הצום בא לכפר על מעשים שבין

[א ו ר ה ג נ ו ז]

שלום

אתה כותב כך: "...מאידך אני רואה אותך שלא רוצה(כך נדמה לי) להיכנס לעול הזה... שכנראה עדיין הלב שלך מעדיף להאמין במה שאת רוצה להאמין...ומעניין למה? אולי יש לך עוד רצונות שעדיין לא טפלת בהם... וכמו שאמרת:"כנראה שלא לכולם יש דחף למציאת האמת."(כי מפריעות להם כמו מצוות בדרך)..." מאין לך מה אני רוצה ומה אני לא רוצה? דבר אחד לא קשור לדבר השני. חוכמת הקבלה לא מדברת על מה שעושים בידיים ורגליים, החוכמה היא חוכמת הלב, שהושגה מתוך תיקון הלב. כיצד לפי דעתך אברהם אבינו או אדם הראשון השיגו את הבורא?... התכללות עם כלל העם יש לזה כח - כמובן, כח של תפילה, אבל אם אין את אותו הרצון לתיקון? האם גם אז זה עוזר? תגיד לי אתה. האם הנקודה שבלב היא נקודה שנמצאת בבשר שלנו בלב שפועם? אתה מבין שיש תרי"ג חלקים בנשמה? אתה מכיר את זה? צריך גם להבין לפי ההקשר, לא רק לפי מילה שבנקל יכולה להטעות, בעל הסולם כותב שהוא כתב בלשון חיצונית, לאדם שלא ירצה להתעמק בכתוב לא ישיג את עמקות הדברים, אבל בטקסט שהבאת, לא נדרש הרבה, רק ההקשר, כדי להבין שבעל הסולם מדבר על תיקון הרצונות שבלב - תרי"ג רצונות. אף אדם לא מסוגל להגיע לשלימות ללא תיקון הלב.... אני לא מכירה כל כך את המורים שלך, אבל לפי איך שאתה מבין את הכתוב, אני יכולה להגיד, שהם לא מחפשים את ההקשר, אלא את התורה העממית שהיהדות החרדית מיטיבה להכיר. וזו לא בהכרח היהדות האמיתית, מקובלים לא מכוונים בכתביהם לחיצוניות, אלא רק לפנימיות. במיוחד בהקדמה כמו שהבאת, שבאה להסביר ולהכין את האדם לספר הזוהר, שגם הוא, מדבר רק על העולם הרוחני, רק שהוא מדבר עליו בשפה של דרוש (ולכן הספר נסתר מהכלים שלנו). אתה מבין שזה לא כזה פשוט כמו שנראה לך?... אני באמת שואלת...

 

[MrAnderson]

אני רואה שאת לא מבינה על מה הוויכוח...

או שאת בוחרת להווכח איתי על נושאים שאין להתווכח. תורת הקבלה מדברת על פנימיות התורה הנגלית. תורת הקבלה ועוד איך מדברת על מצוות גשמיות. כי מה יש לדבר על פנימיות מצוות סוכה בלי לעשות אותה?מה יש לדבר על פנימיות המצווה של נטילת לולב בלי לעשות אותה? ומה זה בדיוק כל הכתבים של האריז"ל שמדברים על פנימיות המצוות. אז נכון בן אדם יכול ללמוד קבלה בלי לעשות את המצוות...אבל מה זה יקדם אותו? לאן זה יקדם אותו? לתיקון הרצון? איזה תיקון הרצון כשהוא לא תיקן אפילו את בחינת המעשה הגשמי? מה הוא יתקן? יש לו רצון עכשיו לגעת בבחורה או לנסוע באוטו בשבת או לאכול לא כשר...איך הוא יתחיל להתקדם אם לא התחיל את התיקון הגשמי הפשוט. כי התיקון הבאמת הקשים באים אחרי זה...לשמור מצוות זה העבודה הקלה. בן אדם שלא יתחיל אם זה מה יעזור לו ללמוד קבלה? יכול לעזור לו ללמוד מתן תורה וההקדמות בשביל להבין שבלי המצוות הוא לא יכול לזוז מילמטר...כי בעל הסולם מסביר בפנימיות למה צריכים לעשות את המצוות. בעל הסולם כתב בצורה שבן אדם משוק יכול להבין. אין יותר ברור מזה... בלי מצוות אי אפשר להשיג את דרגת הנפש ההכי נמוכה. מה תעשי כאילו? תדמייני שאת מתקנת את הרצונות לקבל שלך בלב בלי המצוות? מה את מנסה להגיד?

