הרהורים

[גלשני]

אני מרגישה שהנשמה של הילד הבא שלי

כבר כמעט כאן. לאחרונה אני יותר חושבת עליו ומחכה לו, אבל רוצה הפרש של שלוש שנים בין הילדים ורוצה לנסות לסיים את התזה לפניי, ולכן עדיין מסתפקת בחלומות בלבד.

 

[הריונית זמנית]

גם הפרשים גדולים זה לא רע

ביני לבין אחיי יש הפרשים גדולים ( 5 שנים) ותמיד שיחקנו ביחד ואנחנו אוהבים מאוד מאוד , לא חושבת שהפרש צריך להיות שיקול אלא שיקולים אחרים , אלא אם זה הפרש נורא גדול ...

 

[nubi]

../images/Emo2.gif ממש לא בשבילי

הייתי היסטרית לחלוטין אתמול, כשאיחר לי המחזור (קבלתי לפנות בוקר, תודה לאל). זה רק הוכיח לי שזה ממש לא הזמן. יצא לי בערך 4 שנים בין שי לבא/ה בתור. יש הרבה סיבות: כלכלית (בעיקר) ההתמחות שלי לא רוצה הפרש קטן - ביני לבין אחותי יש הפרש קטן ואנחנו ממש לא מסתדרות. מגיע לשי להיות קצת מלכה, לא?

 

[נטע 123]

ואני.......

טוב, אז הקטנה רק בת 7 שבועות ואתמול שאלתי את האיש מתי הוא רוצה את הבא בתור (הוא כמעט התעלף...). ברור שאני לא הולכת לעשות ממש עכשיו עוד אחד אבל אני מוצאת את עצמי מדמיינת את ההריון הבא ואת הלידה הבאה ואת הילד הבא ואני מודה שהמחשבות האלה מעלות לי חיוך מאושר על הפנים... זה מוזר לי כי אני עדיין בשלבים הראשוניים ועדיין קשה לי והכל אבל יחד עם זה האושר עצום ועובדה שהמחשבות ישנן.

 

[עכשיו אמא של גל]

אני מש לא מסוגלת לחשוב על עוד הריון

כשאני רואה תינוק יונק ואפילו בטן הריונית אני קצת מקנאה אבל מתפכחת מהר מאד. לפני מספר שבועות חשבתי שהתפנצ'ר וממש הייתי בדיכאון מזה. אני לא מתביישת להודות שההורות לא קלה לי, הילדה שלי לא ישנה לילה מלא, היא שובבה מאד וזקוקה לי באופן מלא. היות שאני לא מאד צעירה, כנראה שלא יהיה מנוס, אבל לפחות עוד כשנה.

 

[galya13]

האם אפשר לשאול אותך מה הגיל שלך?

 

[lulyK]

למרות שתכננתי הפרשים קטנים

והיה לי ברור שכשיותם יהיה בן שנה וקצת ניכנס לעניינים (בעיקר בגלל התכנון להוריד פרוםיל ב"קריירה" שלי כל עוד יש לי ילדים קטנים), אני מוצתא שזה רחוק. כ"כ רחוק ממני. קשה לי לדמיין איך הייתי מתפקדת עם עוד תינוק, גם ככה אני בקושי מתאזנת.