הצעה ללימוד יומי/ שבועי

[שיבולית]

הצעה ללימוד יומי/ שבועי

מה דעתכם לארגן לימוד יומי/שבועי של פרק כלשהו בתנ"ך (רצוי מספרים פחות מוכרים) כך שנדון בו בצורה מסודרת, נעלה סיכומים לגבי תוכן ומבנה, נעלה שאלות ותשובות אפשר גם מדרשים קשורים וכו' מה דעתכם?

 

[יודיX3]

רעיון מ-ע-ו-ל-ה ../images/Emo45.gif אני בעד.

 

[פלגיה]

בשמחה רבה

חשבתי לפתוח פינה קבועה שנקראת "על הפרק", ובה נתרכז בכל פעם בפרק כל שהו בתנ"ך. לא נראה לי שכדאי להתחיל ספר מהתחלה ועד הסוף, אלא לגוון ובכל פעם לקחת פרק ממקום שונה. אשמח אם תשרשרו כאן רעיונות לפרקים שכדאי ללמוד.

 

[מוגג]

יונה

אני מציע לקראת הימים הנוראים לפתוח בספר יונה זהו סיפור קצר וסגור שמאפשר פרשנויות שונות וסופו סימן שאלה.

 

[יודיX3]

לא יאומן. great minds think alike

 

[mgb]

מאתר "שופר"

בס"ד אמנם זהו משל ולא פירוש אבל לענ"ד מחכים ו..אקטואלי!

 

[יודיX3]

לדעתי יש להתחיל עם פרקים יותר

"קלילים" ולא איזה פרק מישעיהו או ירמיהו. אולי לכבוד ימים הנוראים המתקרבים עלינו לטובה אפשר לעסוק בספר יונה? סתם הצעה שלי...

 

[יוסי ר1]

יונה הנביא

לחברי הפורום שלום. אני מתכבד להרים את כפפת הלימוד המשותף. למישהו יש רעיון מדוע יונה הנביא אינו מתנהג כנביא אמיתי? נביא אמת, מהרגילים שאנו מכירים בתנ"ך, מתנגד בדרך כלל להיות בעל השליחות, אבל משעה שמקבל עליו את דין הא-ל המצווה, הוא אינו מנסה עוד להתחמק משליחותו. ופועל בדביקות למלאה. מדוע יונה מתמיד בסירובו הדראמתי?! רמז - לעניות דעתי התנגדותו של יונה אינה קשורה רק לעובדה שהנבואה אינה נבואה על עם ישראל אלא על גויים!

 

[יודיX3]

יונה נביא אידאולוג

הרי כל הסירוב שלו למצוות האל נובע מערעורו על מידות הקב"ה, שהם יותר מדי נוטות לכיוון החסד והרחמים ולא לכיוון הדין. על כן משמיט את ה"אמת" כשאומר לאל את 13 המידות "כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה." (יונה ד'2) ואז אומר " וְעַתָּה יְהוָה, קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי: כִּי טוֹב מוֹתִי, מֵחַיָּי." יונה לא מנסה להתחמק ממשימתו בגלל עצלות או מחוסר אמונה, אלא מעודף אידאולוגיה.

 

[יוסי ר1]

יונה הנביא

ליוד3X שלום. הופתעתי לקרא כבר בתגובה הראשונה את ההסר שאני מכיר כאחת התשובות היותר סבירות. אולם הייתי מנסח מעט אחרת את התשובה. יונה אינו מערער על מידותיו של הק"בה, כי אם מלין על כך שהקבה אינו עיקבי בישום מידותיו. כולנו מכירים את 13 מידות המיוחסות לקבה. ובאמת , ב"עימות" המילולי שיונה מקיים עם הקב"ה לאחר שנוכח כי הקב"ה מחל להם עקב הצום והמספד שלהם, איוב טוען כך "ויאמר אנא ד' הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קידמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה א-ל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה. מידת האמת אכן נעלמה, ובמקומה מובא "ניחם על הרעה". טענת יונה היא כי תשובת אנשי נינווה היא מהפה ולחוץ, אינה אמיתית, ועל כן בקב"ה אינו נוהג במידת האמת כשהוא מוחל להם. אשור אמורה לגרום צרות רבות לעם ישראל מעט אחרי סיפור נינוה, ואת זה יונה יודע. ועל כן יוצא קיצפו. חז"ל רומזים לנו על כך וטוענים כי "יונה בן אמיתי נביא של אמת". מי שאמת על דיגלו, קשה לו לקבל את החשבון האלוקי , שבאותו רגע נראה מוטעה. ולכן תשובת הקב"ה מנסה אותו בניסיון הקיקיון, על מנת שיבין שחמלה היא ערך כשלעצמו, גם אם אינו יודע את שיקוליו הנוספים של הקב"ה למחילתו.

