הרגשת קטנות

הרגשת קטנות ../images/Emo4.gif

אני כועסת
על עצמי מאוד, כי נתתי לבנאדם שלא מכירה, שבחיים לא פגשתי, שלא יודעת אפילו את שמה להרוס לי חצי יום. התקשרתי היום לסמינר הקיבוצים, לשאול שתי שאלות די לגטימיות: אם מתחילים ללמוד ב- 30 לחודש כי לא יצא מסמך בנושא ורציתי להיות בטוחה, וגם אם צריך לקנות ספרי עזר ללימודים או משהו כזה, כי יש מקומות שכן צריכים, או שצריכים לקחת מהמקום ויכול להיות שלא שלחו לי מכתב בנושא אז העדפתי לברר. המזכירה שענתה לי שאלה אותי בלגלוג בת כמה אני, עניתי בת 22 כמעט ושאלתי מה קשור?, אז היא אמרה: "את כנראה לא מכירה את הלימודים האקדמיים, זה לא בית ספר, לא צריך לקנות ספרים" וזה היה בטון כל כך מלגלג והיא עוד צחקה בקול רם כזה שהרגשתי כל כך קטנה, כאילו אני מפגרת
. מכירים את ההרגשה הזאת
איך "מתנגדים" אל הרגשה כזאת מאנשים שבכלל לא מכירים ומאנשים שמכירים
 

אופיפה

New member
מכירה את ההרגשה..

גם אני פעם הייתי נעלבת מכל מילה ואח"כ טוחנת את זה בראש ימים שלמים...אפילו שמי שאמר את זה כבר מזמן שכח. היום רב הדברים האלה עוברים לי ליד האוזן. ההחלטה האם להפגע ממשהו היא בעצם שלנו בלבד, בשליטתנו. צריך פשוט לשמור כמו שומר בשער על מה שאנחנו נותנים לו חשיבות ומכניסים לראש שלנו. אם נותנים כניסה לדברים כאלה כמו שתארת אז אנחנו בעצם פוגעים בעצמנו. זה דורש עבודה עצמית אבל בהחלט כדאי ואפשרי. אני חושבת שאת בחורה חכמה ומקסימה ובטוח תצליחי. בהצלחה.
 
../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif

הבעיה אצלי שיש לי נטייה לשמור על העלבונות והלגלוג, ולוותר על מחמאות שמקבלת.
 

אופיפה

New member
אם את מודעת לזה..

זה כבר טוב. ועכשיו פשוט לעבודה. להפוך כיוון בשסתום: לגלוג ועלבון קישטה החוצה,ומחמאות פנימה. בהצלחה.
 
חחח מודעת אבל לא מצליחה ליישם

את מה שכתבת כבר המון זמן. איכשהו מחמאות לא מחלחלות אליי, כאילו נכנסות לאוזן אחת ויוצאות מהשנייה...
 

אופיפה

New member
קחי אחריות על האוזניים../images/Emo8.gif

הכל תלוי בך. ואל תגידי לי שהמחמאות ששלחתי לך התבזבזו להן ועפו...נו נו נו!
 

אופיפה

New member
כן,כן...אני כאן אני שם...../images/Emo24.gif

אני בכל מקום שבעולם...( מתוך הצריף של תמרי...מכירה? או שאת צעירה מידי בשביל לזכור את התכנית הזו?)
 

רננהלי

New member
זה שלה

זה לא שלך תזכרי את זה זו היא שירדה עלייך בלי שעשית שום דבר רע. וה היא שמנצלת את מעמסה כבעלת הידע. את לא קטנה. לא היה לך הידע המתאים, ולכן היא נראית לך גדולה יותר. שאלת שאלות לגיטימיות בהחלט. הרבה פעמים כשנעלבים זה קשור בחוסר ידע מתאים. זה לא בושה לא לדעת! וזה גם לא בושה להיות קטן (בגיל) וחסר ניסיון! תמיד כשנעלבים, להשאיר את הדברים אצל האחר. זה אצלו, זה שלו. זה לא שלי!
 

