קולנוע הוא אמנות, ולכן חלק מן התרבות, בהחלט
בבית יד לבנים אני מבקר תכופות, היות שאני מנוי בספריה העירונית. בדרך כלל מקדמת את פני תערוכה משמימה של מישהו (בדרך כלל מישהי) שמימיי לא שמעתי את שמו. אני מרשה לעצמי להניח, שכשרונו העיקרי היא בקשירת קשרים חברתיים עם מקבלי ההחלטות באגף התרבות בעירייה.
במרכז למוסיקה ביקרתי פעמים מעטות, כשנודע לי על מופעים של אמנים ברמה בינלאומית שמתקיימים שם. הפעם האחרונה הייתה לפני שלוש שנים, כמדומני. האם יש ברעננה מקום שמתקיימים בו בקביעות מופעי להקות ג'ז ורוק, ולא רק של ילדים שלומדים לנגן מוסיקה קלאסית בשעות אחר הצהריים? למיטב ידיעתי התשובה שלילית.
 
במשכן לאמנויות הבמה, הרוב הגדול של המופעים הם מופעי נוסטלגיה. עוזי והגיטרה בשירים היפים מפעם, שוקי והאקורדיון בשירי ארץ ישראל היפה והטובה. מה עם מדינת ישראל של כאן ועכשיו? זה לא צריך, כנראה.
 
רעננה היא אחת הערים המשופעת באירועי תרבות שווים לכל נפש חפצה, ובתנאי שהנפש הזו פרשה כבר לגימלאות, ושום דבר עדכני ומאתגר לא מעניין אותה.
 
לגבי הגילוי הנאות שלך, לא היה לי ספק שמניעיך טהורים. אלמלא החשבתי אותך לאחד הכותבים ההגונים בפורום הזה, לא הייתי טורח וכותב באריכות שכזו. וגילוי נאות שלי: איני ראוי להנחה שאתה עושה לי בשל גילי הצעיר, כביכול. למעשה, אני קרוב יותר לגיל פנסיה בעצמי מאשר לגיל שמופיע בפרופיל שלי. כשפתחתי את הפרופיל לא טרחתי לציין תאריך לידה, ותפוז הכניס את תאריך פתיחת הפרופיל כתאריך לידה. הפרופיל שלי צעיר, אני לא.