סיגלית
(רחוב שיוצא מצביה לובטקין) 1) פרח...בטח סגול... 2) צביה לובטקין:מראשי המחתרת היהודית בפולין וממקימי "הארגון היהודי הלוחם". לובטקין נולדה בשנת 1914 בעיר ביטן שבפולין. בנעוריה הייתה חברת התנועה החלוצית "פרייהייט" (דרור) ולימים גם חברת מרכז החלוץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נקלעה לובטקין לשטח שאותו כבשו הסובייטים (רוסים), אך בתחילת 1940 היא חזרה לורשה שבשלטון הגרמנים בשביל ליטול חלק בפעילות תנועתה במחתרת. לובטקין הייתה אחת מהדמויות הבולטות ביותר במחתרת שבפולין. באביב 1942 היא נמנתה עם גרעין מקימי הגוש "האנטי-פשיסטי", שהיה ההתארגנות הראשונה בגטו ורשה למאבק חמוש עם הגרמנים. ביולי 1942, בימי הגירוש הגדול מורשה, הייתה לובטקין ממקימי "הארגון היהודי הלוחם", ומאז הקמתו מילאה תפקיד חשוב בעיצוב דמותו ודרכו. לובטקין הייתה חברת הוועד היהודי לאומי שהיה ההנהגה הפוליטית של "הארגון היהודי הלוחם", וכן חברת "הוועדה המתאמת עם הבונד". לובטקין נטלה חלק בפעולת ההתנגדות הראשונה של "הארגון היהודי הלוחם" בינואר 1943 וכן במרד גטו ורשה באפריל. עד סוף המלחמה הייתה לובטקין במחתרת ובמחבוא בורשה הפולנית, והייתה חברה בפלוגות אנשי ה"ארגון היהודי הלוחם" במרד ורשה הפולני באוגוסט-אוקטובר 1944. בתום המלחמה פעלה לובטקין בקרב "שארית הפלטה" והייתה ממארגני ה"בריחה". ב-1946 עלתה לובטקין לארץ ונמנתה עם גרעין היוזמים והמייסדים של קיבוץ לוחמי הגטאות ו"בית לוחמי הגטאות". לובטקין מילאה תפקידי ציבור מרכזיים מטעם הקיבוץ המאוחד, והעידה במשפט איכמן. לובטקין נפטרה בשנת 1976. סיפורה של צבייה לובטקין, אשר הייתה אחת מגיבורות המרד, שימש את הבסיס לסיפורה של דבורה עמר "דמעות של אש" שיצא לאור בשנת 1983. בקיבוץ לוחמי הגטאות מתגורר כיום בנה של לובטקין, שמעון צוקרמן, עם משפחתו. לא נסחפתי...מזל שעשיתי עבודה בכיתה ז'..