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

אתה מדבר מתוך ניסיון?

האם ניסית למשוך המאור המחזיר למוטב מספרי קבלה ללא עשיית המעשים הגשמיים? אני למשל אשה, אז אני בין כה וכה לא מחוייבת בכמות המצוות שהגברים מחוייבים בהן. תתפלא אבל אני שומרת מסורת....השאלה היא איזה סוג של תועלת זה מביא לי בתיקון. מה בדיוק יש לדמיין כאשר קמים משלוש עד שש בבוקר (!) בשביל ללמוד תורה (קבלה) עפ"י מה שכתוב באות קנ"ה בהקדמה לתע"ס - על המאור המחזיר למוטב שנקרא גם "אור מקיף" , אתה מכיר את הפיסקא הזו? אדם משוק לא יכול להבין את בעל הסולם. זה לא נכון. בסיום אחת ההקדמות שלו, הוא כותב על כך שהוא הסתכל על מה שכתב, וראה שלא הגיע לידי בירור מספק. (כן גם זה כתוב) אולי את הרב"ש ניתן להבין - יכול להבין אדם מהשוק, אבל רגע... אתה בעצם לא לומד את הרב"ש... ולמה? כי אותם הרבנים שמלמדים אותך, רבניהם היו נגד דרכו של הרב"ש, נכון או לא נכון?... ואתה בא לדבר איתי על מצוות גשמיות? אולי קודם תברר מה היה הויכוח בין רב"ש לבין מוריך ותבין שאתה לא בטוח נמצא על דרך המלך, כי מוריך הלכו נגד כללי התורה (וזה מוזכר באגרות הרב"ש אגב) כי התורה כולה היא "אהבת הזולת" - ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה - הכלל שלמענו התורה נועדה, אחרת למה ניתנה תורה? איזה תיקון אני עושה בידיים ורגליים? אולי כדאי שאני אסביר קצת: האם אתה מטיל ספק בכח של הבורא להחזיר אותי למוטב, כלומר, האם אתה מטיל ספק במאור המחזיר למוטב?... אולי התלמוד קודם למעשה, על מנת לזכך את היצר הרע?... אולי מתוך השפעת האור, אדם כבר לא יעשה שטויות כמו שאתה אומר... מה אתה חושב? נכון או לא נכון?..

 

[MrAnderson]

אני חושב שאת קצת מבולבלת...

אני מכיר את הפסקה ואני מכיר שבעל הסולם כתב שהוא לא מרוצה מהביאור. הוא כתב את זה בסוף הקדמה לתע"ס. אבל הוא לא היה מרוצה מהביאור שהוא עשה עם פנים מאירות פנים מסבירות - שזה היה פירוש לעץ החיים.(באמת זה כתוב) הוא לא דיבר על הקדמה לספר הזהר שהוא כותב בעברית פשוטה שבלי מצוות הוא לי מקבל אפילו נפש. אלה דיבר על כתבים של קבלה שראה שאנשים עדיין מגשמים את הדברים... כל הכבוד שאת שומרת מסורת. אבל תביני בלי כל המצוות פשוט לא תגיעי. בסדר, לימוד קבלה מועיל בשביל לעורר את האורות המקיפים. אבל מה תעשי אם האורות האלה? אם אין לך כלים בכלל. לאדם יש 613 חלקי נשמה ויש לו כנגדם 613 מצוות כדי לקן את ה613 רצונות לקבל שבו. ואם בן אדם מסורתי לוקח "מסור T" ומתחיל לנסר מצוות שלא מאתימות לו: הרצון לקבל שקשורים לחלקי נשמה מסויימים לא מקבלים תיקון. גם סוכה(כמה אקטואלי) מועררת אורות מקיפים וגם ציצית מעוררת אורות מקיפים... אני לא מבין מה את נכנסת לרב"ש ולמורים שלי ושלך וחרדים ודתיים ומסורתיים...מה פה הוויכוח? וכנראה שאם למדתי את ספר שמעתי אז המורים שלי בטח שלא נגד הרב"ש... מה זה קשור לוויכוח. יש את בעל הסולם. שכותב בעברית פשוטה: בלי מצוות = אין נפש(דרגה ראשונה). איזה תיקון את עושה עם הידיים ואם הרגליים? אחרי 6000 שנה אנחנו נעשה תיקונים רק אם הידיים והרגליים. עכשיו אנחנו מתקנים את הנפש. אחרי זה מתקנים את הגוף. אבל כנראה כשבן אדם לא יכול להשליט את הנפש שלו על הגוף בעולם הזה...איזה תיקון הנפש תקבל? אם כל הזמן הוא נותן לגוף לגטימציה? לא בא לי לעשות מצוות...מצויין הגוף קיבל שליטה. איך בדיוק הנפש תצמח? נ.ב. בדקת לגבי תחיית המתים עם המורים שלך. שאלת אותם מה זה בחינת ד' בעולם הזה?