רננהלי

New member
*זו היא *מעמדה

ונסיכונת אני לא חושבת שראית את ברכתי לך. תתחדשי על הצבע החדש
 
ההרגשה שהרגשתי <ועדיין מרגישה>

היא של קטנות, מבחינת להרגיש מפגרת, טיפשה ומה סה"כ שאלתי- שאלות שכל מי שסיפרתי לו על זה אמר שהן לגטימיות לחלוטין. אני יודעת שטבעי שאני לא אדע דברים אבל הלגלוג של אותה אישה כן פגע בי, וזה מה שדפוק שנותנת לאישה שלא מכירה בכלל לפגוע בי...
 

אופירA

New member
מנהל
את מכירה את אלה שחייבים ללגלג

כדי להרגיש ערך עצמי מינימלי? עם כל הכבוד לה, לימודים אקדמיים בהחלט מצריכים קניית ספרים - תלוי בקורס, תלוי במסגרת, תלוי בהרבה דברים. כך שלא הבעיה ששאלת שאלה טפשית. גם אם היית שואלת משהו אחר, היא היתה מוצאת כיוון של ירידה עליך. היא מקבלת כוח מלמעוך את הזולת, לא חשוב מיהו, לא חשוב למה. מדובר ביצור שפל ונמוך ביותר. אני הייתי מרחמת עליה, וחזק. כרגע נסעתי באוטובוס, וראיתי דרך החלון אשה לא נורמלית, שהרימה את התחתונים ברחוב (כלומר, קודם היא הורידה אותם...). הסטתי ממנה את המבט. זו אותה רמה בדיוק. תרגישי לגביה בהתאם. תסיטי את המבט בתחושת בחילה. אחרי שתגמרי את השיחה, תשבי עם עצמך, בעיניים עצומות, ותחזירי את עצמך להרגשה של הכוח שהיא גרמה לך, ותשאלי את עצמך: מה חשבת עליה באותו רגע, איך דמיינת אותה? האמנת לדמיון שהיא ניסתה למכור לך, שהיא חכמה במיוחד באופן שאין לך בכלל סיכוי להגיע אליו. עכשיו תיזכרי בעובדות (היא מדברת שטויות, היא עובדת במקצוע בינוני לחלוטין, מן הסתם היא מקנאת בסטודנטים, כי אין לה כוחות ללמוד...) - ותביני על מה אני מדברת... ועכשיו תנתקי עצמך ממנה, ותנסי לראות מה מחליש אותך, באיזה מקום של חסר זה דרך לך?
 
אני חושבת שהרגשתי קטנה ככה

בגלל שאני תמיד חסרת ביטחון כזאת, ואז כשהיא גרמה לי להרגיש טיפשה, זה חיזק את החוסר ביטחון יותר.
 

אופירA

New member
מנהל
השיעור בידיעת הערך העצמי

השיעור בידיעת הערך העצמי לעולם אינו נגמר! יש אחד בעבודה שלי, שגם כשהוא לא ממש מדייק בדבריו, או כשדעתו אינה מקובלת לחלוטין על כל הנוכחים, הוא מתעקש להאמין שדעתו היא הנכונה יותר, ומוחה על ביקורת שאינה נראית לו. ועוד מדובר באחד שמן מאד, נמוך ומכוער, וכבד שמיעה! למרות שזה מעצבן אותי (כי במקרה זה אני היא הצודקת...), אני מורידה את הכובע לביטחון העצמי שלו ומעריצה את האסרטיביות שלו. עדיף ביטחון עצמי קצת מוגזם, מאשר ענווה פסולה! תמיד יש לך מקום חשוב מאוד בין בני האדם. ואם אתה לא מרגיש את זה, אז תלמד לשקלל אחרת את הנתונים שלך, ולתת להם ציון גבוה הרבה יותר! וקודם כל - תאמין בגדול לחשיבות העצמית שלך, גם אם זה נראה לך לא ריאלי!
 

אופירA

New member
מנהל
נכון!!!

אבל אני מוצאת שזה סוג של חוסר ביטחון עצמי בריא יותר!
 

opalit

New member
איזה מעצבן זה באמת!

גם לדעתי זו הדרך שלה להרגיש טוב עם עצמה, כשלי זה קורה אני מרגישה מובכת בנוסף. עזבי סתם אישה קטנה.
 
למעלה