הפרעות אכילה בגיל המבוגר

rolan

New member
ומה עם להפסיד את החיים?!!!

האם זו לא סיבה מספיק טובה?... גם נשים מבוגרות כמו צעירות, כאשר הן מבינות שיש מה להפסיד והמחלה הזו מסוכנת עד מוות, יעשו את אותם צעדים (כמו הנערות) כדי לטפל בעצמן. שוב, זה בתנאי שהן מבינות שהן מזיקות לעצמן. אין כאן שאלה מה הן יפסידו, יש כאן שאלה של הבנה שהן יפסידו - זה כל ההבדל. וכדי להיות ברורה עוד יותר, השאלה של נזק בריאותי היא לא שאלה של גיל אלא, עד כמה אכפת לי מגופי ובריאותי, זוהי בהחלט תפיסה עצמית של כל אחד את עצמו... אני מכירה אנשים מבוגרים מאוד מאוד שעושים הכל כדי לשמור על בריאותם, משקיעים בזה זמן ומשאבים, למרות היום מבוגרים מאוד.
 

BellA עלמה

New member
גם הן משקיעות

לוקחות סידן נגד אוסטיופרוסיס בדיקות צפיפות עצם כל מיני כדורים והורמונים נראה לי שהכדורים שהן לוקחות די ממזערים את הנזק. אז נכון שהן רזות מאוד נכון שזה לא נראה טוב (בעיניי) אבל נראה לי שהן יכולות להמשיך ככה עוד הרבה זמן
 

אופירA

New member
מנהל
דמיון

כדורים והורמונים לא ממזערים שום נזק. הם מוסיפים הרבה נזקים! הם יכולים לתרום לאדם ששומר על גופו, אבל לא להוות תמורה לנזק שאדם גורם לגופו באכילה לא נכונה ובהתנהגות לא נכונה. אפילו משקפיים גורמים נזק לראייה, עם זאת שהם משפרים אותה... הנשים הללו צריכות לבקר בבתי חולים ולראות נשים מבוגרות ששברו טוב את הרגל עקב אוסטרופוזיס. והכי טוב - ברגע שיהיו להן כאבי גב או התקף קטן בלב, תאמיני לי - הן תאכלנה כל מה שהרופא יגיד להן, אפילו אוכל בלי מלח!!! אפילו סיד... בכלל, באנורקסיה/בולמיה הבעיה העיקרית היא לא הפיזית, אלא הסבל הנפשי שנגרם. צפיפות העצם שלהן לא ממש מטרידה אותי. יותר מטריד אותי מה זה עושה לקשר שלהן עם הבעל והילדים שלהן. לקשר שלהן עם עצמן...
 

BellA עלמה

New member
אממ

במשפחה אחת שאני מכירה זה אכן חירפן את הילדים כל ההגבלות שהאימא עשתה להם בדברים שהם אכולים. רק אורז מסוג מסויים הרבה מאוד מגבלות שפחה שנייה כל המשפחה הייתה לה סוג של ה'א האמא הבת האח והאבא די עצוב האמת
 

sunny lady

New member
אני חושבת...

בתור אנורקטית צעירה לא עניין אותי הנזק לגוף, לא עניין אותי כשניסו להפחיד אותי עם השלכות בריאותיות ואי יכולת להביא ילדים - לא יכולתי לראות את עצמי חיה, אז לא ממש ענין אותי הנזק הגופני. המחלה הזאת הרבה יותר נפשית מאשר גופנית. אני רואה המון חולי בדרך שבו את רואה את הנשים האלה, בלה אלמה, ואני אומרת את זה מתוך אכפתיות ולא ביקורת חלילה. כאילו המחלה הזאת כולה מתרכזת בכמה נזק גופני יהיה, ואם אפשר לתקן או לקחת כדור, אז המחלה הזאת יכולה להיות חברה טובה ולא ממש גורמת לשום בעיה אחרת או מרמזת על קיומה של בעיה אחרת - והפרעות אכילה הן סמפטום. הן מרמזות על כך שיש בעיה קשה שדורשת טיפול. זה מה שמסקרן אותי, בלה אלמה יקירה - מאיפה הכול מגיע? לי כל הזמן יש הרגשה שאת מדברת יותר מרחשי לבך מאשר על אנשים אחרים בכלליות. את לא חייבת לחלוק איתנו, אבל אני רואה שהנושא מעסיק אותך ואני רואה הרבה תבניות חשיבה חולות בדברייך. נשמח לתמוך
 