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

תחיית המתים היא איננה עניין גשמי...

לא בדקתי עם אף מורה, בדקתי אצל בעל הסולם בהקדמה. האם ייתכן ששלוש פעמים (לערך) הוא יפרש את המילה גוף כרצון לקבל ואנשים יחשבו שעדיין מדובר בגוף גשמי? לא חושבת. הייתכן שבהקדמה לספר הזוהר, המדבר על עניינים רוחניים בלבד, יופיע פירוש גשמי? גם לא חושבת. אתה גם לא עושה את כל המצוות. אני יודעת את זה כי הודית בכך כמה פעמים בפורומים שונים. אז בסה"כ, מה הטענה אלי? אתה בעצם אומר דבר כזה: אם אני לא מדליקה חשמל בשבת אני מעוררת על עצמי אור מקיף... איך זה יכול להיות? הרי בעל הסולם כותב בפירוש שהמאור המחזיר למוטב מתעורר רק מלימוד הקבלה... (אות קנ"ה בהקדמה לתע"ס), במסכת קידושין בכלל כתוב שהמאור נמצא בתורה.. (את זה אומר הקב"ה לבנ"י לא פחות ולא יותר) עכשיו, מה זה תורה? אם אתה לוקח את המושג תורה, ומגדיר אותו כחוקים הלכות ודינים, אשריך. אבל כל המקובלים כותבים על התורה כמסמך עמוק רוחני שהלבישו עליו חיצוניות. אז אתה באותה דעה עם המקובלים או לא? "לא בא לי" - מאין לך שלא בא לי? אולי קשה לי? אולי זה לא באמת עוזר לי בתיקון? אולי שיעור קבלה עוזר לי להתקרב לבורא יותר? אולי יבוא יום שבו אוכל לכוון נכון את המעשה? בעל הסולם כותב למשל, שאם אתה מקיים מצווה מעשית ללא כוונה נכונה וראוייה לתכלית, אתה כאילו לא קיימת אותה בכלל... אז בשביל מה לקיים? אם אני עדיין בלא לשמה, בשביל מה? לכן בא המאור המחזיר למוטב, שהוא מסדר את הכוונה הנכונה, עוד לפני מעשה המצווה. דרך אגב, מצווה, מצווה שמתקנת, זה רק מילוי האור בכלי דלהשפיע - ולא שום דבר אחר המנהגים שאתה מדבר עליהם, המצוות הגשמיות, הן סמליות בלבד. בגלל שהעם נמנע מללמוד קבלה, ושומר באדיקות על אותן מצוות גשמיות תוך החמרה כל כך הרבה שנים, הגלות לא נגמרת. לא הידיים והרגליים צריכות להתעורר, אלא הלב. לראיה: ראה כמות הדתיים שאינם מגיעים לפסיק מגע עם הבורא. פסיק. אני כבר אמרתי לך: אני מתקדמת רק מלימוד הקבלה, בחירה שלך להאמין לי או לא...

 

[MrAnderson]

דבר ראשון חייבים להסדיר את עניין תחיית המתים.

