הרהור לי"ב בחשוון

הרהור לי"ב בחשוון


זה לא מכבר התחוללה בבועה התקשורתית סערה זוטא, בעקבות דברים שאמר שר האוצר יאיר לפיד בגנות הישראלים המהגרים מן הארץ, וגינוי קשה אף יותר שהטיח בהם יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין. חילופי הדברים הזכירו לי דברים שאמר באותו עניין יצחק רבין ז"ל בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה בשנות השבעים. "נפולת של נמושות" היה הביטוי שנקט רבין ביחס למהגרים מן הארץ. זה לא דבר שנהוג להזכיר בטקסי יום הזיכרון לרצח רבין, ובצדק, שהרי אין לכך שום קשר לרצח. אבל המבוגרים בינינו זוכרים את הסערה שחוללו דבריו אז, וזוכרים שזה נחשב באותה עת אות וסימן לכך שהאיש אינו פוליטיקאי משופשף, ולראיה, הוא אומר את כל אשר על ליבו בלי לחשוב על התוצאות האפשריות.

כמובן, הרבה דברים השתנו מאז שנות השבעים. המהגרים מן הארץ, מה שפעם קראו "יורדים", כבר אינם מהגרים בחשאי ותוך מלמול התנצלויות. היום הם מודיעים בראש חוצות על הגירתם, בעודם מטיחים גידופים והאשמות במדינה שאיכזבה אותם, שלא הגשימה להם את חלומותיהם. גם יעד ההגירה הפופולארי השתנה: לא עוד ארה"ב הרב לאומית והרב תרבותית, שכבר אינה מקבלת ישראלים לתחומה בקלות, אלא גרמניה, ובייחוד ברלין, שמעוניינת משום מה בנוכחות ישראלים בה, אולי כהוכחה לכך שעברה מאחוריה והגיע הזמן להפסיק להזכיר לה אותו. ואני, האמת, לא יכול לבוא אל המהגרים בטענות. אני מוכן לשאת את קשיי החיים בישראל כדי שלא אצטרך להתמודד עם האנטישמיות, אבל זו העדפה אישית שלי, ולאנשים אחרים מותר שיהיו להם העדפות אחרות. אני רק מצר על כך שמרבית המהגרים, כך לפחות אני מתרשם, שייכים לאותו ציבור שגם רבין ז"ל, גם לפיד יבל"א וגם אני שייכים אליו. אותו ציבור שמאוחד ברצון לחיות במדינה בעלת ציביון מערבי, אבל השערים אליה נמצאים בשליטת יהודים.

קראתי באיזשהו מקום, שמה שהניע את רבין ז"ל לפעול לסיום הסכסוך היהודי-פלסטיני הייתה ההכרה, שהחברה היהודית בישראל נחלשת, מאבדת את החוסן הפנימי שלה ואת רוח הלחימה שלה. כיוון שכך, אמרו האומרים, רבין שאף להגיע להסכם עם אש"ף כל עוד מדינת ישראל נמצאת בעמדת כח, יחסית. אני חושב, שמה שרבין לא ראה, היה העובדה שגם הכוחות הפרו-מערביים בעולם הערבי נחלשים, בפרט כוחו של אש"ף בציבור הפלסטיני נחלש, וכוחות דתיים-פונדמנטליסטיים נמצאים במגמת עלייה. במובן זה, לפיד מתוחכם יותר מרבין, כשהוא נמנע מעימות חזיתי עם הכוחות הללו, ומנסה לתמרן ביניהם. ועדיין, כשזה מגיע לקילוח הבלתי פוסק של צעירים מוכשרים ובעלי יוזמה מישראל לגולה, גם לפיד מודאג, כמו רבין לפניו.

אבל הרוצח, מוריו, מעריציו, שוחרי טובתו והנשכרים ממעשהו – הם לא מודאגים בכלל. מבחינתם, כל המהגרים מישראל שייכים לפלח האוכלוסיה המיותר ממילא, ותרומתם לחוסנה של מדינת ישראל ממילא מוטלת בספק. לשיטתם, מדינת ישראל ממילא אינה נשענת על חייליה, עובדיה המיומנים, מדעניה המבריקים. היא נשענת על חסדו של הקב"ה ועל תשועת ה' כהרף עין, וככל שאנו מתמעטים ונחלשים, כך הנס יהיה גדול יותר ומרשים יותר. אז מה יש להם לדאוג?
 

מוגג

New member
שנה שלמה חיכיתי בשקיקה

להרהור השנתי ולא התאכזבתי.

החיבור שכתבת יפה אך לוקה (כרגיל) בלוגיקתו -

לו היה הרוצח החביב עליך מאמין כי הכל נעשה בחסדו של הקב"ה, מדוע היה עליו ליטול נפשו ואקדחו בכפו?

