אין מה להשוות בכלל בלשון המעטה.
כדי להתגייר האדם צריך להראות נכונות אמיתית (לא בגלל אינטרס) לרצונו להיות יהודי.
הוא צריך לפני שמתגייר לילמוד כשנה הלכות,דינים ותורה ולקימם, ורק אחרי זה עם עומד במבחנים ובקשיים, רק אחרי זה הוא הופך להיות גר צדק.
ראה ויקפדיה ערך "גיור"
בשולחן ערוך, בעקבות הרמב"ם וראשונים נוספים[25], התקבלה התפיסה כי הגר חייב גם בקבלת מצוות[26].
כיום הכניסה ליהדות מותנית במעבר של טקס גיור בפני בית דין רבני. הצד הפורמלי של הגיור כולל קבלת האמונה באל אחד, לימוד הלכות ומנהגים יהודיים, טבילה במים (מקווה או מעיין) ולגברים ברית מילה. בזמן שבית המקדש היה קים היה על הגר להביא קורבן כאקט הסופי המהווה את הצטרפותו לעם היהודי. בהבאת הקורבן הפך הגר להיות, על פי ניסוחו של הרמב"ם "להיות ככל כשרי ישראל" [27]. מאז חורבן בית המקדש דרישה זאת אינה רלוונטית עוד והיא אינה משנה את היחס לגרים בימינו[28].
בצד המהותי, חייב כיום המתגייר בלימוד של עיקרי האמונה היהודית ומצוותיה, שיכול להמשך בין חצי שנה לשנה, ובהסכמה לקיימם הלכה למעשה לאחר מכן. מקובל לתת לגר שם עברי, שמסמל את קבלתו והטמעותו בעם ישראל. גרים רבים מקבלים כשם המשפחה את השם "בן אברהם", בשל התפיסה שאברהם היה הגר הראשון, וכל המתגיירים הם צאצאיו הרוחניים. נקודות מחלוקת עיקריות בין המקילים למחמירים בגירות הם בעיקר בנושאים של עילת הגירות, והאם המתגייר צריך לקבל על עצמו עול מצוות כתנאי מקדים לגירות, גם אורך תקופת הגיור והקף החומר של היהדות שיש ללמוד, הם נושאים שניתן להקל בהם. יש רבנים כמו הרב שאר ישוב כהן, הטוענים שיש הבדל בין גיור בחו"ל, שם צריך לנקוט בגישה המחמירה והמרחיקה, בשל החשש להתבוללות, לבין גיור בארץ ישראל, שבה יש לנקוט בגישה המקילה.
.
