הקדמה לתוכנית 'השנה שלי'

הקדמה לתוכנית 'השנה שלי'

כהקדמה לתוכנית 'השנה שלי' אשר עתידה לצאת לדרך בעוד עשרה ימים, אני מפרסמת מאמר שכתבתי בשם: "כתיבת בוקר כדרך חיים". בבקשה קראו את המאמר וחוו דעתכם עליו. אם ישנם דברים שאינם מנוסחים כראוי או נקודות שאינן מובנות עד הסוף, אתם מוזמנים לפרסם את תגובותיכם. אני מקווה כי כולכם תחליטו להתנסות בעצמכם בכתיבת הבוקר, ומזמינה אתכם לכתוב את המחשבות וההתנגדויות שעולות בעקבות קריאת המאמר. אלו מביניכם שיתחילו לכתוב, מוזמנים לפרסם בפורום תחושות שעולות בעקבות הכתיבה, קשיים שנתקלים בהם או כל דבר אחר. שרשרו תגובות ככל שתרצו, שבוע טוב לכולנו
 

לילי10

New member
שבוע טוב. ואשמח לקרוא ואולי

גם להגיב, אבל זה טיפ טיפה מאתגר
(שמת לב לניסוח החיובי?
) בקיצור, איפה המאמר או הלינק אליו?
 
