הפרק של אתמול

[אמא של שירה היחידה]

במידה ואת מעונינת,יש מתכון לבשל את

קוגל תפו'א על כיריים. במקור יש לי את המתכון מספר מתכוני פסח...

טעים,אך מלא שמן,וחייבים מישהו עם ידיים טובות 'להפוך' אותו. אני אישית,לא מסוגלת להפוך,אבל יש לי בבית מישהו שיש לו ידיים טובות,והוא נקרא למשימה בכל פעם שאני מבשלת את זה... (האמת,מבשל את זה רק לפסח..)

 

[רומי 912]

נו, פסח כבר או טו טו כבר כאן אגב עד כמה שאני מבינה - כשרוצים "להפוך" מחכים שזה יתקרר (אמור לגבי עוגות)
אפשר לקבל את המתכון עם תפוחי-אדמה? תודה.

 

[אמא של שירה היחידה]

אני אעתיק לפה,במשך הלילה

 

[אמא של שירה היחידה]

צילמתי את דף הספר

אם לא יצא ברור- אז תגידו,ואקליד את המתכון.

מתוך הספר של אביגיל מיייזליק, 'טעם של פסח'

 

[חוטהשני]

אני לא הופכת את הקיגל... יוצא גם כן מוצלח

 

[חוטהשני]

באמת

נדמה לי שזה הקוגל העיקרי של יוצאי אשכנז...

בהזדמנות אני אחפש לך את המתכון (ממזמן באמת לא הכנתי אותו...) - אני לרוב הלכתי לפי המתכון של רות סירקיס...

 

[לביAה]

מתכון לקוגל תפוחי אדמה:

אני מודדת את כמות תפוחי האדמה לפי גודל התבנית.
על כל 5-6 תפו"א יש 2-3 בצלים.
מגררים את התפו"א והבצלים
מוסיפים:
שמן, מלח, פלפל שחור, לחם או חלה שרויים במים וסחוטים,
2 ביצים.
מערבבים הכל לעיסה
אופים בערך 180 מעלות, 3/4 שעה עד שלמעלה חום יפה...

הכי כייף לאכול חם ישר מהתנור (זהירות מכויה!)

 

[אילנית12]

קוגל ירושלמי בסיסי אותנטי

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2424315

 

[kriz]

נראה טעים!!!!

 

[אילנית12]

תודה

 

[מיכאל לנג]

הספריה והתוכן

שלום
באחד האמשים הזדמנתי לצהריים בשבת, במסעדת פינגווין בנהריה.
מוסד קולינארי ידוע ורב שנים.
המקום בו ישבתי, יש ספריה.
ועל המדף אנציקלופדיה קולינארית בגרמנית.
שלפתי לי ספר ועיינתי.
אין דברים כאילו. רק חבל שזה בגרמנית (אני לא מבין הרבה).
שם הבנתי איך כתבו פעם ספרים ועוד סיפרי בישול.
אדיר!
למי שיכנס לשם - שוה לו לחפש את הספרים ולהציץ.

 

[אמא של שירה היחידה]

מסתמן שצריך להתחיל להכין

מתכון לבישול כובע...

שלמה הולך מחיל אל חיל,ורושפלד כנראה יאלץ לאכול כובע!.

שלב ראשון,אני ממליצה ללכת על כובע טמבל,(מחמת כבודו של רושפלד,אגיד שהסיבה היא שכובע טמבל רך,ולכן נח ללעיסה יותר מכובע צילינדר או בארט)
אם שלמה(פייבוריט שלי... ושל הרבה בנות,מין הסתם...)
יצליח לעלות למרפסת גם בשבוע הבא,אני אתן שלב ראשון של מתכון כובע טמבל מבושל...

וככה בכל פעם,ששלמה יצליח לעלות למרפסת...

 

[kriz]

 

[מיכאל לנג]

התחיל ברגל שמאל, עבר לרגל ימין: ריקוד תימני

שלום
צריך לתת לכל אחד הזדמנות.
גם הגדולים (אפילו אנחנו

) פה ושם לא מבריקים והאוכל לא יוצא "10"...
אמירות כמו: אתה לא גאון - אני גאון: לא ראויות ובטח שלא בתוכנית TV.

שלמה:
הוא די משתף אותנו באופן החשיבה שלו. וזו מעניינת.
הוא מבין מצד אחד את חומר הגלם, וגם יש לו טכניקה טובה.
הוא יצירתי, מעיז ומצליח.
שיהיה לו בהצלחה.
לא חושב שיגיע לגמר, אבל מי יודע.

 

[אמא של שירה היחידה]

פישלתי לאחרונה, עם תפו'א בחומץ בלסמתי

והבעל ביקש שלא אכין אותם שוב,ושאל אם אני נעלבת. אמרתי שטוב שהוא גלוי איתי,כי תמיד אני תוהה האם באמת נהנה מהאוכל שאני מבשלת,או פשוט לא רוצה להעליב?...

