אצלינו היה ברור שהוא יהיה בלידה
ואכן היה. שאלתי אותו לגבי השאלה הזאת, וגם לגבי טענות שהועלו פה בשרשור כמו: הגברים בעומק ליבם לא באמת רוצים להיות בלידה, או, קשה להם כשמישהו אחר מתעסק באיבר אינטימי... וכו'. מבחינתו ממש לא. הוא רצה, רוצה ויהיה בכל הלידות. ולא בגלל לחץ שלי. הלידה של מאיה היתה מרגשת, והוא היה בצד שלי אבל נדמה לי שהציץ לכיוון השני גם (מסקרנות. הוא לא מהמתעלפים.) והתרגשנו יחד. הפעם, כך נראה לי, יהיה עוד יותר מרגש ואינטימי ומעצים - לא רק אותי אלא גם אותו. הוא עוד צריך לקרוא כמה פרקים ב"לידה פעילה" לגבי התפקיד שלו הפעם. לגבי "לראות אותי סובלת" - זה לא מחליש אותו. כל עוד הוא יודע לאן הולכים ומה אני רוצה שיהיה בלי קשר למה שאולי אצעק ואקלל... הוא יתמוך ויעזור לי לעבור את הקטעים הקשים. אני בטוחה. גם מבחינתי, לא רק לתמיכה אלא לזוגיות שלנו - זה ברור שהוא יהיה שם כל הזמן (בניגוד לאמי ואחותי שיהיו רק כשארצה שיהיו). זה משהו שאני עוברת, אבל בעצם עוברים יחד. כמו שלהכנס להריון אי אפשר לבד, מבחינתי עם בן הזוג ששותף ליצירה הזאת אני גם יולדת.
ואכן היה. שאלתי אותו לגבי השאלה הזאת, וגם לגבי טענות שהועלו פה בשרשור כמו: הגברים בעומק ליבם לא באמת רוצים להיות בלידה, או, קשה להם כשמישהו אחר מתעסק באיבר אינטימי... וכו'. מבחינתו ממש לא. הוא רצה, רוצה ויהיה בכל הלידות. ולא בגלל לחץ שלי. הלידה של מאיה היתה מרגשת, והוא היה בצד שלי אבל נדמה לי שהציץ לכיוון השני גם (מסקרנות. הוא לא מהמתעלפים.) והתרגשנו יחד. הפעם, כך נראה לי, יהיה עוד יותר מרגש ואינטימי ומעצים - לא רק אותי אלא גם אותו. הוא עוד צריך לקרוא כמה פרקים ב"לידה פעילה" לגבי התפקיד שלו הפעם. לגבי "לראות אותי סובלת" - זה לא מחליש אותו. כל עוד הוא יודע לאן הולכים ומה אני רוצה שיהיה בלי קשר למה שאולי אצעק ואקלל... הוא יתמוך ויעזור לי לעבור את הקטעים הקשים. אני בטוחה. גם מבחינתי, לא רק לתמיכה אלא לזוגיות שלנו - זה ברור שהוא יהיה שם כל הזמן (בניגוד לאמי ואחותי שיהיו רק כשארצה שיהיו). זה משהו שאני עוברת, אבל בעצם עוברים יחד. כמו שלהכנס להריון אי אפשר לבד, מבחינתי עם בן הזוג ששותף ליצירה הזאת אני גם יולדת.