לא הגיוני שאת תמשיכי באותו הקו... אז נסדר את זה לאט לאט... הקדמה לספר הזהר אות כה) "...גם אמרנו לעיל, שבמשך שתא אלפי שני, הניתנים לנו לעבודה בתורה ומצות, אין שום תיקונים מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו לרצון לקבל המופרז שבו, וכל התיקונים הבאים אז ע”י עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש, שעולה על ידיהם במדרגות העליונות בקדושה וטהרה, שפירושו, רק להגדלת רצון להשפיע הנמשך עם הנפש, ומטעם זה סוף הגוף למות ולהקבר ולהרקב, כי לא קבל לעצמו שום תיקון, אכן אי אפשר שישאר כך, כי סוף סוף, אם יאבד הרצון לקבל המופרז מהעולם, לא תתקיים ח”ו מחשבת הבריאה, דהיינו שיתקבלו כל התענוגים הגדולים אשר חשב להנות לנבראיו, שהרי הרצון לקבל הגדול והתענוג הגדול, עולים בקנה אחד". בעל הסולם מחלק את זה בעברית הכי פשוטה! גוף. נפש. ואם היית לומדת קבלה יותר לעומק...היית יודעת שהגוף הגשמי שאנחנו מסתובבים איתו הוא הוא הרצון בחינת ד'. כפי שבעל הסולם מסביר את זה במקום אחר(לא זוכר עכשיו איפה) שאיך הגיוני שהנפש קשורה על הגוף? גוף זה דבר גשמי לגמרי...ונפש זה דבר רוחני לגמרי...ואז בעזרת הקבלה הכל ברור. המהות שלנו זה הרצון לקבל. יש לו שתי צורות לרצון לקבל....אחד בעלמנת להשפיע ואחד רצון לעצמו. אז הגוף והנפש עשויים מאותו החומר...רק שהגוף זה הרצון לקבל והנפש זה הרצון להשפיע. בגלל זה לנשמה יש גם רמ"ח אברים ושס"ה גדים...כי זה בעצם אותו החומר. רק פה הוא בצורת רצון לקבל. ונשמה זה על מנת להשפיע. אז בשביל למלאות את הרצון לקבל הגדול הזה שהוא בחינת ד'(כל טיב הבריאה היה בשביל הרצון הזה) חייבים להקים אותו. נכון שהגוף זה הרצון לקבל. הגוף הגשמי הוא הרצון לקבל. הנפש זה הרצון להשפיע. "כו) וכבר אמרנו שמצב הא’, מחייב בהחלט את המצב הג’, שיצא בכל השיעור המלא שבמחשבת הבריאה שבמצב הא’, לא יחסר ממנו אף משהו (כנ”ל באות ט”ו), ולפיכך מחייב המצב הא’ את תחיית הגופים המתים. כלומר, הרצון לקבל המופרז שלהם, שכבר כלה ונפסד ונרקב במציאות." נו אז מי נרקב ונפסד במציאות הב'? הרצון לקבל נרקב. אבל מהנושא של אותו הרצון לקבל? הגוף הגשמי. כי איך בדיוק יתוערר הרצון של מישהו שמת שהיה רצון לקבל גדול? איפה הוא יתוערר? אצל השכן שלו? איפה הוא יצא לפועל? טוב אחרי הסבר הזה אני מפסיק להתווכח איתך על תחיית המתים. כי כבר אי אפשר לבאר דברים הכי ברורים אצל הרב אשל"ג. תאמיני למה שאת רוצה....או שתלכי ותבדקי מה זה רצון לקבל בחינת ד' בבני האדם. גם לא מקובל בכלל על הלב שחז"ל וחכמי ישראל אמרו לכל היהודים לשקר לעצמם באמונה שלהם בתחיית המתים."