תגובה לאוהד-EMITIST-תיאולוגיה-אלי
נוח לי לענות בהודעה אחת ואולי לקשור בין הדברים אז סליחה על חוסר ההתייחסות האישית... "אם כך מה שבעצם עשית היה לחלק את הדתות השונות לפי קבוצת נושאים ולערוך טבלת השוואה?" שאלתך, תיאולוגיה, מספקת הזדמנות להבהרה והדגשה: לא אני ערכתי את טבלאות ההשוואה, אלא הן נוצרו, באופן אוטומטי וללא "רמזים" מצדי, בשיטה שתיארתי בהודעה הראשונה -- שיטה המסתמכת על אפיון מילות מפתח על-פי שכנותיהן לטקסט. אני כותב "טבלאות" ברבים כי ערכתי מספר השוואות, בין זוגות, שלישייה וחמישייה של דתות. מה שכן עשיתי במו ידי: לכל שורה בטבלאות מילות המפתח שנוצרו אוטומטית נתתי, לפי מיטב שיפוטי הלא מאוד מקצועי, כותרת שמבטאת את נושא השורה. סיכום הכותרות הללו הוא עיקר מה שהבאתי בהודעה שכותרתה "ובכן...". מתוך הטבלאות עצמן הבאתי רק שבבי דוגמאות: ´גן-עדן´,ו-´גיהינום´ החוזרים ברוב הדתות; ´קתולי´, ´פרוטסטנטי´ לעומת ´שיעי´, ´סוני´ וכו´. נושא "טקסטים מקודשים" ובמידה מסוימת גם "סיפורי חיים" דווקא כן באים בסיכום שלי לידי ביטוי. קראתי להם "כתבי הקודש" (הכותרת שלך, תיאולוגיה, מוצלחת יותר) ו-"סיפורים ומיתוס" (כתת נושא של הטקסטים). שאלה מעניינת שאבדוק בעקבות הכותרת שלך: האם נושא סיפורי החיים מובחן, לפחות בחלק מן הטבלאות, משאר הסיפורים. ניחוש: סיפורי החיים כל-כך דומיננטיים בתוך כלל המיתוס, לכן לא תהיה הבחנה ברורה. באשר ל-EMITIST: צל"ש על ההשקעה, המגוון והדמיון -- הרבה תודה! אבל, בקשה: כשמפרטים, עדיף להתחיל שורה חדשה בכל נושא. נאלצתי להעתיק הודעתך ולערוך אותה בשורות כדי להבין מה כתבת... ולגבי התוכן: מצד אחד מה שכתבת מזכיר במידת מה את הרשימות שקיבלתי מן המומחים למחקר השוואתי שהשתתפו בסקר שלי. להזכירכם, לפי קבוצות מילות המפתח של המומחים אני מתקף את תוצאות עבודתי. הסיבה שפניתי למומחים היא שהם יודעים, או לפחות אמורים לדעת, את המלים המקצועיות הנהוגות באנגלית. מצד שני, הלוואי שעבודתי תוכל ביום מן הימים להגיע לרמת פרוט כזאת. כפי שראית, חמישה נושאים עיקריים באים לידי ביטוי, מתוכם לשניים יש חלוקות משנה. ובכל זאת, אני אעיין עוד ברשימה שלך ואנסה לחפש אם וכיצד פרטיה נרמזים בטבלאות שלי. הערותיו הראשונות של אלי, בנוגע להינדואיזם, מצטרפות לרשימה המעניינת, אך אולי קצת מפורטת מכדי שעבודתי תאתר בשלב הנוכחי. בנוגע להשוואה יהדות-נצרות, אכן יש כאן סיבוך מתודולוגי מסוים. דוגמא חיה לדבריך: קיבלתי את ´ישו´ כמילת מפתח ביהדות. האם זה מוצדק? תשובתי: העובדה האמפירית היא שבמקורות היהודיים (בהם בחרתי להשתמש) דנים בישו ולא מעט. ברמת הניתוח הסטטיסטי זה יכול לבוא לידי ביטוי במלים משותפות רבות, אך באמצעות שיטתי אין סיבה לא לקבל בסופו של דבר השוואה אינפורמטיבית. אוהד נוגע בגורמים מעניינים, שגם הם כנראה ברמת הפשטה או עומק גבוהה יותר ממה שהעבודה הנוכחית יכולה להגיע. ובכן, עבודתי מבחינה (אדגיש שוב, ללא שום נקודת מוצא תאורטית או רמזים אחרים) לא קורלאציה באופן הפולחן, אלא עצם קיום פולחן ומנהגים; לא קורלאציה בתפיסת הסבל, אלא עצם העובדה שהסבל ממלא תפקיד חשוב (לתפיסתי האישית -- שקיבלה חיזוק באופנים שונים מן התוצאות -- תפקיד מכריע). באשר ליחסי אדם-עולם-אל: יש לי רעיונות לשכלול העבודה שיוכלו אולי להרחיב את היריעה בנושא הזה. אפרט על-כך אולי בהודעות נוספות. ובהמשך לכך אשאל (כמדומני שוב) לדעתכם. האם מתקבל שהמחשב, בזמן מן הזמנים, יוכל לתפוס באופן אמין חוויה רוחנית? אם כן, זה טוב או רע? האם זה ישנה התייחסות האנושית לחוויה הדתית (כהמשך טבעי למודרנה ולהשכלה, ואולי צפויה כאן "קפיצת מדרגה")? ואולי המחשב יתברר כמוגבל מטבע ברייתו החומרית? צביקה
