אהרן
על שטח שגודלו 300 ק"מ כמחצית מסינגפור (מעצמת ההייטק של דרום מזרח אסיה) שהוזיי ההזיות מהשמאל ראו בעזה את סינגפור הבאה של המזרח התיכון. במדיניות של אי הגבלת הילודה בטח אפשר להפוך למעצמת הייטק. הלא כן? עופר גלעד ציטוט בתגובה להודעתי: " "חכם גדול תראה מה היו הודו וסין עד לפני 40 שנה". הוא לא מבין שמדובר גם במנטליות. שלא נדבר על השלטון המושחת הכנופיות והאנרכיה שחוגגת ומכה בתושבים האומללים. הצעד הראשון שעשתה ממשלת סינגפור בכדי להניע את כלכלתה היה הגבלת הילודה. הממשלה הציעה 2 ילדים ומהילד מי שרצה להביא 5 ילדים היה צריך לממן את החינוך לילדיו ללא סבסוד ממשלתי. ומה עושה הממשלה בעזה? ההיפך רוצים להתפוצץ עלינו או אולי לגלוש לכיוון מצרים, ההבדל הוא שלמצרים אין את בג"ץ וסביר להניח זעזה תתפוצץ עלינו אם לא ישתנה משהו בעתיד. האינטרס העליון של תושבי סינגפור היה רווחה כלכלית ורצון ללמוד. להבדיל אלף אלפי הבדלות מתושבי עזה שהופכים כל דבר טוב לחרא. סינגפור יושבת על מצרי מלקה, מדובר במיקום אסטרטגי מעבר סחורות ממזרח אסיה לשאר העולם. השותפות הכלכליות החשובות של סינגפור הן: הודו, מלזיה, סין. שלוש שותפות כלכליות באיזורה שמשתלבים היטב בעולם הגלובלי ומפתחים את כלכלותיהם בניגוד מוחלט לארצות המזרח התיכון שרק הולכות אחורה לבינתיים היחידות שמשתלבות הן קטאר ואיחוד האמירויות. איך הפכה סינגפור לשוויץ של מזרח-אסיה? מקדש סיני המשרת את אחת מקבוצות האוכלוסייה הגדולות בסינגפור כדי להשיג מטרה זאת ולעמוד בהצלחה בתחרות העולמית, קבע המנהיג והמייסד של סינגפור המודרנית כי: "מצוינות – זאת המילה המקפלת בתוכה את הדרך שבה סינגפור יכולה להתקיים בעולם התחרותי שאנו חיים בו." כלומר, רק מאמץ משותף של כל התושבים ושאיפה להצטיינות בכל התחומים יביאו אותה להצלחה כלכלית. ואכן, כיום סינגפור היא סיפור הצלחה, שהושג על ידי שילוב מיוחד במינו בין שלטון חזק לעם חרוץ וממושמע. ולמה הכוונה? השלטון בסינגפור הוא שלטון ריכוזי. מנהיגיו נבחרים אמנם בבחירות דמוקרטיות, אך יש בידיהם סמכויות נרחבות, המאפשרות להם לקבל החלטות ולאכוף חוקים, גם אם הם פוגעים בחופש הפרט. תושבי סינגפור מצטיינים בחריצות ובמשמעת והם מקבלים את החלטות השליטים ללא עוררין. התפיסה הרווחת בקירבם היא שטובת הכלל קודמת לטובת הפרט. וכי מה שטוב לסינגפור טוב גם לתושביה. השליט נתפס בעיני התושבים כאב הדואג לבניו. הגבלת ילודה, אחת הדוגמאות להתערבות השלטון בחיי הפרט ולהגבלת חופש הבחירה היא התכנית להגבלת הילודה: כשגדלה אוכלוסיית סינגפור במהירות , והתעורר החשש שלא תימצא עבודה לכל התושבים, שהשירותים לא יספיקו לכולם, ושסינגפור לא תוכל להתקדם ולהגיע לשגשוג כלכלי – יזמה הממשלה תכנית להגבלת הילודה. התכנית כללה הסברה וחקיקה לעידוד הקמת משפחות קטנות. היה שם עם צייטן. מדובר בתופעה ייחודית ומיוחדת במינה. ההכנסה לנפש עומדת שם על-30,000 דולר וכוח קנייה שווה ערך לשל גרמניה. אין עוד מדינה חדשה עם בעלת נתונים דומים שהגיעה לזה? אינני עדיין מבין את פרס המלומד הוזה ההזיות שכתב ספר על מזרח-תיכון חדש ושאין יותר משמעות לגבולות.
