ממשל טרודו שילש את כמות המהגרים השנתית, מ350000 לשנה העלה למיליון לשנה, המכסות לSkilled Workers לא גדלו, כל הגידול היה לויזות עבודה זמניות, שניתנו דווקא לעובדים לא מיומנים, שאותם מעסיקים בשכר נמוך מאוד שאזרחים קנדים ותושבי קבע לא יסכימו לעבוד בעבורו. הפרובינציות שבהן המפלגה הליברלית בשלטון משתפות עם זה פעולה הוסיפו לרשימת המקצועות המבוקשים שלהם מקצועות שאינם דורשים השכלה על תיכונית ואפילו מקצועות שאינם דורשים השכלה כלל (מלצר, קופאית, וכדו') וזה מאפשר לאותם עובדים זמניים לעמוד בקריטריונים לתושבות קבע לאחר תקופה מסוימת ואחרי שהם מקבלים תושבות קבע הם מתפטרים מאותן עבודות בשכר רעב והולכים לעבוד בעבודות שמשלמות יותר, ואז כמובן נוצר שוב "צורך" להביא עובדים "זמניים" נוספים. בפועל כמעט כל הזמניים מצליחים להשיג תושבות קבע תוך מספר שנים. הרשתות הגדולות מאוד מעוניינות בתוכנית כי היא מאפשרת להן להעסיק עובדים בשכר רעב ולכן הן תומכות בטרודו. בפועל אין מחסור בעובדים חסרי כישורים או השכלה, יש מחסור רק בעובדים מיומנים, ובמיוחד בתחום הרפואה, שם המחסור אקוטי. אמנם ברוב הפרובינציות בקנדה שכר המינימום גבוה מבישראל, אבל גם בה לא ניתן לחיות משכר מינימום, למרות שיוקר המחיה, באופן כללי נמוך מבישראל. בקנדה קיימות הוצאות שלא קיימות בישראל, בהודו, בפיליפינים, ובמדינות אחרות מהן מגיעים מהגרים רבים כל שנה, מדובר על הוצאות חימום בחורף, מדובר במאות דולרים (ומתקרבים לעיתים לאלף, תלוי בגודל הבית) כל חודש בין דצמבר למרץ ובחלק מהפרובינציות צריך לחמם גם בנובמבר ואפריל. המהגרים העניים אינם מסוגלים לעמוד בשכירות שמשלמים בערים הגדולות, לכן הם חיים בפרברים, שבהם בדרך כלל אין דירות, יש רק בתים פרטיים, והקטנים מביניהם, אלה שבהם חיים בדרך כלל מהגרים עניים ופנסיונרים, עולים פחות מדירות בעיר וגם השכירות שמשלמים עליהם נמוכה מהשכירות שמשלמים על דירות בעיר. בחודשים שבהם אין צורך בחימום, אין להם בעיה, הם מסתדרים, אבל בחודשים שיש צורך הם מתרוששים, רבים מהם נאלצים לקחת עבודה נוספת. למשל, מי שמשתכר שכר מינימום בנובה סקושה, מקבל בנטו בערך 1000 דולר לשבועיים (רוב המעסיקים בקנדה משלמים משכורת כל שבועיים, אבל זה נוהג, לא חוק פדראלי ולא חוק פרובינציאלי) שזה בערך 2000 דולר לחודש, מן הסתם כשכמעט מחצית המשכורת הולכת על חימום ויותר ממחצית מהמשכורת הולכת על שכירות לא נשאר ממה לחיות, גם אוכל אי אפשר לקנות, אז נאלצים לקחת עבודה נוספת.החל מ2022 שולשה כמות המהגרים לקנדה וכך ירד השכר של העובדים הלא מיומנים והפסיק לעלות השכר של (רוב) העובדים המיומנים, בזמן שיוקר המחיה עולה בקצב רצחני, לכן האזרחים הקנדים לא מרוצים ורוצים להפחית את ההגירה לרמות שהיו קודם, כדי השכר יעלה. אף אחד לא משלה את עצמו שקנדה יכולה להסתדר ללא מהגרים, היא זקוקה להם, אבל כשרוב המהגרים הם לא מיומנים השכר במקרה הטוב קפוא וסטודנטים קנדים וקנדים שאינם בעלי השכלה על תיכונית נשארים מובטלים יש בעיה. אני מקווה שעל זה יעיפו את טרודו לכל הרוחות בבחירות הקרובות (שצפויות להיערך בשנה הבאה).
כיום האבטלה בקנדה בשיא של 50 שנה, וגם כאן הנתונים הרשמיים משקרים, לא סופרים את מי שמובטל אך אינו זכאי לדמי אבטלה. זה בעיקר בגלל שאזרחי קנדה ותושבי קבע בקנדה שאינם בעלי השכלה על תיכונית לא יכולים למצוא עבודה בכלל, בכל העבודות הפשוטות עובדים עובדים "זמניים". לסבר את האוזן, השכר שמאפשר מחיה בסיסית ליחיד בהליפקס הוא 25 דולר לשעה, שכר המינימום בנובה סקושה הוא C$15.2 לשעה, ב2021 היו עובדים (הכי פשוטים, לא מנהלים) בטים הורטון'ס שקיבלו 19 דולר לשעה, עכשיו רק שכר מינימום, וכמעט כולם הודים, כולם מהגרים. ב2021 19 דולר לשעה הספיקו למחיה בסיסית ליחיד בהליפקס. בכלל שכר מינימום מיועד רק לעובדים זמניים, פחות מאחוז מהעובדים בקנדה משתכרים שכר מינימום. בניגוד לעבר, היום רוב ויזות העבודה הזמניות אינן כובלות את העובד למעסיק מסוים, כך נוצר מצב שמסעדות (לא רשתות) שבעבר היו מעסיקות סטודנטים קנדים בשכר שניתן להתקיים ממנו, מעסיקות רק עובדים "זמניים" בשכר רעב.
את המחסור החמור ברופאים ואחיות אפילו לא מנסים לפתור, רק מבטיחים הבטחות ללא כיסוי.
הממשלה הפדראלית וממשלות ליברליות פרובינציאליות עושות הכל כדי להוריד את רמות השכר בקנדה ולכל הפחות לשמור אותו נמוך, ובגלל העליה החדה ביוקר המחיה, שכולה באשמת טרודו, הקנדים מתרוששים.