כתיבת בוקר כדרך חיים - המאמר

אחד הכלים החשובים ביותר בתהליך השגת מטרות, הוא כתיבת יומן. אני מאמינה גדולה בכתיבה ומיישמת אותה הלכה למעשה. את היומן הראשון שלי קיבלתי במתנה כשהייתי בת 9, ומאז כתבתי ומילאתי למעלה מעשר מחברות עבות בכתב יד. מילדותי שימשה לי הכתיבה לי ככלי ביטוי אישי, מקום לכתיבת מחשבות, לביטוי לפחדים ומצוקות וגם לרגעי שמחה ואושר. במשך השנים היו תקופות בהן כתבתי יום-יום, ותקופות בהן לא כתבתי אפילו לא משפט אחד לעצמי. לפני מספר שנים הפכתי את הכתיבה לחלק יומיומי מחיי, בעקבות קריאת ספרה של ג'וליה קמרון – דרך האמן, בו היא ממליצה על כתיבת דפי בוקר. מאז ועד היום אני כותבת מדי יום בבוקר, מיד כשאני מתעוררת. עם ציוץ הציפורים והקפה של הבוקר, אני מתיישבת אל השולחן וכותבת שלושה דפים בכתב יד, כהמלצתה של ג'וליה קמרון. אני מתעוררת עוד לפני שהשמש עולה,ולעתים אף בחושך מוחלט, וכותבת. כמעט לא פספסתי יום של כתיבה במהלך השנים הללו, גם לפני מבחן חשוב או יום עבודה עמוס במיוחד. כתיבת הבוקר חוללה תמורות רבות בחיי. הבקרים שקדמו לכתיבת הבוקר, היו תמיד לחוצים ועצבניים. הגעתי לעבודה/ללימודים/לישיבות נרגזת ונרגנת אחרי בוקר מטורף. בדרך כלל איחרתי. בדרך כלל הייתי צריכה להתאושש מההתעוררות המהירה במשך שעה או שעתיים, בעזרתם האדיבה של 2-3 ספלי קפה. אם חלמתי חלום - שכחתי אותו מיד, אם היו לי מחשבות מעורפלות בעת ההתעוררות הן התפוגגו עם היקיצה. מאז העברתי את הכתיבה לבקרים והפכתי את הכתיבה ליומיומית חלו בי שינויים לטובה. השקט של הבוקר, ההתעוררות ההדרגתית, הזמן האיכותי לעצמי לכתיבה מתוך זרם התודעה, הם כיום חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. "דפי הבוקר מביאים אותנו אל הצד האחר: הצד האחר של פחדינו, השליליות שבנו, ומצבי הרוח שלנו. ומעל הכל, הם מביאים אותנו אל מעבר לצנזור שבתוכנו. מעבר להישג ידו ופטפוט הצנזור שלנו, אנחנו מוצאים את השקט הפנימי שלנו, המקום שבו אנו שומעים את הדממה, קול קטן שהוא היוצר שבנו ואנו עצמנו כאחד." ג'וליה קמרון בעקבות כתיבת הבוקר אני מצליחה ללכוד מחשבות מהותיות שאני מתעוררת איתם, אני מוצאת את עצמי מרוכזת וממוקדת הרבה יותר במשך היום, וגם הרבה יותר יעילה. הכתיבה הביאה אותי להיפתח - בהתחלה בפני עצמי, ולאחר מכן בפני אחרים. הכתיבה המפוזרת והבלתי מצונזרת הביאה אותי להיות פחות ביקורתית כלפי עצמי וכלפי אחרים, כתיבת הפחדים שלי עזרה לי להתגבר על חלקם, כתיבת הבעיות, הכאבים, והעצב שמילא אותי הביאה איתה תחושה של חמלה ואהבה כלפי עצמי, רגשות אשמה שהרגשתי פחתו, שאיפה לשלמות דעכה, הכתיבה הביאה אותי למקומות שלא שיערתי שקיימים. כיום אני נהנית מאוד מהבקרים השקטים שלי עם עצמי ומחכה להם בכליון עיניים. מתוך ידיעה אני אומרת לכם, שהכתיבה עשוייה לחולל בחייכם שינויים מרחיקי לכת כפי שהיא עשתה אצלי. ויחד עם זאת, אני נתקלת בהתנגדות רבה כשאני מספרת לאלו שמסביבי על כתיבת הבוקר וממליצה בפניהם לעשות זאת בעצמם. אני מאמינה כי מקריאת שורות אלו, גם אצלכם עולה התנגדות. ייתכן שאתם אומרים לעצמכם - "כל זה טוב ויפה, אבל אין לי זמן לכתיבה בבוקר, גם ככה הבקרים שלי מאוד לחוצים" אולי עולות התנגדויות אחרות מסוגים שונים. מי מכם שיבחר לעקוב אחר התוכנית 'השנה שלי', יצטרך להתגבר על ההתנגדות שלו, ולקיים את כתיבת הבוקר. אני כל כך בטוחה ביעילותה של הכתיבה, עד שאני מעיזה להגיד שביצוע התוכנית בלעדיה, יהיה חסר וחלקי ביותר, ויעילותה פחותה בעשרות מונים, מאשר במצב של ביצוע התוכנית עם כתיבת הבוקר. כהכנה לתחילת התוכנית אני מציעה לכם שכבר היום תגשו לחנות הקרובה ותיקנו לעצמכם מחברת שיש בה מקום רב לכתיבה. עוד לפני התחלת התוכנית, כדאי שתתנסו בכתיבת הבוקר, ותוכלו להעלות שאלות הקשורות לנושא. יחדו לעצמכם מקום לכתוב בו, שלא יפריע לאחרים בבית אך שתוכלו לכתוב בו בחופשיות וללא הפרעה. אני מעדיפה לכתוב ליד שולחן, אבל כל אחד והעדפתו האישית. כוונו את השעון המעורר שיעיר אתכם שעה לפני השעה שבה אתם נוהגים להתעורר בדרך כלל, ומיד לאחר היקיצה, והשתייה החמה, התחילו לכתוב. כתבו כל מה שעולה בדעתכם ללא צנזורה. אל תדאגו לנסח משפטים מסודרים, או לכתוב לפי נושאים. כתבו על כל מה שמתחשק לכם, ובלבד שתכתבו. חשוב - כתיבת הבוקר היא כתיבה בכתב יד, אל תקלידו את מחשבותיכם למחשב או תקליטו אותן לרשמקול. כתבו אותן בכתב ידכם, ואל תדאגו אם הוא בלתי קריא או נראה לא טוב. שמרו את המחברת בהישג ידכם ואל תראו את מה שכתבתם לאף אחד, כולל לא לאדם קרוב ואוהב. הדפים שאתם כותבים חייבים להישאר לעיניכם בלבד, כי לעיתים עולים בהם דברים קשים ולא נעימים, גם כלפי היקרים לנו ביותר, והסכנה בלהראות את הדברים לאחרים, היא בכך שתאבדו את היכולת לכתוב בכנות, וללא צנזורה. כיתבו 3 דפים על כל נושא שבעולם, או על כל הנושאים שבעולם, ועם סיומם הניחו את המחברת במקום בטוח שידוע רק לכם, עד למחרת בבוקר. אם על אף מאמציכם אין לכם שום אפשרות להקדיש את הזמן למילוי שלושה דפי מחברת, אני מציעה שתתחילו מ-10 דקות כתיבה ביום ותעלו את המינון בהדרגה ובשיטתיות. במקרה כזה, התחייבו בפני עצמכם שלפחות פעמיים או שלוש בשבוע (לדוגמא בסופי השבוע), תכתבו שלושה דפים מלאים ובכל מקרה, אל תוותרו על כתיבת הבוקר, גם אם יש לכם רק 10 דקות פנויות חשוב שתבצעו אותה. בהצלחה, ספרות מומלצת להמשך קריאה: דרך האמן - ג'וליה קמרון.
 
