הרהורים בשבוע 7 להיריון
היי,
אני ממש בתחילתו של הריון ראשון מתרומת זרע, שבוע 7 בסך הכל, אחרי שנה של ניסיונות להרות. אמורה לעבור בדיקת דופק לעובר מחרתיים.
הנושא הכלכלי אומנם טחון פה עד דק בפורום הזה, אבל תמיד זה עוזר לשמוע דעות נוספות חדשות, ולכן רציתי להתייעץ איתכן:
דבר ראשון, איך אסתדר מבחינה כלכלית?
בעיקרון, אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה. ההורים שלי רחוקים מלהיות "עשירים", אלא ממוצעים מאוד, וגם ככה לא יותר מדי פזרניים אליי. אולי קצת מביך לומר, אבל אני בחורה בת 39 כמעט שבינתיים גרה עם המשפחה שלי (כלומר עם חלק ממנה)... אבל זה במטרה לחסוך כמה שיותר עד שאעבור לבית משלי, עוד כמה חודשים. השאיפה היא לקנות בית, עם קצת עזרה מההורים. אני עובדת ביום-יום בחריצות, והאמת היא שיש לי חיסכון די יפה מכל השנים שעבדתי, אבל אלוהים יודע אם זה יספיק... ובנוסף לכל, אין לי בכלל רכב ולא רישיון נהיגה בגלל חרדת נהיגה, שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה.
ולא רואה את עצמי בכלל נוהגת מתישהו.
וחוץ מהעניין הכלכלי, והיעדר רישיון נהיגה, יש עוד כל מיני בעיות:
יש לי משפחה במצב מאוד מורכב. ממש לא באשמתי. אני משערת שלרובכן יש משפחה יותר נורמלית משלי... המון סכסוכים וריבים, תככים, לאף אחד אצלנו לא הולך עם זוגיות, ועם המשפחה המורחבת (בני דודים וכו') אין לי שום קשר. ליל סדר למשל, לא חוגגים אצלנו כבר 10 שנים. משפחה לא בוחרים, מה לעשות
אפילו חברות, כבר אין לי ממש. כי כולן כבר נשואות והקשר ניתק מעצמו. אני מטבעי לא בן-אדם שזקוק למיליון חברים, אבל בכל זאת, אוהבת להכיר ולדבר עם אנשים, ואנשים דווקא נוטים לחבב אותי מאוד, ובכל זאת אני מוצאת את עצמי בודדה בעולם
השאלה: אפשר לגדל ילד נורמלי בתנאים כאלו? עם אמא בודדה חסרת רישיון נהיגה, לא מאוד מבוססת כלכלית, עם משפחה חצי-מפורקת? (באמת שלא תכננתי להגיע למצב הזה, ככה יצא...)
אספר שחיפשתי בן-זוג שנים על גבי שנים, ועשיתי מאות (!) דייטים. רציתי מאוד להתחתן, אבל בשורה התחתונה זה לא הלך לי (בכל פעם שהיה לי דייט מוצלח, משהו התפקשש...). אני מודעת לעובדה שאם הייתי עושה כמה פשרות בזוגיות הייתי ללא ספק יכולה להציע לילדים שלי יותר רווחה כלכלית ויותר איכות חיים. כנראה זה המחיר שאני צריכה לשלם על הבחירה שלי להיות יחידנית, מחיר תרתי משמע... (אציין שפספסתי גם כמה בחורים בעבר, טעות שאני מצרה עליה עד היום...).
מאוד רוצה למצוא בעתיד בזוגיות. רק לא יודעת איך...
ורוצה להדגיש שלמרות הכל, אני מאושרת מההריון הזה ולא מתחרטת לרגע. אני כמעט בת 39 ומאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי להיות אמא. זה פשוט חלום שהתגשם...
היי,
אני ממש בתחילתו של הריון ראשון מתרומת זרע, שבוע 7 בסך הכל, אחרי שנה של ניסיונות להרות. אמורה לעבור בדיקת דופק לעובר מחרתיים.
הנושא הכלכלי אומנם טחון פה עד דק בפורום הזה, אבל תמיד זה עוזר לשמוע דעות נוספות חדשות, ולכן רציתי להתייעץ איתכן:
דבר ראשון, איך אסתדר מבחינה כלכלית?
בעיקרון, אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה. ההורים שלי רחוקים מלהיות "עשירים", אלא ממוצעים מאוד, וגם ככה לא יותר מדי פזרניים אליי. אולי קצת מביך לומר, אבל אני בחורה בת 39 כמעט שבינתיים גרה עם המשפחה שלי (כלומר עם חלק ממנה)... אבל זה במטרה לחסוך כמה שיותר עד שאעבור לבית משלי, עוד כמה חודשים. השאיפה היא לקנות בית, עם קצת עזרה מההורים. אני עובדת ביום-יום בחריצות, והאמת היא שיש לי חיסכון די יפה מכל השנים שעבדתי, אבל אלוהים יודע אם זה יספיק... ובנוסף לכל, אין לי בכלל רכב ולא רישיון נהיגה בגלל חרדת נהיגה, שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה.
וחוץ מהעניין הכלכלי, והיעדר רישיון נהיגה, יש עוד כל מיני בעיות:
יש לי משפחה במצב מאוד מורכב. ממש לא באשמתי. אני משערת שלרובכן יש משפחה יותר נורמלית משלי... המון סכסוכים וריבים, תככים, לאף אחד אצלנו לא הולך עם זוגיות, ועם המשפחה המורחבת (בני דודים וכו') אין לי שום קשר. ליל סדר למשל, לא חוגגים אצלנו כבר 10 שנים. משפחה לא בוחרים, מה לעשות
אפילו חברות, כבר אין לי ממש. כי כולן כבר נשואות והקשר ניתק מעצמו. אני מטבעי לא בן-אדם שזקוק למיליון חברים, אבל בכל זאת, אוהבת להכיר ולדבר עם אנשים, ואנשים דווקא נוטים לחבב אותי מאוד, ובכל זאת אני מוצאת את עצמי בודדה בעולם
השאלה: אפשר לגדל ילד נורמלי בתנאים כאלו? עם אמא בודדה חסרת רישיון נהיגה, לא מאוד מבוססת כלכלית, עם משפחה חצי-מפורקת? (באמת שלא תכננתי להגיע למצב הזה, ככה יצא...)
אספר שחיפשתי בן-זוג שנים על גבי שנים, ועשיתי מאות (!) דייטים. רציתי מאוד להתחתן, אבל בשורה התחתונה זה לא הלך לי (בכל פעם שהיה לי דייט מוצלח, משהו התפקשש...). אני מודעת לעובדה שאם הייתי עושה כמה פשרות בזוגיות הייתי ללא ספק יכולה להציע לילדים שלי יותר רווחה כלכלית ויותר איכות חיים. כנראה זה המחיר שאני צריכה לשלם על הבחירה שלי להיות יחידנית, מחיר תרתי משמע... (אציין שפספסתי גם כמה בחורים בעבר, טעות שאני מצרה עליה עד היום...).
מאוד רוצה למצוא בעתיד בזוגיות. רק לא יודעת איך...
ורוצה להדגיש שלמרות הכל, אני מאושרת מההריון הזה ולא מתחרטת לרגע. אני כמעט בת 39 ומאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי להיות אמא. זה פשוט חלום שהתגשם...
