עצוב לומר אבל אני מסכים...
לא בטוח שהכי גרוע - אבל ממש מיותר וברט ראטנר אכזב מאוד.
האבסורד הגדול שמאריה עושה בימים אלו סקירה על הקליפים של ה-#1 ושם היא לא חוסכת ביקורת צינית על הקליפים שלה מתחילת הדרך...אני לפעמים בוהה בה בסרטונים האלו ולא מאמין על איזה דברים היא נתקעת..בתקופה שבה באמת הכל היה מוקפד טיפ טופ - גם אם מסתבר שלא תאם את טעמה. ואז היא מוציאה את זה. נו, באמת...
אני אוהב את מאריה, מודה. וזה לא ישתנה. אבל . . .
האישה הזו חיה היום בסרט לא ברור ונראה שלאף אחד מסביבה לא אכפת ולא ממש עושה מאמץ להעיר אותה, גם לא לאל איי ריד. האלבום הבא: הוצאה מחודשת ל-מרי כריסמס מ-94, ואתה שואל את עצמך..עד מתי המסע הנוסטלגי המקרטע הזה? עדיף כבר לא להוציא כלום 5 שנים (או עשור), ואז לגרום למישהו באמת להתגעגע.
