הקשר בין אוכל
, גיל ועונות השנה.

הקשר בין אוכל ../images/Emo21.gif, גיל ועונות השנה.../images/Emo183.gif

קשה לי כל כך עם כך שאני שמנה. אני מתעוררת עם המחשבה והולכת איתה לישון. אני מרגישה שאני אכלנית כפייתית. זה ממש נושא שמעסיק אותי ללא הרף . כלומר מצד אחד הרצון לרזות ומצד שני מתעוררת ומיד חושבת מה אוכל היום. היתכן שעם הגיל המתקדם קשה לשלוט ביצר האכילה? האם הקור החורפי מגביר את התיאבון? אני חושפת את מכאוביי כאן מתוך תקווה שאם אראה את מה שכתבתי אתחיל לעזור לעצמי. כואב לי איך שאני ניראת , אפילו מתביישת
 
סבסבתא יקרה....קראתי אותך וחשתי הזדהות מלאה

עם מילותייך כמי שנאבקת בעודךף המשקל כבר שנים רבות...ראשית אל תחמירי עם עצמך כל כך...למזלנו החולשה שלנו היא וכל..יש כאלה שזה סיגריות, אלכוהול, סמים ....דרך נכדיי למדתי שלאהוב לאכול זו תכונה מולדת ואני לא מגזימה אמנם לא בדוק מדעית אך זו תחושתי...אז מה שניתן לעשות [וסליחה על העיצ'ס על רגל אחת]
 
1[לא להכניס "אויבים" הבייתה

כשיש אורחים אין ברירה..צריך לאפות וכ"ו כשהם הולכים אני אורזת להם את ה"שאריות" שלא אתפתה לרדת עליהם אחר כך... 2]לעשות שינוי בקניות לא עוד גבינות עתירות שומן..היום יש שפע של מזונות דלי שומן קלוריות, סוכר וכ"ו 3] אני עברתי לפתית במקום לחם ומקציבה את הכמות...
 
אין עוגות בבית, הבעיה היא הרעב התמידי

אני יכולה לאכול כמעט בלי הגבלה. לא חשוב סוג האוכל או מה לפני מה.
 
במשך היום אני בעבודה ויש פיתויים אבל

איתם אתמודד כי תמיד אפשר לספר שהרןפא אסר עליך לאכול ואז לא מציקים לי ."דיאטה תעשי בבית", "רק חתיכה קטנה , זה ממש לא יקלקל" וכו'. הבעיה הקשה היא בבית. מהרגע שנכנסתי הביתה אני צריכה "משהו". ועד שאני הולכת לישון, לא חשוב כמה אני עסוקה אני מחטטת ומחפשת משהו לאכול. ואני באמת רעבה. או יותר נכון צריכה לאכול. ניסיתי דיאטה לא פעם וקשה לי להתמיד
 
זה בדיוק מה שעובר עליי

לכן יש בבית רק דברים פחותי קלוריות,,,אז מקסימום במקום קערית קורנפלקס אחת אני אוכלת שתיים...או במקום חטיף אנרגייה אחת אני אוכלת שתיים לעיתי שלוש [69 קלוריות כל אחד] תארי לך למשל שבשתי עוגיות קטנטנטת יש יותר קלוריות....או אוכלת פרי ושותה המון יש לי כל מיני טעמים של תה צמחים...משלבת סוכרזית ....
 
דוריתי- היתה לי עובדת אצלי שאמרה לי ../images/Emo21.gif

לפחות אמות שבעה, גרה בבנין של החברים שלך, היא היתה יפה וצעירה , אבל עם עודף משקל, ניסתה את כל הדיאטות בעולם,
תאמיני לי את לא צריכה להאבק חזק, העיקר שאת סימפטית וחמודה, תרצי מידי פעם תעשי טעימות , וקצת ספורט לא מזיק כמו הליכה
יום טוב- איילין
 
יש ימים כאלה וזה מוכר

באחד מימים כאלו אני פשוט יוצאת מהבית [בלי ארנק] עושה טיול בקניון או סתם הליכה שותה הרבה ....לא תמיד זה עובד...אבל לרוב כן.....ואולי כדאי לעשות בדיקות דם..אולי יש בעייה עם ההורמונים או בלוטת התריס..?
 
סבסבתא, איני מכירה אותך

אבל לרעב מתמיד מעיד או על בעיה רגשית, או בעיה בבלוטת התריס. או סוכרת.
 
