הקפצה אחרונה של שרשרת השינה

לילה טוב - לומדים להרדם במיטה

אנחנו עד גיל שנה בערך היינו מרדימים את תומר או על הציצי או בטיול בעגלה ( בימים שאבא היה לבד והיה מאוד מיואש ) או בריקוד בחושך בסלון עד שהחלטנו שדייייי - הוא צריך ללמוד להרדם במיטה שלו לבד וככה גם שהוא יתעורר בלילה יהיה לו יותר קל להרדים את עצמו בחזרה אז התחלנו מן טקס כזה שאומרים לילה טוב לכל הבית ואז שואלים את תומר אם הוא רוצה ללכת לחדר שלו לישון ? במיטה שלו ? עכשיו הוא כבר מבין ולפעמים אפילו עושה כן עם הראש היינו עוברים לחדר שמים דיסק שקט , קוראים סיפור ( לילה טוב ירח , לבד על המרבד שזה להיט היסטרי אצלנו - תומר מחכה כל הספר להגיד בעצמו את ה"פסססססססס" של החתול ,איה פלוטו או כל ספר אחר ) שמים אותו במיטה ומתיישבים על השטיח או מסתובבים בחדר ואומרים לילה טוב למשחקים בהתחלה כמובן שתומר היה בוכה אבל אחרי פחות משבוע הוא הבין שאין מה לעשות מהמיטה לא יוצאים וחבל על הבכי לפעמים שהוא עוד לא ממש עייף הוא יושב במיטה ואנחנו ממשיכים לשיר לו או לשחק להציא לו כל מני חיות לישון איתם עד שבסוף הוא שם ראש ונרדם לפעמים שרק נכנסים לחדר הוא כבר מצביע לי על המיטה ומבקש ללכת לישון אפשר להגיד שהתחלנו עם זה בגיל שנה ובעקבות זה גם השתפרה מאוד השינה בלילה - הוא קם עכשיו בקושי פעם אחת לעומת 2-3 קודם.
 
בדיוק בזמן!!

בן כבר סוגר 10 חודשים אוטוטו..עד לפני כחודש בערך, היה נרדם בכייף, לפעמים לבד עם מוצץ וחיתול ולפעמים עם ציצי, בצ´יק. קצת מזמזם לעצמו שירים, מתכרבל במיטה והופ! שלופן.. פשוט תענוג! בלי נדנודים, בלי בלגאן..וזהו. עד לפני כחודש בערך, בן עומד בכל הזדמנות, אז למה לא לעשות גם במיטה אותו דבר?! לא משנה כמה עייף וגמור הוא, הוא ממש נלחם ומנסה לעמוד שוב ושוב. אני לא אוהבת מלחמות, לא רוצה אל תישן, אבל מה לעשות שהוא כבר קרציץ מותש ועצבני שמת לישון?? אז לפעמים עוזר שאני נשכבת איתו במיטה, שולפת ציץ והוא נרגע ונרדם. אם גם זה לא עוזר אז אנחנו בבכי היסטרי (מאוד משכנע לפעמים..)ועדיין מנסים לעמוד..אני משכיבה והוא נעמד וחוזר חלילה..
בקיצור ממש מתיש! חוץ מזה אנחנו מקריאים סיפור לפני השינה ומאוד נהנים! אני מקוה שכמו שזה הגיע ככה זה יחלוף....
 
זו בדיוק הבעייה אצלנו, הדר נעמד

במיטה וצריך לבוא ולהשכיב אותו ואז הוא שוב נעמד וחוזר חלילה עד שהוא נרדם מרב עייפות, אבל זה מלווה בבכי אז גם מתיש אותנו.
 
../images/Emo4.gif../images/Emo5.gif../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif

מה כבר לא נכתב... כמה כאבתי, בכיתי, נאנחתי, קיטרתי. והמצב - המצב משתנה כל הזמן. אפילו לי מתחיל להיות קשה לעקוב. במבט אחורנית על ההודעות שלי ב-9 החודשים האחרונים, התברר לי שהמצב כנראה כן השתפר. אבל בהחלט לא מספיק. אז מה מצבנו כרגע? עומר הולך לישון עם טקס של ממש - אמבטיה ואחריה בקבוק. כשהוא מתחיל להילחם עם הבקבוק ולהתעצבן, כולם אומרים לו לילה טוב ואבא שלו (בד"כ) לוקח אותו למיטה, מספר לו סיפור, מחבק אותו, אומר לילה טוב ויוצא מהחדר. בד"כ התגובה היא בכי נעלב של 2-3 דקות, ואח"כ הילד נשכב במיטה ומתחיל להתגלגל ולדבר עם עצמו עד שנרדם. ההשכבה המוצלחת (יחסית) הזאת היא פרי עבודה קשה, יזע ודמעות של חודשים, שבהן עומר נאבק עם השינה ואנחנו נאבקנו יחד איתו, משנים כל פעם את הטקטיקה לפי הצרכים שלו, כפי שנראו לנו. הבעיות מתחילות לפנות בוקר: השכמה ראשונה - בין 2:00 ל-3:30. עומר בוכה. אנחנו מוציאים אותו מהמיטה ומעבירים במהירות, בשקט ובחושך ללול (כדי שלא יעיר את יובל). שם נותנים לו מוצץ או מים ומחזירים אותו לישון. לפעמים הוא נרדם אחרי רבע שעה, לפעמים אחרי שעה וחצי של צרחות. מכאן והלאה - משחק פתוח - הוא יכול לישון רצוף עד 6:00 (נדיר ביותר), או לקום כל חצי שעה, לבכות ולהתעצבן. בד"כ עד 5:30 הוא כבר ער לגמרי ומקבל בקבוק ארוחת בוקר. עומר הוא "האגוז הקשה" שלנו. מצד אחד, הולך לישון יפה בלילה, ומצד שני מתעלל בנו לפנות בוקר. ברור שגם הילד סובל, שהוא לא בוכה שעה וחצי מתוך פינוק, אלא בגלל שהוא באמת מתקשה להירדם. לפעמים הוא לא בוכה, אלא מתהפך שעה בלול ימינה ושמאלה, מנסה להירדם ולא מצליח. איך עוזרים לו ולנו?
ליובל עדיין אין טקס הירדמות כ"כ מסודר. אני מאמינה שזה קשור להתפתחות ומוכנות מנטלית. עומר תמיד היה יותר מפותח מיובל במובן הזה, וזה מתבטא גם בשינה. יובל עושה אמבטיה ומקבל בקבוק. לפעמים הוא נרדם עם הבקבוק ומועבר משם למיטה. לפעמים הוא מסיים את הבקבוק, מבקש לרדת מהידיים שלי ומתהפך ומסתובב על הספה בסלון, כשאני לידו, עד שמצליח להירדם. אחרי שהוא נרדם, מעבירים אותו למיטה שלו. לעיתים קרובות הוא מתעורר כחצי שעה אח"כ בבכי ורוצה שירדימו אותו שוב על הידיים. פה אנחנו כבר קשוחים. אני מעבירה אותו ללול (כדי שלא יעיר את עומר), ושם הוא חייב להירדם לבד. אני יושבת לידו, מדברת איתו, מלטפת, אבל לא מוציאה. הטריק של יובל לשבור אותי זה להקיא.
הוא בוכה נורא, משתעל חזק ואז מקיא. אז כמובן צריך להוציא אותו מהלול, לנקות, לחבק ולהרגיע, ואז הכל מתחיל מההתחלה. לאט לאט הוא מתרגל, ואני כבר פיתחתי שיטות להרגיע אותו כשהוא מתחיל להשתעל ולמנוע את ההקאה. באמצע הלילה יובל מתעורר לפעמים, בוכה נורא, אבל מוכן להירגע בד"כ עם דיבורים ולטיפות על הגב. ברוב הלילות הוא ישן את כל הלילה אחרי שגמר את סאגת ההשכבה, עד 6:00, אבל בלילות שבהם הוא מתעורר, הוא יכול להתעורר גם 10 פעמים. אמנם כל פעם לכמה דקות, אבל זה בכ"ז יכול להרוס את הלילה. שיטות, טיפים... אין לנו. כל מה שאנחנו עושים הוא פרי תוצאה של מאבקים והתפשרויות, המתאים לילדים המסויימים שלנו (הרי גם אצלנו התהליך שונה עם כל ילד). מיותר לומר שאנחנו עדיין מאוד לא מרוצים מהלילות שלנו ועדיין מחכים שיגדלו קצת ומקווים לטוב.
 