האם לא יותר מתסכל אותך שאנשי הימין (שמעטים מהם מעריצים את הרוצח) פועלים ועושים בלי לחכות לחסדי שמים, ולמעשה קובעים את ההווה ואת הגבולות העתידיים במו ידיהם?

לא מכעיס אותך יותר שבעוד אתה ובני דמותך יושבים ומקטרים או יורדים ומאשימים, המחנה השני הולך ומתעצם וקובע את גורלך?

האם אתה באמת מאמין באמירה האנטישמית שלך על "אותו ציבור שמאוחד ברצון לחיות במדינה בעלת ציביון מערבי, אבל השערים אליה נמצאים בשליטת יהודים. "

אחחחח, היהודים האלה...
 
טוב לדעת שאתה עוד קורא פה!


ותודה שהגבת תגובה עניינית - לא דבר שכיח במקומותינו.

איני מאמין כי הרוצח מאמין כי הכל נעשה בחסדו של הקב"ה. אני מאמין, כי הרוצח האמין, ועודו מאמין, שמעשים קיצוניים יקרבו את האפוקליפסה המובטחת, והאפוקליפסה תאלץ את הקב"ה להתערב ולהכריע את המערכה לטובתו - לזה התכוונתי ב"תשועת ה' כהרף עין". למיטב הבנתי, אמונה דומה הדריכה את חוגי הימין בתקופת המרד הגדול כששרפו את מחסני המזון בירושלים: ככל שיירע, כן ייטב.

אכן, מכעיס אותי שהמחנה השני הולך ומתעצם וקובע את גורלך, אבל איני רואה בכך עונש על כך שאני ובני דמותי "יושבים ומקטרים או יורדים ומאשימים", אני רואה בכך חלק מגל עולמי של עליית הימין הפונדמנטליסטי והיחלשות הדמוקרטיות הליברליות. ראה התעצמות מחנה "מסיבת התה" בארה"ב, ראה התעצמות אל קעידה והאחים המוסלמיים (כל אחד בנפרד) בעולם המוסלמי. זה מכעיס אותי, אבל בשורה התחתונה אני מקבל את זה. זו תקופה רעה, אבל אני מאמין שיום יבוא והגלגל יתהפך. כבר היו בהיסטוריה תקופות של קנאות דתית ורצחנות אידיאולוגית, והן לא נמשכו לנצח.

אני לא בדיוק מבין מה אנטישמי באמירה שלי על "אותו ציבור שמאוחד ברצון לחיות במדינה בעלת ציביון מערבי, אבל השערים אליה נמצאים בשליטת יהודים. " אם זה לא היה ברור, דיברתי על הציבור שאני עצמי משתייך אליו, ולמיטב הבנתי, כך גם רבין ז"ל ולפיד יבל"א. אולי אתה חושב שאני מהדוגלים בהחלפת מדינת ישראל ב"מדינת כל תושביה"? אני לא.
 

מוגג

New member
פרויד מחייך

רצית לכתוב (אולי) "...במדינה בעלת ציביון מערבי, שהשערים אליה נמצאים בשליטת יהודים."

כתבת "...רצון לחיות במדינה בעלת ציביון מערבי, אבל השערים אליה נמצאים בשליטת יהודים."

השתמע מדבריך שאילו לא שלטו במדינה יהודים, היא היתה נגאלת וזוכה בצביון הרצוי.
 
איני רואה את ההבדל בין שני הניסוחים


הלוואי והיינו חיים בעולם שבו היהודים אינם זקוקים למדינה משלהם, אבל איננו חיים בעולם כזה. לכן, הייתי רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינה בעלת ציביון מערבי, בהסתייגות אחת: שינהג בה חוק השבות. למרות שהוא חוק בלתי דמוקרטי, ואילו היה נוהג במדינה אחרת, הייתי בוודאי מותח עליו ביקורת.

איני בקיא כמוך בתורתו של פרויד, לכן אמנע מתגובה על הכותרת שלך.
 
סליחה אבל למה החוק אינו דמוקרטי?

מדינת ישראל הוקמה והוכרה בעולם כמדינת הלאום של העם היהודי.
חוק השבות התקבל בכנסת ברוב דמוקרטי גדול.

יותר מכך לכל מדינה בעולם יש חוקי הגירה שאינם זהים לכל אדם בעולם.

האם חוק שאומר שרק אם יש לך מקצוע מסויים תקבל אזרחות הוא חוק דמוקרטי?
האם חוק שאומר שרק אם ההורים או הסבים שלך הם אזרחי המדינה תקבל אזרחות אוטומטית הוא חוק דמוקרטי?
האם חוק שאומר שרק אם יש לך סכום כסף בבנק תקבל אזרחות הוא חוק דמוקרטי?
האם חוק שמעדיף בקבלת אזרחות מי שנולד בארצות מסוימות הוא חוק דמוקרטי?

