הצטרפות תינוק חדש למשפחה

[כוכבית101]

גם אני לא הבנתי

מה הבעיה שכל בני הבית נרתמים לצורך מטלות מסויימות?
הרי בכל משפחה נורמלים מחנכים את הילדים לעזור אחד לשני ולשאר המשפחה.
שמצטרף ילד חדש למשפחה העומס לפחות בשנים הראשונות גדל בהרבה ורק נורמלי שמי שיכול לתת יד עושה את זה.
זה גם בריא לחינוך הילדים שגם כך מטבעם די אגואיסטים.

 

[tatarata]

החלטה

להביא ילדים לעולם היא של ההורים, אחים לא אמורים לעשות ביביסיטר לאחיהם הקטנים, אלא אם כן הם רוצים, העומס גדול- זו אחריות של הורים ולר של הילדים. הילדים הם לא עוזרי בית.

 

[כוכבית101]

את זה כבר אמרת

שמענו התיחסנו הגבו, אם יש לך מה להוסיף, הוסיפי , אין טעם לחזור על אותה מנטרה כמה פעמים.

 

[tatarata]

מה לעשות?

אנו חיים במדינה דמוקראטית, ולכל אחד יש זכות לדעה משלו.

 

[כוכבית101]

חחח נראה לי הבנו עם מי מתעסקים , שאי ברכה

 

[tatarata]

תודה על הברכה

את באמת לא חייבת להגיב, אם לא נראה לך.

 

[וכשאני לעצמי]

ניסיתי לספור כמה החלטות אנחנו קיבלנו

וציפינו מהילדים להשתתף במאמץ - נגיד בחודשיים האחרונים לא כולל שגרה
הפסקתי ב 10

לסייד את הבית
להכשיר אותו לפסח
להכין ארוחת חג חגיגית לשבועות
לשתול ערוגת ירקות
לסדר את המחסן
להכין ארוחת ערב לשכנים שישבו שבעה
לשטוף את האוטו
לארגן יום הולדת לסבתא
לארח דודים (אצלם בחדר)
להכניס ערימות של תמונות לאלבומים


אבל את צודקת שהילדים הם לא בייביסיטר ולא עוזרי בית
גם אצלנו הם לא
הם פשוט חלק מהמשפחה
כחלק מהמשפחה הם שותפים לחלק מההחלטות, לא לכולן
כחלק מהמשפחה מצופה מהם לקחת חלק (כלשהו, לפי הגיל היכולת נטיית הלב) במאמצים, גם כאן לא בכולם (למשל עד גיל 6 הם לא משתתפים בפרנסה

)
כחלק מהמשפחה הם לוקחים חלק בהנאות, משתמשים בחלק מההכנסות
הם שותפים לשמחה, לעצב, לשגרה
הם לעתים משלמים את מחיר הכשלונות שלנו, וגם נהנים ממהצלחות
התפקיד שלנו כהורים כולל את חלק הארי של קבלת ההחלטות בבית, גם עבור הילדים, והם כל הזמן, באופן יום יומי מושפעים מההחלטות האלה, לעתים באופן שמוצא חן בעינהם ולעתים לא

 

[גלים גלים]

ואהבתי את הניסוח.

 

[רגשי1]

קודם כל מזל טוב

אני גם בדעה של לאחד את שתי הבנות בחדר הגדול, ולא כי הן לא גרות רוב הזמן אצלכם. כי יהיו ארבעה ילדים, 2 בנות , בן 6 ותינוק, ובמסגרת מספר החדרים העומדים לרשותכם ומספר הילדים זו נראית לי החלוקה הכי הגיונית. צריך להתעלם מאפליה מתקנת שאנו נוהגות לעשות לילדים של בן הזוג (מודה שאני לא ידעתי לעשות את זה...).
תחשבי מה היי עושה לו היו אלה ארבעה ילדים משותפים שגרים בבית באופן קבוע.
בעתיד, שהתינוק יגדל, אולי תעשו ארגון חדרים מחדש, ותבהירי את זה לכולם, אבל בשלב הזה התינוק יצטרך שקט, גם לתנומות בצבלך היום, כשבאים חברים, שיעורים וכו.
המון המון מזל טוב

 

[mother cat]

אני לא בטוחה שיש כאן תשובה נכונה

זה משהו שצריך להתאים למרקם המשפחתי המיוחד שלכם, ואולי שווה לדבר עם הילדות ולראות מה הן חושבות.
אישית אני הייתי מעבירה את שתי הבנות לחדר הגדול, ומנסה איכשהו ליצור בו פרטיות לכל אחת - פינה משלה, מחיצה באמצע, משהו כזה. לא בגלל שהן שם רק חלק מהזמן, אלא כי זאת נראית לי החלוקה ההגיונית ביותר. אני לא מאמינה בלשכן תינוק יחד עם עוד ילד באותו החדר אם אפשר שלא - מנסיוני הם מפריעים ומעירים את האח שישן איתם (מנסיון לישון עם שני הילדים שלי באותו חדר בחופשות למיניהם כי בבית הם בחדרים נפרדים), וגם שעת ההשכבה נראית לי בעייתית - אם רוצים להשכיב את התינוק לישון מוקדם אז צריך לשמור על חושך ושקט בחדר, ואז איך משכיבים את האח לישון? אבל זו רק דעתי ומה שמתאים לי...
&nbsp
שיהיה בהצלחה ולידה קלה!
&nbsp
אה, ועוד עיצה שלי עזרה - לערב את הבנות בתכנון ועיצוב החדר שלהן ושל התינוק. אם הן ירגישו חלק מהתהליך זה אולי יהיה להן קל יותר.