גלי88

New member
נושא מאוד כאוב אצלינו

רון פשוט לא יודעת להרדם! מגיל צעיר מאוד (4 חודשים) הנחתי אותן במיטות,ישבתי לידן,שרתי,דיברתי והן היו נרדמות יופי. בגיל 9 חודשים כשהן התחילו לעמוד רון התחילה לעשטת לי את המוות בהרדמות. שבוע היא צרחה במיטה (ואני בכיתי בסלון) ולמדה שוב להרדם לבד, עכשיו הבכי חזר וכבר חודש וחצי היא צורחת במיטה עד שנרדמת. קשה לי עם זה אבל אין ברירה. ניסינו להרדים אותה בסלון אבל היא לא נרדמה ושיחקה עד 22:00. במיטה שלנו אותו סיפור ואפילו עכשיו היא צורחת בהסטריה ואני כל כמה דקות נכנסת,נותנת מוצץ וזהו. יש לנו טקס קבוע,יש אוריה של שינה אבל לגברת כלום לא מזיז,היא עיפה אבל לא מוכנה לישון! הן מתעוררות בלילה בגלל שיניים או מחלות ?(הן חולות המון) חפץ מעבר,פתרון מדהים אצלנו שתיהן גוררות אחריהן חיתולי בד לכל מקום. זה חפץ שאפשר להחליף,לכבס ואני מקפידה להחילף חיתול לפחות פעמיים ביום ולחדש את החיתולים. ליאור וחנה,תנסו לשים לה חיתול בד פרוס על הפנים (לא עם הפה והאף אלא עד הלחי),תראו איך זה מרגיע!
 
גם יובל מאוד אוהב חיתול

מחבק אותו, לועס אותו, וזוחל איתו. נורא כיף שאפשר להחליף ולכבס. לעומר, תודה לאל, יש מוצץ.
 
התהליך שלנו, ארווווך ../images/Emo5.gif

ב3 החודשים הראשונים הדר היה מרמיטה - נרדם בעצמו כאשר היינו שמים אותו במיטה, יום וליל, וישן לילה שלם מגיל שבועיים. כשהדר היה בן 3 חודשים התחילו הבעיות סביב שנת היום, הוא היה צווח מרב עייפות אבל היה לוקח לו חצי שעה של צווחות להירדם. בגיל 5 חודשים בגלל ההתהפכות גם השינה בלילה השתבשה, הדר המשיך, אמנם לישון לילה שלם אבל היה בועט עם הרגליים ומסתובב במיטה כל הלילה, מה שהפר את שנתינו אנו! בגיל חצי שנה לערך, הסיבובים בלילה הפסיקו אבל אז הדר התחיל להתקשות בלהירדם בלילה והתחיל להילחם בשינה, משמע: הוא גמור מעייפות אבל לא מוכן להירדם ולכן בוכה ומתעצבן ולא עוזר כל טקס שינה. אמנם אנחנו לא מוציאים אותו מהמיטה, אבל כל כמה דקות צריך להיכנס לחדר שלו, לתת מוצץ, ללטף את הראש ולומר לילה טוב. בנוסף מתקופה זו ואילך, הדר התחיל גם להתעורר מספר פעמים בלילה בבכי או אז צריך לתת לו מוצץ והוא מייד נרדם מחדש, אבל אנחנו כבר ערים. המזל שזה לא קורה בכל לילה. הקיץ הגיע ועימו גם שעון הקיץ והדר שעד כה הלך לישון בשמונה תשע, התחיל ללכת לישון לא לפני עשר, אמנם למחרת הוא היה מתעורר בתשע בבוקר, אבל לנו לא היה ערב לעצמנו, את זה אנחנו מנסים לסדר דרך השכבת הצהרים שתהיה יותר מוקדמת, לפעמים זה מצליח לפעמים לא. בגיל 8 חודשים הדר התיישב לראשונה והתחיל גם להתיישב במיטה בעת ההשכבה וגם לפעמים בהתעוררות הלילית.לפעמים אני מוצאת אותו יושב במיטה וקורא ספר.... בגיל 9 חודשים הדר התחיל לעמוד וכעת הבעייה היא שכל פעם שמשכיבים אותו הוא נעמד במיטה וקורא לנו לבוא. אנחנו באים, משכיבים אותו מחדש, מוצץ, ליטוף, לילה טוב וחוזר חלילה....עד שהוא מתעייף ונרדם בעצמו. אז זה המצב בינתיים. מקווה שישתפר....
 