4] תמיד יש אצלי אוכל מבושל ומוכן רק למיקרוגל

ולשבת לאכול..בעיקרשחוזרים מהעבודה רעבים ואז מתנפלים על מה שיש במקרר 5] בחורף לשתות לשות לשתות אני שותה תה צמחים מכינה לי בטרמוס ומוזגת כל העת לכוס..מצוידת בבקבוק מים מינרלים גם בחורף 6] מרקים...עשירים עם כל מיני קטניות, עדשים, גריסים, [בתיק יש לי גם שקיות מרק SOS אם אני מחוץ לבית ורעבה וגם חטיפי אנרגייה מעט קלוריות מתוקות טעימות ומזינות... 7] תורידי את המראה בחדר השינה 8] העיפי את המשקל מהבית 9] לחשוב חיובי....גם אם יום אחד השתוללנו..למחרת לחזור לשורה... 10] ליידע את בני נבית כדי לקב תמיכה בעת הצורך ושלא ישדלו כשהחלטנו לא לאכול את פרוסת הטורט שהוצעה 11 לפרגן לעצמך פעם ביום משהו אחד בלבד "מהחטאים,,
 
דוריתי תקשיבי...אל תעצבני אותי../images/Emo46.gif

אני מבינה על מה את מדברת ...גם אני לא בדיוק רזה
ניסיתי בעבר את כל הדיאטות בעולם... ירדתי והייתי רזה....החלפתי גרדרובה ונהנתי להיות בעולם הרזים. אבל זאת לא הייתי אני
כל הזמן הייתי צריכה להילחם עם עצמי ועם כולם כי לא כולם שמנים והם לא צריכים לסבול בגלל הדיאטות שלי. בקיצור הייתי יותר בדיכאון בזמן הדיאטות מאשר היום כשהבנתי עם עצמי שאני לא מסוגלת להילחם עם עצמי ועם הגוף שלי, לא מסוגלת או יותר נכון קשה לי ואין לי מספיק כוח רצון לעבור כל פעם מחדש את הסדנאות האלה של הדיאטות שממילא זה מחזיק מים אצלי וחבל על הכסף, השלמתי עם זה שאני קונה בגדים לא של דוגמניות אבל ברוך השם גם למידות גדולות יש אופנה יפה, וכזאת אני , ואני אוהבת לאכול טוב, ואחריי המבול. מישהו חכם אמר לי פעם שגם שמנים וגם רזים מגיעים בסוף לאותו המקום
אל תעני את עצמך, אבל לא צריך להגזים, את עושה מעצמך שמנה יותר ממה שאלוהים מרשה....אני יודעת כמה שזה קשה ההתלבטוית האלה עם עצמך אבל לא צריך בכוח ולהיות כל הזמן בדיכי בגלל זה. העיקר הבריאות. ושלא יספרו לי כאן שרק מי ששמן הוא חולה, אני מכירה הרבה רזים ששומרים על תזונה בריאה כביכול, הולכים לחדר כושר וכ"ו ויש להם כל מיני מחלות כמו כולסטרול גבוה וצינטורים ושלא נדע. ועכשיו אם את רוצה לבוא אלי לצהריים אז אני מכינה כבד עם המון בצל מטגן ופירה
 

eta21

New member
אבוא גם אבוא ובכייף../images/Emo21.gif../images/Emo84.gif../images/Emo209.gif../images/Emo211.gif|

 
כמה אני מבינה אותך! האכילה שלי היא בכלל

אכילה רגשית. אני חושבת שאני לא מכירה בכלל מה זה תחושת רעב... אני כל כך דואגת שלא אגיע חלילה למצב שאהיה רעבה שאני אוכלת כמעט ללא הבחנה... כל ערב אני מחליטה שמחר אתחיל דיאטה... עד שעות הצהריים אני מצליחה לשמור. אבל מספיק שאתרגז בעבודה וזה קורה בערך 100 פעם ביום עבודה אחד... כדי שאחזור הביתה ואטרוף את המקרר מבחוץ ומבפנים. ואחרי זה מגיע השלב של ייסורי המצפון.. בקיצור מעגל שקשה מאוד לפרוץ אותו. ואני רוצה לפרוץ אותו ואולי בתוך תוכי אני פוחדת לפרוץ את המעגל, כי הוא כנראה משרת אצלי משהו. היום הצלחתי כמעט לשמור עד עכשו , החטא שלי להיום היתה פרוסת עוגת פרג שכל כך רציתי לזורק אותה לפח כשהגעתי הביתה, אבל לא הייתי מסוגלת... אני חושבת שבשבוע הבא אתחיל ללכת בצורה מסודרת לשומרי משקל - אולי משם תגיע הישועה.
 
לא רוצה להרגיז אתכם,

אבל אני לא עושה דיאטה ואוכלת הכל..... כולל פיצות ובורקסים ושוקולד, ולא משמינה משום שאני אוכלת נכון במשך היום וכשאני לא יוצאת. לא יעזור כלום. צריך לשנות את אורח המחשבה, להתרגל לאכול אוכל בריא ואז אפשר ליהנות מכל העולמות. תאמינולי - תרגמתי שני ספרים מעולים בנושא, שניהם מתנגדים קשות לכל דיאטה שהיא.
 
אותי את בטוח לא מרגיזה../images/Emo6.gif גם אני אוכלת לפי

היכולת...או אכול כפי יכולתך כמו שאומרים
 

cottoneyejoe

New member
הזקנה מגבירה את התירוצים

ואת יכולת ההתגברות על מה שמצוייר בענינו כטאבו.
 
למעלה