הרהורים על המצב

[יענקלה מגבעתיים]

איך עברתי מצב דומה עם אלפי

עד לפני 3 שנים אלפי היתה תוקפנית ונרגנת כל הזמן. באותן שנים לא ריסנתי את עצמי במידה הדרושה ומדי פעם הייתי מתפרץ על אלפי. אין לנו קרובי משפחה בסביבה הקרובה ואלפי היתה הולכת להתלונן עלי אצל אהרן שכני וחברי היקר ז"ל (שאצלו הכרתי את ג'ואן). היא היתה מגיעה אליו במצב דומה למה שאת מתארת את אהרן. אלפי היתה באותן שנים גם בגיל דומה לשל אהרן שלך דהיום. כשהגעתי למסקנה שאני צריך עזרה, דהיינו מטפלת לאלפי, התלבטתי המון, כי הייתי בטוח שאלפי לא תקבל מטפלת (היא היתה משוכנעת שאני מקור כל הרע והבעיות שלה) וגם אני עצמי חששתי מאד מפגיעה בפרטיות שלי. יש לנו דירה בת 4 חדרים, ממש רחבה בשביל שני אנשים ומספקת לעוד אדם, אבל בתנאי שהוא קרוב משפחה שמרגישים אתו בנוח. ברקע של כל אותו מצב היו יחסים גרועים שלי עם הבנים שלי, שהאמינו לדמיונות של אשתי-אמם. לפני כשנה וחצי התחלתי בהליכים להעסקת עובד זר. אשתי קבלה אפס נקודות שקבעה אחות מרושעת ובורה. ערערתי ולא עזר. החלטתי לחכות ולמשוך את הזמן ככל שאוכל בכדי שיהיה יותר משקל לפנייה חדשה מצדי. יש לציין שזה היה אפשרי משום שבאותה תקופה אשתי התמתנה מאד ביחסה אלי, היו לי פחות סיבות להתרגז וגם הבנתי איך אני צריך להגיב ולהתנהג. אבל אחרי כשנה הרגשתי את עצמי לחוץ מאד מזה שאינני יכול להתאוורר וחייב להמצא כל הזמן עם אלפי. גם פחדתי מה יקרה אם אהיה מנוטרל. פניתי מחדש לקבלת ניקוד. תוך כדי ההליך, נפטר אהרן חברי הטוב, וג'ואן המטפלת הנפלאה שלו, נשארה ללא מעביד. מיד הרגשתי שמבחינתי ג'ואן אינה אדם זר והפגיעה בפרטיות שלי תהיה מינימלית. אבל הייתי בטוח שאלפי תתנגד, למרות שהיתה אמורה להכיר אותה, כי בימי א' היתה עובדת אצלנו כעוזרת. ואכן, אלפי כעסה מאד כשג'ואן התחילה לעבוד. כמובן שתמרנתי את אלפי ככל יכולתי. אבל בהדרגה אלפי התחילה לקבל את נוכחותה, אם כי עד היום היא לפעמים לא זוכרת מי היא ומתרגזת ש"הם" מסתובבים ועושים רעש. ההתקדמות של אלפי במחלה היא אטית מאד בהשוואה לחברים אחרים בפורום, אבל לצערי היא מתקדמת. היא מודעת וזוכרת אותי לחלוטין, וכן את 3 הבנים גם כשאינה רואה אותם (עם הנכדים יש קצת בלבול בזכרון) אם כי לאחרונה היא שואלת אותי אם ראיתי את יעקב (שזה אני) אבל באופן פרדוקסלי היא יודעת מי אני גם כשהיא שואלת אם ראיתי אותי. ההזדקקות של אלפי אלי לא השתנתה. כשאני בבית אלפי מתייחסת רק אלי, ומסרבת לצאת החוצה רק עם ג'ואן (מבחינה זו היא יותר הסכימה בהתחלה). החלטתי לא להלחם בכך, כי מתוך היכרותי את ג'ואן, אני בטוח שהיא תמצא את הדרך אם אעדר. אלפי בדיוק אוהבת אותי באותה דרך כמו שאהרן אוהב אותך! השתדלתי להתייחס לפי הנושאים שהעלית. בסיכום אין לי ספק שהכנסת מטפלת תהיה לטובתך ואהרן יצליח לקבל זאת, אפילו אם מבחינתו היה מעדיף להיות רק אתך. אבל טובתך חשובה לא רק לעצמך אלא היא מכלול שכולל את אהרן שאינו מסוגל להבין מה באמת טוב עבורו. וכמו שאני כותב לכולם: העיקר שתהיה מטפלת טובה. אגב, אם יש לה המלצות טובות ובדוקות, לא קריטי אם לא היה לה נסיון וידע באלצהיימר. צריך להסביר לה איך להתנהג ולהיות לה לדוגמא. אני, בלי שהתכוונתי, מהווה דוגמא לג'ואן. לפני כמה זמן אמרה לי שחברות שלה מספרות על מריבות בין בני המשפחה והן מתפלאות כשג'ואן מספרת להן על היחסים שלנו. תשתדלי מבחינתך לזרז ככל האפשר את התהליכים. אגב, ברגע שתקבלי (אם טרם קבלת) ניקוד מספק, את יכולה להעסיק עובדת אפילו אם מבחינה חוקית עדיין אין אישור, כי הסיכון קטן מאד. בהצלחה, יקירתי.

