הי,אני כמובן לא עמותה...ולא 'בראש' של פוטין.
אבל אנסה לענות לך מתוך השנים שאני מכירה את הנושא.
כל סיפור היחידניות הוא אמביבלנטי מאד למדינות היעד.ועוד לפני כן האימוץ הבין ארצי כולו אמביבלנטי למדינות היעד.
צריך להבין שמבחינתם המדינה מוותרת על ילדיה.
רק נסי לדמיין לרבע שנייה איזו מהומה היתה מתחוללת בישראל לו היה עולה רעיון שילדי המדינה שלנו יאומצו במדינה אחר ומישהו היה גם מעז לומר שכלכלית זה ישתלם....פחד אלוהים. נכון?
אז גם למדינות המוסרות- רעיון המסירה לא בא בשמחה. כל השנים האיגוד האירופי מתנגד נחרצות ולמשל ברומניה הצליח לו לסגור את השערים[ולא שלילדים המתגוללים שם ברחובות יש כעת פתרונות נפלאים]
ולכן תכופות יש הערמת קשיים. כי באמת לא קל להם עם הסיפור.
אני אימצתי לפני יותר מעשר שנים,העמותות הגדולות הביאו אז מאות ילדים מדי שנה לישראל. ואפילו אז ,בהיותי חד הורית,העמותה מצאה את הנישה בתוך המסמכים להדגיש את העובדה שאני פסיכולוגית לילדים,כדי שידעו שם להתרשם מכך ויאפשרו את האימוץ שלי ביתר נכונות.
ואם להגיד בפשטות- משפחה חד הורית בעיניהם היא מאד second best ,חד הוריות יש להם די והותר שם,נמצאות במלחמת הישרדות וקיום. מצד שני ,משפחות חד הוריות משלמות עבור ההליך בדיוק כמו משפחות דו הוריות...וסדר הגודל של התשלומים שלנו מול מדינות שבהן אנשים פשוטים מרויחים כמה עשרות דולארים[בשווי הרובלים] לחודש- הוא לא משהו שרוצים לוותר עליו...
בקיצור- יש הרבה אמביבלנטיות כלפי מסירת הילדים,שנוטים לתרץ בתירוצים שונים.[ולא הזכרנו פה עדיין אנטישמיות] הקושי הגדול,הענקי שלנו כהורים,הוא שהדברים משחקים מול הכמיהה העצומה שלנו ,ומול רגשות של חוסר אונים. מוחלט נוכח הכוחות הפוליטיים הגדולים שמושכים בחוטים ומטלטלים אותנו בתטך תקופות המתנה בלתי נסבלות...