עכשיו באמת הכל התברר. במיוחד אהבתי: ל א ע ו ש י ם א ל ב ו ם ב ר ג ע ! אפילו שיש לו לא מעט שירים כתובים למה במיוחד? כי מעכשיו יש לי מימדים חדשים למושגים מוכרים: לא מעט = בערך 1000 . למשל: יש לי לא מעט מבחנים. קריא: יש לי 1000 מבחנים. או : אני מצפה ללא מעט אורחים - בערך 1000, מה אעשה?! וגם רגע...מאוד אהבתי. מבחינת ג'קו (מאז שהוא רצה לעשות לא "play" אלא "record") הרגע נמשך כמעט שבעה חודשים... אחחח, למה, למה רגעים מסוימים לא נמשכים כמו עבודה על הדיסק שלו...ממש כמו ב"פאוסט" : "עצור, רגע, אתה כל כך נפלא!!" (סליחה על התרגום החופשי). לא חושבת שזה הרגע שג'קו היה עוצר. אבל בסה"כ תודה על מסר אופטימי
בהתחלה היה לי מאוד כיף, האוירה היתה בוגרת, הזדהתי מאוד עם כל הבנות פה אבל עם הזמן הרגשתי שהסגידה לג'קו היא יותר מדי מוגזמת. ההזדהות נעלמה, לא מצאתי את עצמי בין הדעות, לא היה לי כ"כ מה לכתוב כי לא רציתי להעביר ביקורת. אני לא רוצה לתת דוגמאות כי אז זה יהיה העברת ביקורת, נמנעתי אז מלעשות את זה אז אני לא אעשה את זה עכשיו.
אין ספק שיש כאן הרבה אהבה לג'קו, אבל אני לפחות הייתי רוצה להאמין שיש גם מקום לשמוע ביקורת ולקבל דעות שונות. ברור לי שלא קל להיות בעל הדעה יוצאת הדופן, אבל חבל לא להעלות נושאים שמטרידים אותך. בסופו של דבר, הפורום הזה קיים לשם יצירת דיון והחלפת דעות, ויהיה די משעמם אם ראיית העולם של כולנו תהיה זהה לחלוטין. בקיצור - אני אשמח אם תישארי ותכתבי את דעתך, תהיה מה שתהיה. מהיכרותי עם הכתיבה שלך בפורומים אחרים, אני מאוד מעריכה אותך וחושבת שאת יכולה רק לתרום כאן.
לא הייתי מוותרת על השירים ישנים בקלות כזאת אם, נניח , נכנס לספריה, נמצא שם שירים ברמה אחרת מ"יונתן שפירא " ואפילו "אני יודעת " קודם כל צריך לפחות לקרוא, לשמוע - ואז להחליט מה יותר קל.