רגע... אנסה להסביר את מה שטען כאן goldy
יכול להיות שאנשים מסויימים בצה"ל מוסמכים בתפקידם להורות על גיוס או על אי - גיוס של מלש"בים, אך שים לב איך זה עובד: לפני למעלה משנה כתבתי מכתב לקב"ן הראשי של צה"ל. הוא השיב לי בכתב, שבגילי אוכל להתגייס, אך הדבר כרוך באישורו של מפקד לשכת הגיוס. אז שלחתי מיד בקשה למפקד לשכת הגיוס של תל - השומר ואחרי ארבעה חודשים התקשרו אליי מלשכת הגיוס, בעקבות אותה פנייה. החייל שבצד השני של הקו התכוון לקבוע איתי ראיון. הוא הסביר לי, שהמדיניוּת היא שאעבור טירונות מתנדבים בת חמישה ימים ומיד לאחר מכן אשרת למשך תקופה מקוצרת של שנה אחת (בנימה ידידותית הוא אף התעניין אם לא יפריע לי לעבור את ההכשרה לצד נערים בני 18 והשבתי לו שלא תהיה לי כל בעייה עם כך). אך לפתע, באמצע השיחה, החליט שצריך לבדוק היכן מונח תיקי הרפואי, כי את הפטוֹר בהתייצבות הראשונה קיבלתי בכלל בלשכת הגיוס בחיפה. אך בגלל שהקב"ן האחרון בדק אותי (בשנת 1999, עם המלצה להתנדב, שראש מינהל גיוס דאז בחר לדחות!) בלשכת הגיוס של תל - השומר וראיתי את כל החומר מונח לפניו, הנחתי שאני שייך ללשכת הגיוס של תל - השומר. הפקיד אמר לי, שצריך לוודא את זה, כדי שלא יטרטרו אותי סתם. הוא הבטיח שהוא יבדוק את העניין עבורי ויחזור אליי עם תשובה. למחרת, התקשר אליי ואמר לי שהתיק אכן נמצא בחיפה ושבקשתי תועבר למפקד הלשכה שם. אך בדיקה שנעשתה בענייני כארבעה - חמישה חודשים לאחר מכן (ע"י שני גורמים, כמעט במקביל: עוזר פרלמנטארי של ח"כ וחבר קיבוץ הקשור למחלקת הביטחון והחיילים של התנועה הקיבוצית ), העלתה כי עד היום לא הגיעה כל פנייה בקשר אליי אל לשכת הגיוס בחיפה. בקיץ שעבר, פניתי בפקס. למפקד של בסיס גדול (ואתה, כאיש קבע בחיל האוויר, אפילו מכיר את הבסיס ואת המפקד. אשמח לתת לך פרטים מלאים יותר במסר). כעבור שבועיים, יצרה איתי קשר קצינת כוח האדם של אותו בסיס והציעה לי תפקיד מינהלתי מסויים (שעל פניו נשמע די איכותי וכדאי). היא הבטיחה שתבדוק כיצד ניתן לקדם את הפרוצדורה לקראת שיבוצי בתפקיד הזה ושתיצור איתי קשר. למחרת, התקשרה אליי ואמרה לי שהשירות בפועל מותנה באישור תא מתנדבים. הקצינה הוסיפה, שעליי ליצור קשר בעצמי עם תא מתנדבים ושהם לא יכולים לסייע לי בעניין. אחרי שאקבל אישור להתנדב, עליי ליצור קשר איתה קשר שוב ולבקש לשרת בתפקיד הספציפי שהוצע לי (אם עדיין אהיה מעוניין בכך). התקשרתי לתא מתנדבים, אך הם אמרו לי שבשל הגיל והנסיבות, מקרה כזה הוא לא בתחום טיפולם. ביקשתי לדבר ישירוֹת עם הקצינה המוסמכת וגם היא השיבה לי שלפי הנהלים אסור לה לטפל במקרה שלי ושבסמכותה רק מקרים פשוטים יותר של עירעורים. הקצינה בתא המתנדבים אמרה לי שלדעתה מי שיכול לסייע לי, אם בכלל, זה רק המדור שעוסק בגיוס בתוכנית "שלב ב' ". התקשרתי ל"שלב ב' " והם ענו לי שזה בכ"ז רק בסמכות "תא מתנדבים" וחוזר חלילה. בקיץ שעבר, נפגשתי באופן אישי עם יועץ בכיר של שר הביטחון, בקריה בת"א, שהבטיח כי יעשה ככל יכולתו כדי לעזור לי. הוא אמר לי, עם זאת, שאין בסמכותם להורות על גיוס וכי מדובר בהחלטה שיקבע, בסופו של דבר, רק מפקד לשכת הגיוס. אך יש באפשרותם לסייע לי בזירוז הליכים, להורות לי באילו מסמכים עליי להצטייד וכו'. נכון לעכשיו, אני מתקשר אל המשרד של היועץ אחת לכמה שבועות - והוא אפילו זוכר אותי ואת פרטי המקרה - אך בכל פעם אין להם מה לחדֵש לי בנושא. כאשר יש איזושהי התפתחות (לחיוב, לשלילה או תשובת ביניים) אני דואג לעדכן אותו ושולח לו העתק מהמכתבים בפקס. . אז כמו שgoldy אמר, אולי יש אנשים שתפקידם הוא להכריע במקרים מהסוג הזה, אך הם בוחרים כל הזמן לנפנף אותנו, להתעלם מהמכתבים או סתם להעביר אותנו לדרג אחר ופשוט אין סוף למעגל הזה...