 

[יודיX3]

זה ההסבר היחידי שהתחברתי אליו

כי לצערי מה שהורגלנו בגן חובה לגבי יונה נשאר אצל הרבה אנשים בבגרות- ותירוצים שיונה התעצל לבצע משימתו או שבאמת חשב שיוכל לברוח מאלוהים- לא מתקבלים על הדעת. בכלל כל הסיפור של יונה הוא סוג של קומדיה/טרגדיה כאשר יונה היא הדמות הנלעגת- אפילו המלחים בספינה שבהתחלה הוגדרו כעובדי אלילים נהיו צדיקים. ממש שום דבר לא הולך לפי התכנון. אפילו להתאבד בקפיצה למים הוא לא מצליח.

 

[מוגג]

גם אתם קפצתם למים

ככה ישר..

נאה. אם כבר התחלתם מהאמצע אז יש לי שאלה על הסוף: מה פשר תגובת/תשובת ה' ליונה: "ואני לא אחוס על-נינוה העיר הגדולה אשר יש-בה הרבה משתים-עשרה רבו אדם אשר לא-ידע בין-ימינו לשמאלו ובהמה רבה." במה התשובה עונה לטענותיו של יונה? מדוע הפירוט הרב - "יש בה הרבה..שתים עשרה ריבו..בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה"?

 

[יוסי ר1]

נינוה העיר הגדולה

שאלה במקום! וכדי להוסיף על התמיהה, שלש פעמים מצוין בספר כי נינוה היא עיר גדולה, או גדולה לאלוהים. אכן יש מגמה ברורה להציג את ריבוי הקורבנות האפשריים במידה והנבואה לא תיאמר או לא תשיג את ביטול הגזירה.

 

[גרי רשף]

מספר הקבלות

יש כמה הקבלות מענינות בין נינווה לסדום ועמורה: העיר העומדת להיהרס ההתמקחות של אברהם וההתחמקות של יונה אשת לוט ויונה הצופים אל העיר מרחוק.. חוץ מזה- סירוב הפקודה של יונה להשתתף בהרס העיר הזכיר לי קצת אקטואליה מלפני כחודש.

 

[מוגג]

האם יונה סירב להרס

או שמא הוא סירב בגלל האפשרות שהעיר לא תיחרב?

 

[גרי רשף]

שאלה טובה..

קשה לדעת אם הוא תמך בחורבנה של נינווה (כי אז למה הוא ברח) או התנגד לזה (כי אז הוא היה צריך להיות מרוצה כשהחורבן נמנע). ההפכפכות שלו קצת מוזרה: מצד אחד הוא בורח מהכבוד והשררה (כמו התאנה במשל יותם) אך בסוף הוא מזכיר את האטד הפירומן שבצל הקיקיון (אש תצא ותאכל את ארזי הלבנון). יודיX3 כבר עמד על דמותו הבעייתית של יונה.

 

[פלגיה]

יונה לא סירב להרס העיר

להיפך - הוא לא רצה לסייע בהצלתה.

 

[גרי רשף]

כלומר?

הוא ברח כי הוא ידע מלכתחילה שהעיר תינצל בסופו של דבר?

 

[פלגיה]

הוא ברח מתוך כעס על מי ששלח אותו

ומתוך מחלוקת על דרכי הנהגת העולם. מבחינתו - על החוטא להיענש, ושום "חזרה בתשובה" לא תציל אותו מעונשו. בכך הוא דומה לדעתי לנביא אליהו.

 

[חייל עובד צהל]

המהלך הידוע שאני מכיר...

בקשר ליונה ואליהו קשור בקשר של השניים על פי חז"ל - לפיהם יונה היה הבן שאליהו החיה, והם היו ההיפך הגמור אחד מהשני - אליהו קינא לה' ולא חס על ישראל ("קנא קינאתי לה'... כי עזבו בריתך...") לעומת יונה שקינא לישראל ולא לה' - דבר שיוצא מהמדרש הידוע, על כך שיונה לא רצה לומר לנינוה לחזור בתשובה כדי שלא יהיה קטרוג על עם ישראל: "נינוה חוזרים בתשובה אחרי נבואה אחת המוכיחה אותם, ובני ישראל שומעים את הנביאים שוב ושוב ושוב ולא חוזרים בתשובה?!?!" הצלע השלישית במשולש היא האדם שקינא גם לה' וגם לישראל, אבל אני לא זוכר מיהו (כמעט בטוח שזה משה, אבל לא לסמוך על זה...).