מדבר שקר תרחק". כי עם הארץ גם היה חייב להאמין בפשטות שתיהיה תחיית המתים. אז תחשבי על זה... "אני גם לא עושה את כל המצוות" אני מצטער שמהדברים שלי נשמע כאילו אני מבקר אותך על אי עשיית מצוות. זה לא הכוונה שלי. אני מתווכח איתך על העיקר. העיקר שאת אומרת שמצוות מעשיות לא מקדמות את האדם. אני מסביר לך שבעל הסולם מסביר שבלי מצוות מעשיות אי אפשר להתחיל. לא איכפת לי אם תעשי מצוות או לא. הוויכוח שלי לא על זה. תתקדמי לפי הקצב שלך וכל הכבוד שאת עושה משהו בכלל. יש הרבה אנשים שלא. כל דבר קטן שתעשי זה מצויין גם אם את לא עושה הכל. אבל אסור לבוא במחשבה שהמצוות המעשיות הם מיותרות או לא נצרחות. זה הבנה בסיסית... ואם כבר את שואלת אז אני חוזר בתשובה, וברור שלא התחלתי לקיים הכל בבת אחת. זה לא בריא בכלל...אלה זה תהליך ארוך. אבל אני לא זוכר שאמרתי באיזה פורום מה אני עושה בחיי הפרטיים ומה לא. את יכול להראות לי איפה בדיוק כתוב המשל על המצוות של בעל הסולם? אשמח לקרוא. אבל אני כבר יודע שזה לא נכון. אפילו שבן אדם עושה מצוות אנשים מלומדה יש לו סיכוי להפוך את הכל לאור."חיל בלע ואקאנו". יש מקום שהוא מסביר שמצוות אנשים מלומדה לא מקדם את האדם. אבל פה הוא מתכוון שזה לא מקדם אותו בעבודה הרוחנית. אבל עצם המצוות לא נעלמות. כי אחרת איך בן אדם יתחיל לעבוד בכלל? כי הוא מסביר בהקדמה לספר הזהר שאי אפשר להשיג נפש בלי המצוות. אז בן אדם שאין לו הארה מהמצוות עושה אותם בכל זאת ומקווה שיום אחד השם יפתח לו את העניים. אבל אם לא הוא לא "נהנה" מהמצוות הוא לא יעשה אותם? מה פתאום. וכמובן שלא מקובל על הלב כלל... שכל היהודים בכל הדורות עשו את המצוות. ואנחנו הדור הכי שפל חושבים שנגיע בלי המצוות. "בשביל מה לקיים אם לא עושים לשמה?" כמו שבעל הסולם מסביר כי לא יהיה לך מה לזכך אם לא תתחילי... מה כאילו אם בא לך לקיים מצווה אז זה לשמה ואם לא אז זה לא לשמה? איך זה עובד בדיוק הקטע הזה? פתאום יש לך גדלות המוחין אז את יודעת שזה לשמה? וכשלא בא לך ואת עייפה זה לא לשמה? או שאת עושה מצוות בירידות הכי גדולות של החייים שלך כשלא בא לך לעשות כלום ואת בכלל בהירורי אחרי מה שאת מאמינה בו - אז את עושה מצוות? אם לא נכנסים לזה מתי מתחילים לעבוד בדיוק? איך יודעים מתי לשמה מתי לא? אם בן אדם נכנס לזה אז גם בירידות הוא עובד ועושה מצוות מעל לדעת אז הוא יכול להתחיל לזכך את הרצון לקבל. עוד פעם אני מבקר אותך. תעשי מה שאת יכולה. ותתקדמי בשלבים. אסור לקפוץ. אבל אם המחשבה הראשונית שלך שהמצוות הם דבר מיותר....אני לא יודע איך את תתחילי בעבודה בכלל... רצית לכתוב עוד אבל השעה כבר מאוחרת. לילה טוב.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