 

[ליאורלילי]

יענקלה , תודה מכל הלב

אכן אתה מתאר בדיוק את כל השלבים שאתם עברתם, גם אם אצלנו היה קצת אחרת , בסופו של דבר מגיע הזמן בו החולה חייב להיות תחת השגחה. אני לא יכולה לתפקד בעבודה כשאני כל הזמן דואגת וגם חבל שהוא יהיה מתוסכל. היום הוא הלך לאחותו ואחיו גם כן הגיע ולקח אותו לסיבוב בשכונת ילדותם ברעננה. נשמע איך היה ואיך בעלי יספר לי , אם יצליח. אתמול היית בערב בקבוצת התמיכה , אחרי 8 הוא כנראה התעורר מרעש מבחוץ(משפצים אצל השכנים) או אולי מטלפון ואז הוא היה נורא מבולבל אך הצליח לטלפן אליי ואמר מילים מאד מבולבלות וכעס(לא ידעתי על מה), בסוף הלך לישון. כשחזרתי התעורר ואז הבנתי שהוא כועס שהם עובדים בערב, מבחינתו , צריך להיות שקט כבר ב 8 , כמו ילד קטן. בקבוצה כרגיל עודדו אותי בכל זאת לנסות לקחת אותו למרכז היום אצלנו. אני חושבת שאלך צעד צעד, קודם אכניס עובדת הביתה ואחר כך נראה לגבי מרכז היום, כי היא תוכל לחכות איתו להסעה וגם לחכות לו כשישוב משם. מרגישה מאד קשה עם כל מה שעליי לעשות , אפוטרופסות עדיין לא הספקתי , רופאים, וכל מה שמסביב ותמיד במרוץ אחר הזמן. לגבי עובד זר , בעלי יקבל בקרוב את אישור השר"מ מביטוח לאומי וזה מזכה באישור לעובד זר, כך שאין בעייה , רק למצוא עובדת טובה ודוברת עברית. תודה עבור העצות, והלואי שגם אצלנו יהיה מוצלח, כל טוב, טובה

 

[יענקלה מגבעתיים]

טובהל'ה

1. מרכז יום: אלפי לא הסכימה כשראתה אנשים עם ראש מורכן. כיום גם אם היתה מסכימה אין צורך. אבל כל מקרה שונה לגמרי, אצל ענתי מרכז היום עובד יופי. לדעתי לא צריך לכרוך זאת עם המטפלת. למה שלא תנסי כבר עכשיו? בדר"כ יש למרכז שירות הסעות, אם אלפי היתה מסכימה ללכת היו מסעים אותה למרות שהמרכז ממש לידנו וזו רוטינה שלהם. 2. אפוטרופסות: ללא ספק נושא חשוב אבל לא אצל כל אחד דחוף. אצלנו למשל, אין שום צורך באפוטרופסות לרכוש כי אני תמיד טפלתי בצדדים הכספיים ואלפי אינה יודעת דבר ואין סכנה של השתלטות גורם זר, כך שאני נמנע מהטרדה של הגשת דוחות שנתיים וכד'. אפוטרופסות לגוף אין כרגע משהו אקוטי אבל נשמעתי לעצות החברים כאן ואני בדיוק בימים אלו מטפל בכך. גם אם זה לא דחוף כדאי לטפל בהקדם, אבל לא כדאי להלחץ בזמן שיש דברים אחרים שלוחצים יותר. 3. עובד זר: אם את בטוחה שיש אישור בדרך, כדאי לך לחפש כבר עכשיו מטפלת. אם במקרה את יודעת על מישהי פנויה, תעשי שידוך בינה לבין משרד כ"א שאת חושבת להתקשר אליו. יש לי רושם שהחברה שאני קשור אתה היא טובה ותודיעי לי אם את רוצה פרטים במסר.