הרגשת קטנות

פאפיט

New member
התקשרת להשיג מידע

והשגת אותו. זה מה שחשוב. סך הכל ענין פורמלי. לא חשוב שהמזכירה שענתה לך חסרת טקט. "התנגדות" לחוסר טקט היא חוסר התייחסות. כלומר: אל תתיחסי לזה. מה גם שאת בוחרת להרגיש קטנה ומפגרת. המזכירה אולי בכלל היתה באמצע משהו אחר שהצחיק אותה. או אולי היא איזו קשישה שאוהבת לה"שתעשע" עם צעירים ואוהבת להפגין אדנות באמצעות גילה המופלג (היא שאלה לגילך תחילה). זה מגוחך לבחור להעלב. ואולי את מרגישה קטנה כי את לפני לימודים וזה משהו גדול. בדר"כ מוצאים דברים גדולים שגורמים לנו להרגיש קטנים, אומרים שזה בריא להתפתחות.
 
עצה

"הרגשתי כל כך קטנה, כאילו אני מפגרת" המזכירה עוררה בך רגשות שהיו בתוכך, גם בלי קשר אליה. היא פשוט לחצה על הכפתור ועוררה אותם. אז לשאלתך, איך "מתנגדים" אל הרגשה כזאת מאנשים שבכלל לא מכירים ומאנשים שמכירים.... הדבר שהכי הייתי ממליצה לך לעשותב רגעים כאלו, הוא לרפא את החלקים האלו בתוכך, שלא תלויים באדם האחר. להבין שהם לחצו על כפתור, שזה לא קשור אליהם, לשלוח לעצמך אהבה, ולרפא את עצמך, ולהגביר את אהבתך אל עצמך
 

שובטמה

New member
תשובה להרגשת קטנות,,,,

אנו צריכים לחזק את עצמנו מבפנים ולדעת שכל מה שחיצוני לנו אינו אנחנו להיות מודעים למי שאנו. ואם את שאלת מיכיוון שלא ידעת אז אין לך בעיה עם עצמך. זה שהפקידה בחרה להתנהג כפי שהיא בחרה- זו תגובה שאינה מתאימה לתפקיד שהיא מבצעת. אך זו את שבחרת להיפגע מההתנהגות שלה ואין לך סיבה להיפגע מהתנהגות שלא מתאימה של מישהו אחר.
 
למעלה