איכשהו כיהודים יש לנו סוג של רגשי נחיתות לעומת עמים אחרים שיש להם חוקי הגירה לא פחות שרירותיים ואליהם איש לא בא בטענות.
ברור לנו שיש להם חשבונות הסטוריים, חשבונות משפחתיים, כלכליים וכו' ולכן אנחנו לא מעלים על דעתנו לגנות מדינה שנותנת עדיפות באזרחות לאדם שתורם לכלכלה שלה ומפלה לרעה את עניי העולם.
 
אולי יש לנו הגדרות שונות לדמוקרטיה


זה שחוק התקבל בכנסת אינו הופך אותו לדמוקרטי, לדידי.
זה שמדינת ישראל הוכרה בעולם וגו' אינו מעלה ואינו מוריד: גם הגרועות שבדיקטטורות הוכרו בעולם כמדינות לאום. בנוסף, איני יודע כיצד מודדים "הכרה בעולם", וכמה "הכרה בעולם" נדרשת כדי להכתיר מדינה כדמוקרטית.

כל הקריטריונים שמנית הם קריטריונים מדידים. אפשר למדוד כמה כסף יש למבקש אזרחות, אפשר לבדוק אם הורי הוריו רשומים כאזרחים. אבל כשמבקש אזרחות נדרש להוכיח שהוא יהודי, מה שבעצם נבדק זה היכולת שלו לעשות את הרושם הנכון על כמה גברים בגיל העמידה שמונו לשם כך ע"י המדינה. צר לי, זה אינו דמוקרטי בעיניי.

ומשום כך חוק השבות אינו דמוקרטי בעיניי, אם כי כמו שכבר כתבתי, אני מצדד בקיומו כהכרח בלתי יגונה.
 

מוגג

New member
נכון.

כי מוסר והגיון חשובים יותר מדמוקרטיה.

משעשע לראות איך הגדרות מקפיצות אנשים לפעמים. כל מיני מילים כמו "הומני" "גזעני" "אפליה" "ליברלי" "דמוקרטי" וכיוב.

דמוקרטיה היא (בסך הכל) שיטת ממשל ולא חזות הכל. היא אמורה לשרת את אזרחיה ולא להפך. מותר לאזרחי הדמוקרטיה לבחור פושעים לראשות העירייה, למשל. האופן הדמוקרטי שבו נעשית הבחירה לא מכשיר את השרץ.

"הציונות היא גזענות" - למה? כי אנו מעדיפים את בני עמנו על פני עמים אחרים. ובכן? אם ההעדפה היא מוסרית וצודקת יש לדבוק בה אף אם באופן "מתימטי" היא נחשבת לגזענית.
אין זה מתיר לפעול באופן בלתי מוסרי נגד אחרים, אך ההעדפה עצמה אינה בלתי מוסרית, גם אם יצעקו כל אנשי מדינת הכל כלול ועוזריהם.
 
גם ליהדות המסורתית מייחסים גזענות

אלא שלהיהדות שהמאפיינים שלה היו/הם דת לא היה ואין צבא,משטרה,בתי משפט ובתי סוהר. למדינה שהוקמה בשם הציונות ועל ידי מוסדות ציונים יש מנגנון שלטוני בעל כח כפיה מוסמך. הנסיון לאנוס את הציונות על יהודים שאינם רוצים להיות טעוני הגנה שלה מצדיק שנאה ותיעוב לציונות.
 
אין צורך בצידוקים לשנאה ותיעוב לציונות


כפי שאין צורך בצידוקים לשנאה ותיעוב ליהודים.
השנאה והתיעוב מושרשים באדם מגיל צעיר, הצידוקים באים בדיעבד.
 
ואני אומר, הישרדות חשובה יותר מדמוקרטיה


וגם, הישרדות חשובה יותר ממוסר והיגיון.

לא השתכנעתי שההעדפה היא מוסרית והגיונית (גם לא השתכנעתי שההיפך נכון). כך או כך, שאלות של מוסר והיגיון לא מעניינת אותי, כפי שלא מעניין אותי להיות "אור לגויים". המדינה הזו הוקמה כדי להגן על יהודים מאנטישמיות, לא כדי לשמש מופת למוסר ולהיגיון. כדי למלא תפקיד זה, היא נדרשת לקיים את ההעדפה הגלומה בחוק השבות, ולכן אני מצדד בחוק הזה בצורתו הנוכחית. להעדפות אחרות - אני מתנגד.
 
למעלה