הקמת קהילה
לפני כשנתים בעודי בן 13 הבנתי שאינני מאמין באלוהי היהודים ובכלל ביהדות.לאחר תקופה של מספר חודשים בהם הגדרתי עצמי כאתאיסט הכרתי את הדת הקלטית.למרות שהגדרתי עצמי אתאיסט תמיד האמנתי בכוח עליון,רק שבאותה התקופה לא היה לי הידע איך להגדירו.אני אדם המתענין בהיסטוריה של אירופה ישראל ומצרים בעת העתיקה הכרתי את העמים הקלטים/גאלים אך לא הכרתי את אמונתם.אודות לידידת נפש הכרתי את הדת ובאותו רגע האמנתי לאחר כמה שבועות אמרתי לידידתי שאינני מאמין באמת אך לאחר מספר ימים שמתי לב שחיי שונו האמנתי.אותו היום בעודי בן 13 בתאריך 20 ביוני הבנתי והכרתי באמונתי.היום שנה לאחר מכן אינני מאמין פחות, תודות לאמונה חיי שונו יש לי עוד קצת תקווה דבר שעוזר לכולם גם לחסרי התקווה וגם לבעליה.כאשר עבר אלבאן הרווין ועבר לונסואד ראיתי שמשהו מציק לי,הדבר היה שאינני יכול לחגוג בצורה יותר מסורתית כל מה שאני עושה באותם ימים עוצמתים וימי התודה זוהי תפילה אישית הדבר האמיתי ביותר אולם עדין רציתי להתחבר יותר. לצערי הנני מאמין "בודד" שלא נמצא בקבוצת מאמינים ומסיבה זו אני חושב שהגיע הזמן שכל הפאגנים התארגנו בקהילה. אני מודע לכך שיש קהילות מאמינות אבל בכל זאת אינני חושב שיש ארגון מתאים. אנו צריכים להתארגן ממספר סיבות הראשונה והחשובה ביותר היא לימוד החברים בקהילה והאפשרות לחגוג בצורה רשמית ומסורתית.השניה היא הכרה מבחינת המדינה ומדוע? ובכן גם לזה מספר סיבות האחת נניח ואני רוצה לחגוג את אימבולוק אינני יכול מכיוון שאני צריך לקום בבוקר לבית ספר או לעבודה.זה מאוד נחמד שיש פורום אבל אנחנו צרכים יותר מזה. אם יש קהילות פאגניות קלטיות דרואידיות אני רוצה להכיר ולנסות להצטרף. זיכרו אחיי לאומנה אנו צרכים התארגנות גם בשביל האומנה וגם בשביל ההכרה.
לפני כשנתים בעודי בן 13 הבנתי שאינני מאמין באלוהי היהודים ובכלל ביהדות.לאחר תקופה של מספר חודשים בהם הגדרתי עצמי כאתאיסט הכרתי את הדת הקלטית.למרות שהגדרתי עצמי אתאיסט תמיד האמנתי בכוח עליון,רק שבאותה התקופה לא היה לי הידע איך להגדירו.אני אדם המתענין בהיסטוריה של אירופה ישראל ומצרים בעת העתיקה הכרתי את העמים הקלטים/גאלים אך לא הכרתי את אמונתם.אודות לידידת נפש הכרתי את הדת ובאותו רגע האמנתי לאחר כמה שבועות אמרתי לידידתי שאינני מאמין באמת אך לאחר מספר ימים שמתי לב שחיי שונו האמנתי.אותו היום בעודי בן 13 בתאריך 20 ביוני הבנתי והכרתי באמונתי.היום שנה לאחר מכן אינני מאמין פחות, תודות לאמונה חיי שונו יש לי עוד קצת תקווה דבר שעוזר לכולם גם לחסרי התקווה וגם לבעליה.כאשר עבר אלבאן הרווין ועבר לונסואד ראיתי שמשהו מציק לי,הדבר היה שאינני יכול לחגוג בצורה יותר מסורתית כל מה שאני עושה באותם ימים עוצמתים וימי התודה זוהי תפילה אישית הדבר האמיתי ביותר אולם עדין רציתי להתחבר יותר. לצערי הנני מאמין "בודד" שלא נמצא בקבוצת מאמינים ומסיבה זו אני חושב שהגיע הזמן שכל הפאגנים התארגנו בקהילה. אני מודע לכך שיש קהילות מאמינות אבל בכל זאת אינני חושב שיש ארגון מתאים. אנו צריכים להתארגן ממספר סיבות הראשונה והחשובה ביותר היא לימוד החברים בקהילה והאפשרות לחגוג בצורה רשמית ומסורתית.השניה היא הכרה מבחינת המדינה ומדוע? ובכן גם לזה מספר סיבות האחת נניח ואני רוצה לחגוג את אימבולוק אינני יכול מכיוון שאני צריך לקום בבוקר לבית ספר או לעבודה.זה מאוד נחמד שיש פורום אבל אנחנו צרכים יותר מזה. אם יש קהילות פאגניות קלטיות דרואידיות אני רוצה להכיר ולנסות להצטרף. זיכרו אחיי לאומנה אנו צרכים התארגנות גם בשביל האומנה וגם בשביל ההכרה.