הרגל הכרותה אבדה - רשלנות רפואית

[עוד מירב אשל]

פשרה

שלום ירון,
הרעיון בפשרה או לא לחסוך פרסום, אלא לחסוך את הצורך בהתדיינות ולסיים את הסיפור מחוץ לכתלי בימ"ש ובכך לחסוך זמן וכסף לצדדים ולבימ"ש.

שנית, חריגה מנהלים ברורים של משרד הבריאות, כאשר הנוהל מוכר וידוע היא רשלנות. וככל שנגרם למשפחה נזק, אף אם מדובר בנזק שאינו ממוני (פגיעה ברגשותיהם, פגיעה בכבוד המת) - זהו ראש נזק עצמאי בגינו הינם רשאים לתבוע.

 

[עוד מירב אשל]

פשרה

הדברים שאתה אומר נכונים לגבי חיסיון הסכם פשרה רק כאשר הדבר מצויין מפורשות בהסכם הפשרה, אבל לא כאשר מדובר בבי"ח של המדינה. רמב"ם הוא בי"ח של מדינת ישראל וענבל כחברה מבטחת אינה יכולה לדרוש חיסיון הסכם פשרה

 

[ruven7]

מסכים אתך, זו עבודת אלילים

לשמור רגל כרותה לקבורה?
פשוט לא מובן.
וגם לא מדוע לקטוע כשהאישה בת 80 וכנראה ברור שסופה קרוב.

 

[big ass blue]

זה לא משנה, זה רצונה.

בית חולים לא עמד בהבטחה למרות הקיום. זה כל הסיפור.

 

[עוד מירב אשל]

הרגל הכרותה אבדה - רשלנות רפואית

שלום לכולם,
רציתי לשתף אתכם בתיק רשלנות רפואית שנוהל ע"י משרדנו והסתיים לאחרונה בפשרה.

מדובר באשה חרדית כבת 80 אשר בשל סיבוך של מחלות רקע הוחלט לכרות את רגלה. נכדה של האישה מונה כאפוטרופוס אשר בהתאם לרצונה ואמונתה בקש לשמור את הרגל ובבוא העת לקבור את הרגל עם האישה, ולשם כך חתם על טופס ייפוי כח לקבורה מזוהה של האיברים. חשוב לציין שזהו טופס אשר נקבע בהנחיות של משרד הבריאות.
במקרה כזה מסמנים את האיבר הקטוע והוא נשלח לקבורה (האיסוף נעשה אחת לחודש), ובבוא העת כאשר החולה נפטר, ניתן לזהות בקלות את האיבר ולצרפו לקברו של החולה.
כעבור שבועיים נפטרה החולה ואז נודע למשפחה כי לא ניתן לאתר את הרגל הקטועה וזאת בשל טעות שנעשתה עקב לחץ.
המשפחה פנתה למשרדנו והוגשה תביעה לביהמ"ש אשר הסתיימה בסופו של דבר בהסכם פשרה.

המקרה פורסם אתמול באתר YNET מצורף לינק
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5302049,00.html

אתם מוזמנים לקרוא, לעלות שאלות, לשתף במקרים דומים אם קרו או סתם להגיב.

 

[ruven7]

עדיין עבודת אלילים בלי קשר לזה שבית החולים פישל

 

[אספרסו2]

כולם חזרו לימי הביניים

הסנדלרים כרתו רגל למי שהאמינה .