בינגו...

בוא נצטט שוב ברשותך, אולי תגלה כמה הפתעות, אולי... -----> הקדמה לספר הזהר אות כה) "...גם אמרנו לעיל, שבמשך שתא אלפי שני, הניתנים לנו לעבודה בתורה ומצות, אין שום תיקונים מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו לרצון לקבל המופרז שבו, וכל התיקונים הבאים אז ע”י עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש, שעולה על ידיהם במדרגות העליונות בקדושה וטהרה, שפירושו, רק להגדלת רצון להשפיע הנמשך עם הנפש, ומטעם זה סוף הגוף למות ולהקבר ולהרקב, כי לא קבל לעצמו שום תיקון, אכן אי אפשר שישאר כך, כי סוף סוף, אם יאבד הרצון לקבל המופרז מהעולם, לא תתקיים ח”ו מחשבת הבריאה, דהיינו שיתקבלו כל התענוגים הגדולים אשר חשב להנות לנבראיו, שהרי הרצון לקבל הגדול והתענוג הגדול, עולים בקנה אחד". אני מצטטת את דבריך: "נכון שהגוף זה הרצון לקבל. הגוף הגשמי הוא הרצון לקבל. הנפש זה הרצון להשפיע" טעות חמורה ביותר שמבטאת חוסר ידע בסיסי בחוכמת הקבלה בכלל ובכתבי בעל הסולם בפרט. הגוף הגשמי הוא לא הרצון לקבל. (דרך אגב, בדיוק בגלל זה צריך את כתבי הרב"ש, שהרחיב מעבר למה שבעל הסולם הספיק להרחיב ולפשט) הגוף הגשמי הוא ענף של הגוף הרוחני - בעל רמ"ח איברים ושס"ה גידים, אבל אפילו יותר גרוע מזה, הגוף הגשמי הוא לגמרי דמיוני. האם אתה מכיר את הפיסקא שבה בעל הסולם כותב על כך שכל המציאות (שבה נכלל כמובן גופינו הגשמי) היא פרי דמיונינו בלבד כתוצאה ממכונה פוטוגרפית באחורית המח? הרצון לקבל הוא הבריאה בעצמה - אותו רצון שברא הבורא יש מאין על מנת שיקבל את הטבתו. הגופים הגשמיים באו "הרבה" אחר כך. (אני מניחה כרגע בצד את עניין האין זמן ברוחניות) אותה בחינה ד' שהצטמצמה כנקודה האמצעית באינסוף היא קודמת לשבירת הכלים. אז מה בין הרצון לקבל לגוף הגשמי שלנו?.. ובכן, אנחנו נמצאים בתחתית עולם העשייה, שבה מורגש נר דקיק של האור האינסוף, ולכן תופסים את עצמינו כחומר, הרצון תופס את החומר, ולא החומר הוא הרצון. הרצון מדמה לעצמו מציאות מוגבלת ביותר, הבנויה ממציאות חיצונית ופנימית. בעל הסולם כתב מאמרים גם בשפה מדעית, אולי תרצה לעיין בכמה מהם?.. בקשר למצוות מעל הדעת... יש אמונה מעל הדעת שאיתה עובדים בזמן ירידה. אני לא באתי לבטל את המצוות הגשמיות, אלא להסביר מדוע הן לא מתקנות את הפנימיות של האדם. פנימיות האדם היא ליבו - רצונותיו, ולכך יש תורה - מאור המחזיר למוטב, שמושכים בעסק בספרי הקבלה. כפי שאתה מתאר את המצב, הקבלה היא רק תוסף של מאור מזכך בשעה שמקובלים כותבים (בעיקר בעל הסולם) שיש לתת עליה את הדגש העיקרי.

 

[MrAnderson]

אני קצת מתעייף מלהתווכח על ריק

"נכון שהגוף זה הרצון לקבל. הגוף הגשמי הוא הרצון לקבל. הנפש זה הרצון להשפיע" "טעות חמורה ביותר שמבטאת חוסר ידע בסיסי בחוכמת הקבלה בכלל ובכתבי בעל הסולם בפרט." - הבאת לי הוכחות מהקבלה? לא. אז זה דעה שלך. "הגוף הגשמי הוא לא הרצון לקבל." - הבאת לי הוכחות? לא. זה דעה שלך או של המורים שלך. מה את מדגישה לי מה שאת רוצה לראות בלי להתייחס לכל המשפט. תקראי 20 פעם ואז אולי תביני מה הוא כותב פה: "...אין שום תיקונים מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו לרצון לקבל המופרז שבו, וכל התיקונים הבאים אז ע”י עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש..." הגוף זה בגשמיות... הרצון לקבל זה ברוחניות... אז מה יקום לתחייה? הרצון לקבל בחינת הד'. מה זה בעולם הזה הגשמי? הגוף. אני ימות...אצל מי יקום הרצון בחינת ד' שלי?אצל השכן שלי? אצל מי? תעני לי... בעל הסולם בא הסביר מה פירוש תחיית המתים ברוחניות. והמורים שלך הוציא לגמרי את הפשט ומתייחסים רק לרוחניות. כמו עם המצוות... אני מפסיק את הוויכוח הזה. כאילו עד עכשיו דברתי לקיר. כל מה שהראתי לך את מתעלמת וכל פעם מחדש את כותבת לי "טעות חמורה" ולא מביא לא הוכחה לא ציטות ולא כלום חוץ מהדעות המשובשות שרכשת אצל מוריך... אז בהצלחה עם הדמיונות. אין לי כוח לחזור על אותם הדברים 20 פעם.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