אני מעריכה יצירתיות,וכידוע- מי שלא מעז,לא נופל,זה חלק מהחיים.

אני מקווה מאוד שהוא יהיה בגמר... אבל לדעתי ,כרגע אפשר לדעת בבירור
על ריקי שתהיה בגמר (אני חושבת שאף פעם השופטים לא קטלו מנה שלה)
והשניים הנוספים,זה די תעלומה.
לדעתי עידו עומד לעזוב.

 

[מיכאל לנג]

תגובה מעניינת...

שלום
לי קרה דבר דומה עם אשתי בתחילת נישואי.
היא הכינה לי תבשיל מכל הלב (קנלוני או משהו כזה, כבר לא זוכר), והרגשתי ממש רע מזה (לא נפרט...)
ואז ביקשתי ממנה שלא תכין לי.
אבל הסיבה לא הייתה שזה לא הצליח, אלה בגלל השילוב של חומרי הגלם!
אגב, היה טעים והיתי שמח לאכול מזה שוב, אילו הבעיה הבריאותית.

כל אדם חייב להבין שיש מקרים שהאוכל לא מצליח.
וצריך תמיד לתת הזדמנות שניה.
מצד אילו שמכינים אותו, אם זה כשלון - עדיף לא להגיש ולחפש פתרון אחר.
הרי מי אוכל מהאוכל שלנו? האנשים הכי חשובים וקים לנו.

 

[אמא של שירה היחידה]

במקרה שלי,אני דוקא

אהבתי את תפוחי האדמה,זה היה סביר לאכילה,בעיקר אם אוכלים את זה יחד עם רוטב. אני חשבתי שזה 'אכיל',וגם הייתי בבעיה של זמן להספיק לקנות מצרכים ולבשל,עד זמן הארוחה...

יש לנו במשפחה,סיפור על בעל טוב,שאמא שלו הכינה פעם מרק גרוע,וכדי לא לצער אותה הוא אמר שזה טוב,והיא המשיכה להכין לו את המרק הנ'ל... ואז אישתו הצעירה,ביקשה ללמוד ממנה את המרק,וגם היא הכינה לו אותו... ורק אחרי שנפטר,אכשהוא,התגלה שבעצם לא אהב את המרק הזה כלל,אבל חשש לפגוע באימו,ואח'כ באישתו. סיפור קיצוני,אני יודעת,אבל ככה טוענים שזה היה....

 

[מיכאל לנג]

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק

שלום
סיפור (בדיחה)
על אישה שנהגה לקצוץ את הקצוות של הנקנקיות כאשר הכינה לבעלה נקנקיות.
שאל אותה פעם הבעל, למה היא עושה כך? והיא ענתה שכך למדה מאמא.
בשבת, כאשר ביקרו אצל האמא, שאל אותה הבעל את אותה השאלה.
והאם ענתה שכך למדה גם היא מאמא שלה.
בחג נסעו לסבתא ושאלו את השאלה: סבתא, למה את קוצצת את הקצוות של הנקניקיות?
ענתה הסבתא: (תעברו למבטא פולני כבד...)
כי כשהינו עוד בפולין, הסיר היה קטן והנקנקיות לא נכנסו.

יאמר לחובתו של האיש, שלו היה קצת יותר גלוי לב והוגן כלפי אמו, היו נחסכים ממנו שנים של סבל.
אין קשר לכמה המרק (התבשיל) טוב או רע. אם מישהו לא אוהב, הוא לא אוהב.
עם כל הכבוד לאמי, ויש כבוד! חצי מהמתכונים שהיא מכינה אני לא אוכל.
למה?
כי אני לא אוהב כרובית
ולא אוהב שמנת חמוצה
ולא אוהב אוכל מתוק

ולא קרה כלום.

 

[אמא של שירה היחידה]

הזכרת לי משהו אחר-

לפעמים מישהו עושה משהו מטעמי נוחות או פרקטיקה בלבד,ואלה שסביבו,ופחות מתמצים,חושבים שזה איזה שהוא טקס,או משהו נורא חשוב...

אתה צודק לגבי האיש והמרק,היה יכול להגיד לה בהזמנות על מרק אחר 'וואו זה ממש טוב,אני אפילו מעדיף את זה על המרק ההוא'...

יש דרכים עדינות לעשות את זה... וחבל סתם שנים לסבול כך...

 

[רומי 912]

עד כמה שהתרשמתי משלמה, הוא נראה לי אדם עדין וטוב לב, על כל מתקפה של רושפלד הוא היה מחמיא לו באצילות ואומר שהוא רק לומד ומשתפר.
לא אתפלא שעוד ימציאו לרושפלד מתכון לכובע עשוי מאורז.....
(דפי אורז שזה אכיל)