הי בוקר טוב יעל

אני אישית, בבוקר, ממש נחפזת לעשות המון דברים ( וכך גם הבוקר
) אבל יש משהו ברעיון שמצלצל לי כל כך טוב שאני הולכת לנסות אותו החל ממחר. ואת הספר, היכן קונים? הייתי שמחה לקנות txt
 

The big man

New member
שלום יעל

אני רוצה לברך אותך על המאמר המעניין שכתבת וגם על הפורום עצמו.אני נהנתי מאוד לקרוא את המאמר ואני מתכוון גם לכתוב יומן.
 

shushu10

New member
תודה לך יעל על ההזדמנות

שהצעת לכולנו - לפתוח את היום ברגל ימין, שנחשבת לרגל העשייה ולא משנה מה נכתוב ממעמקינו. יש בזה התחלה של יום וגם התחלה לבדיקה עצמית. מה שקרה לי הבקר - כל כך רציתי להתחיל ולא היתה לי מחברת ריקה כך שלקחתי מחברת קצת כתובה ושרבטטתי כמה מלים . רק לאחר שסיימתי שמתי לב שבעצם אני דורכת על אותו שביל ישן (לאחרונה) בזה שלא התחלתי לכתוב במחברת חדשה. אני מאד אוהבת גינון ומיד קפצה לי ההשוואה של לקחת שתיל צעיר ורענן ולשתול אותו בעציץ מלא אדמה ישנה שהשתיל שלה כבר "סיים את תפקידו". הולכת לקנות מחברת חדשה לחלוטין ומברכת את כל הכותבים החדשים בכתיבה פוריה והשקמה מוקדמת. ישר כח - יעל
 
שולחת לך ../images/Emo24.gif על התובנה החדשה

שזכית לה היום. ושאולי מלמדת משהו על הדרך שאליה את צריכה לפנות - ללכת על שביל חדש, ולשתול שתילים חדשים לאורכו. אולי יש בכך רמז לבאות אצלך בחיים...? אולי המחברת החדשה זה מן סמל כזה שאת רוצה לפתוח דף חדש בחיים, ולהפסיק למחזר חומרים ישנים ומוכרים. מסקרן נכון? נראה לאן זה יתפתח. את מוזמנת לספר איך היתה הכתיבה הראשונה. המון
!!!
 

לוּבּה

New member
אמממ..

המאמר נראה יפה ומאוד משכנע. אבל הפריעה לי השורה- "מי מכם שיבחר לעקוב אחר התוכנית 'השנה שלי', יצטרך להתגבר על ההתנגדות שלו, ולקיים את כתיבת הבוקר." זה נשמע קצת מכריח ולפעמים אנשים לא אוהבים ציוויים כאלה. חוץ מזה, הכל באמת נראה טוב. ורציתי לדעת, כבר פרסמת את התוכנית? ואם לא, מתי תפרסמי? ומה המטרה שלה?
 