sunny lady

New member
בוודאי

אני לא ממש מכירה אותך, כך שאני לא יודעת מה הרקע שלך בהפרעות אכילה ובעצם אני לא יודעת שום פרט עליך, כך שאני מתנצלת מראש אם אני טועה, אני פשוט אומרת מה שאני מרגישה, וזה באמת מתוך אכפתיות ולא מתוך שום שיפוטיות. פשוט לאורך כל השרשור אני רואה שהנושא קרוב ללבך מכיוון שאנחנו מתעסקים בו כבר די הרבה זמן ודנים בו, ואני מרגישה מעין סוג של... איך להסביר את זה... כאילו נסיון לאשר שאי אפשר לצאת מהמחלה הזאת, בכלל או ספציפית בגילאים מסוימים. ההרגשה שלי הייתה כאילו את לא מאמינה שאפשר לצאת מהמחלה בתור אישה בוגרת וכאילו את מנסה למצוא את האישור הזה. בהתחלה, לפני שדיברת על חברות של אמך, חשבתי שאולי את בעצמך חולה ומדברת מהרהורי לבך. אין לי מושג בת כמה את או מה הקשר שלך למחלה, אבל ככה הרגיש לי בהתחלה. אחר כך כשסיפרת על החברות של אמך, עדיין הייתי קצת מבולבלת. כי מצד אחד, הדברים שאמרת נשמעו כאילו את מדברת על המחלה ממבט מבחוץ, מבט של אדם שמסתכל רק על הפיסיות שבמחלה כי הוא לא מכיר את כל התחלואה הפנימית שקשורה בהפרעה הזאת, אבל מצד שני הנושא מאד העסיק אותך וניכר שהוא קרוב ללבך, כך שלא ממש השתכנעתי שאת מדברת מתוך עמדה חיצונית. בגלל זה אמרתי שנראה לי שמדובר ביותר מסתם דיון פילוסופי, בגלל זה שאלתי אם תוכלי אולי לספר לנו מה הצד שלך בנושא. שוב, יכול להיות שאני מאד טועה, אבל זה מה שהרגשתי, ואמרתי את הדברים כדי שאם יש סיכוי קטן ביותר שאת צריכה עזרה אבל פוחדת לבקש אותה או אולי לא מודעת מספיק לחשיבות של העזרה או לאפשרות לנצח את המחלה - שתדעי שאנחנו כאן ורוצים לעזור.
ואם טעיתי - אז סליחה, ובכל מקרה כל דיון הוא רצוי כאן, לא משנה מהיכן הוא נובע ולמה. בשביל זה יש את הפורום, בשביל לשמוע את כל הצדדים.
 

BellA עלמה

New member
לא ממש אישי

אלה גם וגם חושבת על חברות של אימי וקצת על עצמי אולי בקטע של דיאטות כסאח שעשיתי. חושבת על הנזק לבחורה בת 30+ שסיימה את שלבי בגדילה שבזמן הדיאטה לקחתי ויטמינים ואומגה כדי שאם יהיה חסר לי משהו זה ישלים את זה. וגם הקפדתי לעשות בדיקות דם כדי להיות עם יד על הדופק. חושבת על חברות של אימי שטוענות שטוב להן ככה למרות שאומרים להם שהן רזות מידי.
 

oehhe

New member
בנות, ריגשתן אותי מאוד

אתן מדהימות ריכוז שכזה של ניסיון, ידע, רגש, רצון לסייע ועוד. לדעתי שירשור שכזה צריך להכנס למאמרים בפתיחה, גם כאן וגם אצל הבנות השכנות. oehhe שמוט סנטר
 
למעלה