)
 

TheFinalCut

New member
הטבע והמשק

1. סתם לידע כללי, למה את לא לוקחת ברצינות את ההצעה שלא נשתה חלב (או נצמצם באופן דרסטי את צריכת החלב)? 2. יש אינספור הצעות קונקרטיות לשיפור המצב גם ללא הפסקת חליבת הפרות - אבל את יודעת מה הבעיה? שמנהלי המשקים ובעלי המשקים, אנשים שאת בוודאי מכירה אצלך במשק, לא מוכנים לקבל הצעות ´קונקרטיות´ מהסוג הזה - מאחר ומדובר בפגיעה ברווחיות המשק. לדוגמא: הרחבת שטח המרעה באופן דרסטי, כדי שלפרות לא יהיה צפוף. להפסיק להאכיל אותם במזון מהחי - שעד כה רק גורם להם לחלות (חיידק משתק עצבים שמקורו במזון זה חיסל 120 פרות השבוע, ראו ידיעה בידיעות אחרונות היום). טיפול באחד הגורמים הללו או שניהם (או אחרים) יעלה לא מעט כסף לבעלי המשקים, וזו הסיבה שהם נמנעים מלעשות אותם. מצטער - אם "הצעה קונקרטית" לפי הגדרתך היא הצעה לשיפור איכות חיי הפרות בלי לפגוע ברווחיות המשק, אז אכן אין לי הצעה קונקרטית מהסוג הזה -אבל זה בהחלט לא אומר שאין הצעות לשיפור איכות חיי הפרות. 3. אכן איני מתנגד לכל מה ש"מריח כמו התערבות בטבע", ולראיה תמיכתי בסירוס ועיקור של חתולים וכלבים. לעומת זאת, איני רואה יותר דמיון בין מקרה הפרה למקרה החתול מעבר לכך שמדובר ב- 2 יונקים: א. אני בהחלט בטוח שחתולים מעדיפים לחיות בחוץ ולא בבית, לא צריך לשאול אותם כדי להיווכח בכך - כל מה שצריך לעשות זה לתת להם את הבחירה. לכן, תמיד כאפשר לבחור מאמץ לחתול, בוחרים בזה שגר בשטח פחות מסוכן לחתול ורצויה גם חצר. לצערי הרב, מאחר ויש המון חתולים ומעט מאוד מאמצים, אין לנו את המותרות הזו לבחור מאמץ. איני יכול שלא להפוך ירוק מקנאה כל פעם שאני צופה בתוכנית על RSPCA בערוץ Animal Planet - המצב באירופה כל כך טוב מאשר פה בהקשר הזה, שאנשי ה- RSPCA ממש מבקרים בביתם של אלו המבקשים להיות מאמצים ומאפשרים רק למתאימים לאמץ את בעל-החיים. 4. הבה נניח שאכן מצב הפרות במשק בו את עובדת מאפשר לחיות איזושהי איכות חיים. את באמת חושבת שהמצב הזה מייצג משהו כלל-ארצי? 5. שוב תודה על ההזמנה, אשמח לבקר ולהיווכח לאחר תקופת המבחנים שלי; ולצורך העניין אצטרך את כתובת המשק.
 
למעלה