שלום כולם - תגובות על תגובותיכם

עד עכשיו. ואתם מוזמנים להמשיך לשלוח תגובות. קודם כל תודה שטרחתם וקראתם את המאמר למרות שהוא קצת ארוך. לטקסטואלית ו-big man אני רוצה להגיד שאני ממש שמחה שהחלטתם לנסות את העניין של כתיבת הבוקר. אני מבטיחה לכם שהתכוונתי לכל מילה שכתבתי ומקווה שגם אתם תתחילו להרגיש מה שאני מרגישה ביחס לכתיבה בבוקר. אני מזמינה אתכם לכתוב כאן איך היה הבוקר הראשון של הכתיבה ובכלל איך הרגשתם וכו'. ללובה אני רוצה להגיד תודה שהעלית שאלה מאוד חשובה שבטח גם אחרים ישאלו את עצמם ותודה שאת מאפשרת לי להסביר יותר טוב את מה שכתבתי. וזה ההסבר - הרבה זמן הסתובבתי עם הרצון והצורך שלי להקים פורום מהסוג הזה, אבל לא הקמתי אותו מיד, כי רציתי שהפורום יהיה תכליתי, (במיוחד בגלל הנושא שלו) ושאנשים שיצטרפו אליו לא סתם ידברו על השגת מטרות אלא ישיגו אותן בעצמם. ולכן במקביל להקמת הפורום החלטתי ליצור את התוכנית "השנה שלי". שמורכבת ממוטיבציה שבועית לפעולה ועשייה שבועית. ההשוואה הכי קרובה שיש לי היא לסדנה שאנשים נרשמים אליה, רק שכאן ה"סדנה" היא וירטואלית. ולמרות שהיא אינטרנטית, יש לה מטרה ברורה. והמטרה היא שכל מי שיצטרף אליה, ישיג את המטרות שהוא הציב לעצמו. בשביל זה אנחנו כאן לא? יש אנשים שיגידו שזה לא מתאים להם כרגע, אולי אין להם זמן, או שהם לא מאוד רוצים או מאמינים שהם באמת יכולים להשיג את המטרה שלהם - זה בסדר. הפורום הוא לכולם, גם למי שיבחר רק להציץ בו מדי פעם. הפורום הוא ציבורי והוא מיועד לכולם, גם לעוברים ושבים. לעומת זאת, למי שכן ירצה לעשות ולהשיג את מטרותיו, המלצתי החמה מאוד היא כחלק מהצלחתו היא - לכתוב. אני כמובן לא אעמוד עם אקדח צמוד לרקה אם מישהו ירצה לעקוב אחר התוכנית ולא לכתוב, אבל אני מאמינה שהתוצאות שלו יהיו פחות טובות. מקווה שקצת יותר הסברתי את עצמי ואת כוונתי. להתראות,
 

BlackJack1

New member
../images/Emo45.gif אני בעסק..רק שאלה..

לכתוב 3 דפים על מה שבא לי? סתם ככה? להתפרק על המחברת? זאת הכוונה?
 
כן. לכתוב כל מה שעולה על הראש

בלי סינון, בלי צנזורה פשוט לכתוב ולמלא 3 דפים.
 
ממש ככה, מה שבא לך, גם אם כל מה

שיש לך בראש זה שאתה מה זה מתבאס לקום בבוקר, או לא מתחשק לך בכלל לצאת מהבית, או שמחכה לך יום עמוס ואין לך כוח אליו. פשוט לכתוב כל מה שבא בראש, בלי לחשוב יותר מדי. הכתיבה צריכה להיות מהירה, בלי להשקיע שום מחשבה על ניסוחים וכו', ולכן היא גם לא לוקחת כל כך הרבה זמן. אגב 3 דפים - מדובר על 3 עמודים (לא דפים משני הצדדים) בגודל של מחברת רגילה. כל הכבוד על לקיחת האתגר, ואשמח לעדכונים.
 