יש לי רק תשובה אחת..

אתה לא מכיר את כל כתבי בעל הסולם, ולכן המלצה: תברר איזה עוד כתבים של בעל הסולם קיימים, תנסה לקרוא אותם לבד (בלי עזרה של אף מורה לא לייטמן ולא אשרוב), ואז תגיד עלי אם אני צודקת או לא. בהצלחה.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

מאמר של בעל הסולם.

ישנו מאמר שכתב בעל הסולם הנקרא גוף ונפש. במאמר הזה בעל הסולם מסביר שלוש שיטות באשר למושגים גוף ונפש. אני ממליצה שתקרא וכך הדיון יהיה פורה יותר. תודה ובהצלחה

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

תוספת תשובה.

"...אין שום תיקונים מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו לרצון לקבל המופרז שבו, וכל התיקונים הבאים אז ע”י עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש..." הגוף זה בגשמיות... הרצון לקבל זה ברוחניות... -ציטוט שלך למעלה- איך יכול להיות שאתה מפריד בין הגוף (הגשמי לפי דבריך) לבין הרצון לקבל (הרוחני לפי דבריך), בשעה שבעל הסולם כותב ביניהם מילת קישור - "דהיינו" - מילת הסבר והקשה בין זה לזה?... בנוסף, בעל הסולם בעצמו כותב שחוכמת הקבלה מיוסדת על עניינים רוחניים בלבד, ושאסור לחשוב בשום פנים ואופן שאיזושהי מילה בחוכמה הזו היא גשמית - לא בתנ"ך, לא בגמרא, לא במדרשים, ולא בכתבי החוכמה עצמה (האר"י וכו). אז שוב חוזרים לעיקר: האם אתה מכיר ויודע את כל כתביו של בעל הסולם? מצפה לתשובה...

 

[MrAnderson]

הסבר

"איך יכול להיות שאתה מפריד בין הגוף (הגשמי לפי דבריך) לבין הרצון לקבל (הרוחני לפי דבריך), בשעה שבעל הסולם כותב ביניהם מילת קישור - "דהיינו" - מילת הסבר והקשה בין זה לזה?..." דבר ראשון הדברים שאני אומר זה לא "דברי". אלה דברי בעל הסולם. הרצון לקבל בורא את הגוף. הרצון לקבל בורא גם את הנשמה. יש להם אותו שורש. הרצון לקבל. שתיהם יאצו צאותו המקור. כך בעל הסולם מסביר איך הגיוני לחבר ביניהם. שאחד זה דבר גשמי לגמרי ואחד רוחני לגמרי. "בעל הסולם בעצמו כותב שחוכמת הקבלה מיוסדת על עניינים רוחניים בלבד, ושאסור לחשוב בשום פנים ואופן שאיזושהי מילה בחוכמה הזו היא גשמית - לא בתנ"ך, לא בגמרא, לא במדרשים, ולא בכתבי החוכמה עצמה (האר"י וכו)." נכון. חוכמת הקבלה זה רק דברים רוחניים. אבל התורה מתחלקת לפרד"ס. איך הכנסת את התנ"ך והגמרא לחוכמת הקבלה? מה זה לא לחשוב שזה בגשמיות? אז מה שכתוב בתנ"ך על הבית מקדש ובגמרא על כותל המערבי שלא זזה שכינה מכותל המערבי - אז אני מדמיין שאני רואה קיר כשאני עולה לירושלים? מה זה לא לחשוב שזה בגשמיות? שהתורה אומרת לי חוקים איך לחיות אני רק צריך להתכונן לזה? אז איך היהודים חיו עד עכשיו בלי חוכמת הקבלה? מה הם לא עבדו את השם? לא תיקנו את הנשמה שלהם? כבר הסברתי לך. פנימיות מסבירה את החיצוניות. אבל בלי החיצוניות אין בכלל את הפנימיות. (בעולם הזה).