גיא מהיום הראשון בבית ישן במיטה

שלו. היה לי חשוב שהוא יידע שזה המקום לישון. במשך הלילה דולקת מנורת לילה קטנה ותמיד מתנגן דיסק ברקע. זה יכול להיות באך, בטהובן, מוצרט או דיסק שקניתי בשילב שנקרא "חלום קטן" (מומלץ), נעימות לילה טוב וכולי... אצלנו יש בערב (בד"כ) טקס קבוע של ארוחת ערב, מקלחת, וויטמינים ולישון. אני שמה את גיא עם מוצץ וחיתול צמוד לפנים ואומרת לילה טוב. גיא מנדנד כמובן ואז אני חוזרת, מלטפת, נותנת כמה טפיחות על הטוסיק (המלצה מצויינת של הרופאה ההתפתחותית של גיא שאומרת שלפעמים הילדים מבקשים קצת קצב כמו ברחם כדי להירגע) עד שהוא נרדם. לפעמים הטקס נמשך חצי שעה, לפעמים 5 דקות, תלוי בגיא. לגבי המיטה של גיא - לא שמנו שעוונית מהפחד שאם גיא יקיא, הנוזלים לא ייספגו ויש סכנת חנק משכיבה בתוך שלולית. מתחת למזרון יש מגבת מקופלת לארבע, אח"כ סדין ומעל זה סדינית לבנה. גיא עדיין לא משתמש בכרית אבל כשהוא מצונן ומנוזל (כמו בימים אלה), אז אני מגביהה את המזרן.
 
גם אני לא אשת בשורות בעניין השינה

יש לילות שהוא נרדם בשמונה וחצי, זה בד"כ כשהוא לא מצליח להרדם בשנת הצהריים, לרוב הוא לא נרדם לפני תשע וחצי. בכל מקרה, הוא נרדם רק על הידיים בתנוחת עירסול. בלילה הוא מתעורר לפחות פעמיים למוצץ או משהו אחר....
 

ריטה1

New member
אחרי כל מה שנכתב פחדתי לכתוב

ששי ישנה לילה שלם מגיל חודש וחצי (טפו טפו טפו, חמסה חמסה שום בצל),ואיך עשיתי את זה אז ככה: 1. ספר שמאוד עזר לי ולא רק בשינה הוא "סודותיה של הלוחשת לתינוקות" היא נותנת שם כמה טיפים מאוד מוצלחים, לא כולם יאהבו אותו כמו שאני לא התקרבתי לעיקרון הרצף. 2. המעבר של שי לחדר משלה בגיל חודשיים, וההסבר לכך: השינה שלי היא מאוד חלשה, זבוב מצליח להעיר אותי, כך שכששי היתה מסתובבת מתוך שינה גם אני הייתי מתעוררת, בטוחה שהיא רוצה לאכול וסתם מעירה אותה, 3.ולפעמים תינוקות מתעוררים באמצע הלילה, זזים לפעמים גם קצת בוכים ונרדמים שוב,מנסיון למדתי שלפעמים לתת להם כמה דקות ואם לא עוזר אז מוצץ, במוצצים שלי כנראה יש סם הרדמה. 4. אחת מהעצות בספר "ארוחת חלום",ארוחה כבדה ומרדימה. בלילה לפני השינה אוכלים "מטרנה לילה טוב"(בלילה טוב אין חידקים ידותיים). על מטרנה לילה טוב שמעתי מהרבה חברים, אבל יש לי גם זוג שאצלהם זה היה מטרנה בוקר טוב. 5. מזגן- שמתי לב שבימים שהמזגן פעל שי התעוררה בלילה בבכי, היא נראה העיפה את השמיכה והיה לה קר.אז אנחנו מתים מחום אבל ישנים. בימים האחרונים קורה לי משהו מצחיק, שי מתחילה להתעורר ב 6:30 (אבא שלה טוען שזה כדי ללות אותו לעבודה, אני טוענת שהוא עושה יותר מדי רעש). היא מתעוררת מקשקשת, עושה סיבוב של 180 מעלות ובוכה, אני נותנת לה מוצץ והיא צונחת ונרדמת (בשניה),ואז זה חוזר על עצמו וככה כל 10 דקות, המוצץ נופל, היא מתעוררת וחוזר חלילה, עד שמחליטים שזהו קמים סופית. היא גם פתאום התחילה להרדם בערב לכמה שעות במקום בצהריים כמו שהיתה רגילה, היא הולכת לישון ב 19:00 וב 21:00 כשהיא מתחילה קצת להסתובב אני מלטפת אותה עד שהיא מתעוררת לחלוטין ונותנת אץ חיוך הקסם שלה(אין ברירה צריך להתקלח, אבא לא מוותר על התענוג הזה)
 
את חששת להגיב ?