לקשמי

New member
תגובה

אני כבר מגיל 12 כותבת יומן ואני אוהבת לכתוב וכמו שתיארת, גם לי היו מאז תקופות שכתבתי כל יום ותקופות שלא כתבתי בכלל. בדרך הרוחנית שאני מתרגלת היום, ממליצים על יומן רוחני (שאותו אגב, כותבים דווקא בלילה לפני השינה) ובכלל השיטה של הכתיבה מומלצת בהרבה מקומות ומישורים. אבל בזמן האחרון הכתיבה שלי התמעטה. לפני בערך חודשיים קניתי מחברת כדי להתחיל לכתוב כל יום ועד היום כתבתי בה אולי עמוד אחד. יש איזה חסימה בכתיבה שלי. מתוך הרגל אני הולכת לבלוג. אני שמחה שבבלוג של תפוז יש את האפשרות לכתוב מבלי לפרסם את מה שאני כותבת ומשתמשת באופציה הזאת הרבה. אני גם לא יודעת להסביר למה אני הולכת דווקא למחשב ולא למחברת, אולי זה כח ההרגל. אולי זה ההתמכרות לאינטרנט. אני כבר בערך שנה מתחילה את היום עם מדיטציה. אני מתעוררת שעה לפני הזמן שאני צריכה, רק בשביל זה. קשה לי לראות את עצמי מוסיפה לזה עוד שעה (כלומר להתעורר שעתיים לפני הזמן) כדי גם לכתוב. עם זאת אני מאוד בעד השיטה הזאת ומאמינה שכתיבה היא בהחלט כלי מרפא. אני רק מקווה שאמצא דרך להתגבר על העצלנות ולחזור לכתוב כל יום.
 
קודם כל עצם העובדה שהכתיבה לא זרה

לך, זה דבר חשוב. אם את מכירה בערך שלה, זה כבר צעד חשוב מאוד. את צודקת שלהוסיף בבוקר עוד שעה של כתיבה על המדיטציה, זה מאוד קשה. הייתי בכל זאת מציעה לך להחליט על כתיבה של 15 דקות בבוקר, לפני המדיטציה. נראה לי שזה בר הישג, ואפילו אם תכתבי עמוד אחד כל יום, זה בעיניי שווה את זה. בקשר לכתיבה בערב, אני מכירה את הגישה, ולפעמים אני כותבת גם בערב. באופן אישי אני חושבת שהכתיבה בבוקר יותר מוצלחת כי היא מגיעה מיד אחרי השינה, שבה קיימת פעילות מואצת של המוח ושל תת המודע, ולכן לעתים קרובות אנחנו חווים תחושות של יצירתיות והעלאת פתרונות למצבים סבוכים, דווקא בבוקר. כשזה מגיע ביחד עם מחברת ועט, עולים לא אחת רעיונות ממש טובים בקשר לחיים שלנו. בערב לעומת זאת, לאחר יום עמוס בארועים, קשה להרגיע את הנפש, והכתיבה תהיה באופן טבעי על החוויות של היום, ולא תתרכז בהכרח בצד הפנימי שלנו. אני מקווה שתחליטי בכל זאת להתחיל לכתוב במחברת, יש בדף ועט משהו יותר אותנטי, החיבור לעצמך קל יותר בדרך הזאת. אני בטוחה שאם תחליטי על 15 דקות של כתיבה במחברת בבוקר, תרגישי את ההשפעה המטיבה של הכתיבה בקרוב, ובמשך הזמן המחסום ייעלם והצורך שלך בכתיבה גם יילך ויגדל.
 