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

ידע בכתבי בעל הסולם.

חסר לך הרבה ידע בכתבים, אתה לא מכיר את כולם אלא רק חלק קטן מהם. האם קראת את המאמר שהמלצתי לך עליו?....גוף ונפש הנה עוד מאמר (תורת הקבלה ומהותה) שיסביר לך מדוע התנ"ך והגמרא הם ספרי קבלה: ארבע לשונות משמשות לחוכמת האמת ציטוט שלך ברשותך: דבר ראשון הדברים שאני אומר זה לא "דברי". אלה דברי בעל הסולם. הרצון לקבל בורא את הגוף. הרצון לקבל בורא גם את הנשמה. יש להם אותו שורש. הרצון לקבל. שתיהם יאצו צאותו המקור. כך בעל הסולם מסביר איך הגיוני לחבר ביניהם. שאחד זה דבר גשמי לגמרי ואחד רוחני לגמרי. המילה דהיינו בשפה העברית היא מילת הקשה והסבר. אם אני אומרת: נשמה דהיינו הרצון לקבל , משמע אני מתכוונת לאותו המושג רק במילים נרדפות. הסיבוך שאתה מבצע עם המילים הוא לא הגיוני בכלל. בנוסף, אני רוצה להגיד לך שכלל לא הבנתי מה רצונך לאמר בהסבר שנתת לי. לאחר מכן אתה אומר שהרצון לקבל 'בורא' גם את הנשמה וגם את הגוף - האם אתה מתכוון לכך ששניהם כלולים ברצון לקבל? - זה עדיין לא אומר שהם אותו הדבר. הגדרת הנשמה היא 'חלק אלוקה ממעל' - האם עדיין נראה לך שהרצון לקבל ברא אותה? האם אתה מכיר את הגדרתו של בעל הסולם בעניין הנשמה כחלק אלוקה ממעל?... זה מופיע בהקדמה לספר הזוהר. הרצון לקבל הוא יש מאין - חל עליו צמצום, הנשמה לעומת זאת היא הכלי שבו מתגלה כל השפע - ללא צמצום כלל. אני לא חושבת שיש טעם להתייחס לטענותיך באשר ליהודים או בני ישראל, לפני שתואיל בטובך לגלות את כל הכתבים שאין לך ידע לגבי קיומם. לכן, אני ממליצה ברצינות, לחקור עוד כתבים, לפשפש בהם בלי הסבר חיצוני, ורק אחר כך לדון על כוונתו של בעל הסולם.

 

[MrAnderson]

קראתי את המאמר "גוף ונפש"

ובעל הסולם לא מסביר שם איך נשמה קשורה לגוף גשמי. אלה מסביר שם בצורה לוגית איך התורות הרוחניות האחרות על גוף ופש לא עובדות ושאי אפשר בכלל לקבוע מסקנות וודאיות ובגלל זה חז"K לא השתמשו בשפה "מדעית". בעל הסולם מסביר אך גוף קשורה לנפש בהקדמה לספר הזהר. הרצון לקבל בורא את הנשמה. כשנברא מקבל על מנת להשפיע הוא לאט לאט זוכה לנשמה שלו. הרצון לקבל בורא את הגוף. כשהנברא מקבל לעצמו הוא רק מגדיל את בחינת הגוף שלו. יש ד' בחינות לרצון לקבל. הבחינה ד' היא הגומרת את הכלי(הרצון לקבל). אז בשביל שיהיה גוף גשמי חייב להופיע הבחינה ד'. אני מכיר את ההגדרה של חז"ל לחלק אלוקה ממעל. ואני מכיר גם את הפירוש של בעל הסולם. מה איתו? את רוצה לשאול אותי משהו על זה? אנימציע לך ברצינות... לקחת את הדברים ברצינות. הגיע הזמן כבר לא? אני ראיתי אותך בפורום לחוכמת הקבלה כבר לפני איזה שנתיים.