הרי כולם חיכו להודעה של מה כן לעשות... השרשרת הזו מתחלקת לשניים (בעצם שלושה) הראשון - אלו שמחכים לפתרון ומספרים את הבעיה השני - אלו שבאמתחתם ניסיונות מוצלחים השלישי - קוראים פאסיביים שאוטוטו יחבקו ילדים ורוצים כרגע ללמוד מכל מה שניתן ולהתכונן
 
ולמען הסר כל ספק

זו היתה תגובה שתפקידה לעודד אנשים עם שאלות לשאול מצד אחד ולעודד את מי שיש לו ניסיון לספר עליו השרשרת של השינה היתה מאוד מבוקשת ואני מניח שרוב אלו שביקשו ביקשו כי רצו לחלוק קשיים ולקבל רעיונות וטיפים כדי להתמודד הרי כולנו יודעים מה זה ילד מצווח באמצע הלילה בלי לישון ובלי לאפשר לישון שינה היא בכלל זמן מאוד מלחיץ ניתן לראות זאת גם בנושא גלאי הנשימה כשהילד לא ישן זה מלחיץ כשהילד ישן חזק זה מלחיץ שבעתיים מהכיוון ההפוך בימים הראשונים אני בכלל לא ישנתי ושמעתי כל רחש של זבוב כבר הייתי גאה בהיותי גבר ששומע... עם הזמן גבריותי גברה עלי ואני לא שומע
ליאור
 

ligo

New member
מה עושים כשהילד מתעורר באמצע

הלילה וחושב שכבר בוקר?
כבר יומיים מאי מתעוררת בסביבות 4-5, אוכלת, ואח"כ אני מחזירה אותה למיטה לישון והיא כולה שימחה וצהלה, משמיעה קולות, בועטת בשמיכה ומסרבת לישון. ומדובר בילדה שכבר ישנה 8-9 שעות בלילה. לא יודעת מה קרה שהיא התחילה לקום שוב בלילות. אתמול כשממש התייאשתי, לאחר שעתיים שהיא היתה ערה, הנקתי אותה במיטה שלנו וכשהיא נרדמה לא העברתי אותה למיטה שלה שלא תתעורר, אבל אני לא רוצה להמשיך "לעבוד" עליה ככה. אני לא בטוחה שזה הפתרון. וגם, כשהיא ישנה לידנו במיטה אני ישנה גרוע כי אני מפחדת לזוז כדי לא להפריע לה. בקיצור- מה עושים?
 

ypog

New member
מה עושים???

לשמור על "אוירת לילה" - לא להדליק אורות, לא לדבר עם הבונבונה, לא לשחק איתה ומאד להשתדל לא להוציא אותה מהמיטה, מקסימום אוכל וחזרה למיטה. להשכיב אותה ולהגיד ש"עכשיו לילה וישנים ובבוקר נשחק" בקול שקט אך תקיף. גם אם היא תמשיך לדבר או לשחק פשוט לחזור מדי פעם לחדר ולהגיד שוב ושוב את אותו משפט. אני מצטערת אם זה נשמע כמו "הוראות הפעלה" אבל כך אנחנו עשינו, לעפרי יש תקופות שבהן היא פשוט מתעוררת לחיים ב 200 - 300 לפנות בוקר אבל אחרי 3-4 לילות קשים שבהם אני עומדת על שלי ולא מוציאה מהמיטה, היא קולטת אותי וחוזרת לשיגרה של לילה שלם. כמובן שכל זה מתאים אם הפשושה לא בוכה כי לנו לא מתאימה שיטת ה-5 דקות. אני לא יודעת בת כמה מאי אבל כמובן שכדאי לך לבדוק קודם כל ששום דבר לא מציק לה כמו שיניים, אזניים חלילה וכד´.
 
קטונתי

גם לנו זה קרה וקורה לפעמים. כהרגלנו אנחנו לא עןשים שום דבר מיוחד וזה מסתדר מעצמו כך שאני לא יודעת מה לייעץ. רק רציתי לכתוב ולומר שאני מתגעגעת
 
למעלה