על שטויות ועל דברים של טעם

ראשית אני מברכת אותך יעל לכבוד הקמת הפורום, ונענית להזמנתך לקחת בו חלק רעיון הכתיבה אלבוקר, מתקשר אצלי עם "תאוריה" שפיתחתי שנועדה להנעים את הזמן בו כל העולם האנושי מתאושש משנת הלילה, ומתקשה לפקוח אוזן, ולהתערות מאפס למאה בקצב היום. אז ככה, אני טוענת (בהומור כמובן) שבמוח של כולנו קיימת מערכת אינסטלציה שבה נעים השטויות וגם הדברים של הטעם. בזמן השינה, כל השטויות ניקוות בפתח המערכת הפולטת את הדברים של הטעם, והן פשוט סותמות את הצנרת . אם המקיץ לא יפטר מהשטויות, לדברים של הטעם לא יהיה מנוס, אלא להיוותר במערכת ואוי לו לאותו אדם, שיש לו רק שטויות בראש, והוא חסר דברים של טעם. כדי לנקז את השטויות (מתוך כוונה ברוכה לסלול דרך לדברי הטעם) יש לבצע מלאכת אינסטלציה של ניקוי צנרת. זו יכולה להתבצע על ידי דיאלוג עם "אינסטלטור" מומחה, שיודע לקלוט את השטויות, לא לעשות מהן עניין, להיפך, אפילו, ליהנות מהן, ולהגביר את חיוניות היום המפציע. דרך אחרת היא הכתיבה שהצעת, שהיא מסובכת מעט, כי תארי לעצמך את המצב שבו את נדרשת לשחרר סתימה במערכת של הכיור, או לחילופין שהברז בעצמו ינקז את עצמו. כך או כך, השטויות הן אבני החן של המוח, ושחרורן מעצים את האדם אני רואה אותך קוראת, וחיוורון דק מתפשט על לחייך, "איך יכולתי להזמין טמבלית כזאת לפורום מכובד". כדי להציל את צבע עור פנייך השטויות אינן דברי הבל. שיקספיר ידע להציג את השוטים בפרופורציה הקיומית הכי נכונה. כמוך אני מאמינה, שכשהאדם מקדם את פני היום, ניתן לו הירף עין של שטות מתבוננת בתוכו, סביבו, ולא לנצל אותה זה פשוט פשע. אני מאחלת כמובן לפורום הרבה קוראים וגם כותבים, אני אעשה את המיטב. ואם התחלתי ברגל שמאל, זה רק משום ששמחתי שהוצאת את החלום מהכוח אל הפועל בהצלחה
 
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

ולא רק שלא התפשט על לחיי חוורון דק, אלא חיוך מתוק של בוקר. התיאוריה הזאת שפיתחת על השטויות שהן אבני החן של חיינו, יש בה הרבה טעם מתוק בעיניי, מה היינו עושים בלי התופינים הקטנים האלו של חיינו. מה שכן חשבתי במהלך קריאת הדברים הוא שאפשר להסתכל על המחברת שאני ממליצה לכתוב, בתור האינסטלטור המומחה שלך. תפטפטי לתוך המחברת את השטויות והיא תהיה צינור הניקוז שלך בבוקר. לא חייבים אינסטלטור בשר ודם, בדר"כ אין להרבה אנשים את הסבלנות להיות אינסטלטורים על תקן קבוע
ובכל מקרה, בוודאי ובוודאי שהתחלת ברגל ימין. שיהיה לך בוקר טוב, והמשך יום נפלא.
 
בענייני אינסטלטורים את ודאי מבינה

נראה לי שאת אינסטלטורית מולדת, ולכן ירדת לעומק בעיית ניקוי הצנרת. בעניין המחברת אני בהחלט ממליצה למי שמסוגל לכתב בעט . אני מזמן שכחתי איך עושים את זה, כתב היד שלי שונה לבלי הכר, ולעומת המהירות בה אני מחוללת על המקלדת, כתיבה בעט במחברת, נראת לי מסורבלת , כמעט כמו שימוש בכתב יתדות
אבל אני בעד הכתיבה. הכתיבה משחררת. אבל אני רוצה להוסיף משהו ממש קטן, אי אפשר לכתוב בלי לקרוא. המשימה של שחרור השטויות במקרה שלי, והגיגי החכמה של מישהו אחר, הופכת להיות עשירה ומגוונת אם מלווים את ההחלטה לכתוב עם החלטה לקרוא. ובענין זה אני ממליצה על ספר שקראתי באחת, משהו כמו שלוש ארבע שעות, הבסט סלר של המקרה של הכלב. יומן של אוטיסט, המתבונן בעולם נטול רגש (אין לא עולם רגשי) כשהוא מציית לפקודות, דהיינו הוראות הפעלה שהקנו לו הוריו ומוריו כדי לשרוד, ועיבוד נתונים בלתי נלאה. ספור חכם, אולי אגדה או משל, על החיים רווי הרגש של כל אחד מאיתנו.
 
למעלה