הרמוניה דווקא בדברים הקטנים

[nataly36]

הרמוניה דווקא בדברים הקטנים

לא פעם אני חושבת על הרמוניה במובן הרחב - היעוד בחיים. לפעול מתוך ידיעה שאנחנו חלק ממשהו גדול.... אבל בעצם, הדברים שעושים לי באמת שמח ו"מוכיחים" לי שאני חיה בהרמוניה - זה העובדה שאני נהנת מדברים ממש קטנים. כי כאשר אני חשה אבודה בדרך גם כוס קפה מהביל על הבוקר - מאבד מהחן הנשגב שלו! גם חזרה למיטה הכייפית שלי אחרי יום עבודה עמוס מאד - כבר לא משרה אושר עילאי! גם מקלחת או אמבטיה ריחנית - לא מצליחה לגרום להרפיה ושמחה! מהם ה"סימנים הקטנים" אצלכם המוכיחים שאתה אכן בהרמוניה?

 

[mikilk]

דווקא קל לי יותר להתחבר

להרמוניה של הדקות קטנות, לכייפים הקטנים אותם ציינת. ודווקא בזמנים קשים, באנרגיות ירודות כשנראה שכל העולם מסביב מלא צרות - האמבטיה הקטנה והריחנית, הבית הנקי, הקפה בגינה - זה מה שעוזר לי לחזור לשפיות שלי...

 

[רצון100]

הלוואי והייתה לי גינה

יש כאלו שנהנים רק מלדמיין את הגינה בזמן שהם שותים את הקפה

ולא שוכחים לומר תודה על מה שיש. אפשר להיות מאושרים ולהנות מהדברים הקטנים ויחד עם זאת לשאוף תמיד הרבה יותר גבוה ותמיד לרצות עוד ועוד לגדול ולהתפתח להיות אדם!

 

[mikilk]

../images/Emo13.gif הלוואי והייתי גרה קרוב לים...

אני מדמיינת את הים בזמן שאני שותה קפה בגינה

ומה שאני בעצם רוצה לומר - שלחלומות שלנו ולשאיפות אין גבולות.... אני מאמינה שאנחנו אדם מיום היוולדנו, שאנחנו בנויים מהשורשים והעלים והפירות שצימחנו לנו עם השנים, ההתפתחות אינה קשורה דווקא להיותינו אדם, אלא לעצם השאיפות שלו מצד אחד, ומצד שני, לפעמים, לניווטי החיים - להפתעות שבדרך... מה אותך מרגש? מה גורם לך לחוש הרמונית? יום נעים!

 

[רצון100]

שאני מצליחה לחשוב על משהו חוץ מעצמי

זו הרמוניה וריגוש בשבילי. לא יכולה לצאת ממחשבות על תועלת עצמית. כל חיינו מנווטים להיטיב את מצבינו בכל רגע ורגע. בורחים מהמקל לעבר הגזר. גיליתי שכשאני לעצמי- אין הנאה! התענוג מכבה את הרצון כמו מינוס ופלוס ללא נגד. לא רוצה את זה יותר. רוצה אושר אמיתי ולא מוגבל. כזה שאפשר להשיג רק בהזדהות עם כח הטבע שהוא נתינה ואהבה מוחלטת. רק אם אהיה כמוהו אזכה לחוש את העולם אחרת ולא מתוך אינטרס צר. בקיצור ללמוד לאהוב! מקווה שהצלחתי איכשהו להסביר את כוונתי.. אם יש שאלות אשמח לענות.

 

[mikilk]

תודה

איך עושים את זה? מה התהליך שאת עוברת על מנת למנף עצמך לכיוון ההרמוניה המלאה - לכיוון האהבה שאינה תלויה בדבר?

 

[רצון100]

שאלה טובה- זה הרי מנוגד לטבע שלנו

מנסים לאהוב כדי להיות כמו כח הטבע ונכשלים שוב ושוב כי האגו שלך- האהבה העצמית, הולך ומתגלה בכל גדלותו האינסופי. מה עושים? בוחרים בסביבה שתעלה בך בכל פעם את החשיבות להשיג אהבת הזולת בכדי להשיג את ההידמות לכח האהבה- כל הטבע הכללי. הסביבה משנה את מחשבות האדם ומדביקה אותו בכל "הוירוסים" שלה. הסביבה שלי היום זה אני מחר. אלו חוקי הטבע רק ללמוד אותך וליישם. אם ארגיש חייבת להשיג זאת- אעשה הכל למען זה וזו תהיה דאגתי במח ובלב ללא הפסק. וכמו כן קיימת השיטה בה הסביבה משתמשת בכדי לתקן את היחס האגואיסטי לזולת מניצול הדדי לאהבה הדדית. רק השפעת הסביבה תגרום לי לצאת מעצמי למען מטרה נעלה שהיא קובעת. ללכת למעלה מהטבע. ראי/ו לינק המצורף

 

[גור הררי]

ומה יקרה אם פתאום הזולת משנה את דרכו? מה אז?

הדרך שאת מתארת היא מסוכנת, כי היא תלוייה בדבר. היא תלוייה בהתנהגות של אנשים אחרים. לדעתי, הדרך הכי יעילה ללמוד איך לאהוב ללא תנאי, היא להעמיק את הקשר שלנו עם הטבע. ללמוד, באמת ותמים, להכיר את העולם שבו אנו חיים - הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני. ברגע שהבן-אדם מכיר את הטבע על כל רבדיו ומפנים את העובדה שהוא חלק בלתי נפרד ממנו, האהבה וההרמוניה מגיחים באופן טבעי. כשתוספים עד כמה מופלא העולם שבו אנחנו חיים, הרבה יותר קשה להיות קטנוני או אגואיסט. בעיקר כשמבינים שאותם אנשים שמעצבנים אותנו לפעמים, הם גם חלק מאותה מהמערכת.

 

[רצון100]

אכן כך!

דבריך אינם סותרים לדבריי. האדם (רוצה ומודע או לא) הוא יצור המושפע מסביבתו. ואכן כולנו מקושרים כאחד ברשת גלובאלית של רצונות ומחשבות ממש כתאים בגוף אחד. לכן אנו תלויים זה בזה ובמיוחד בקשר ההרמוני בינינו. זה היינו אך עם קשר לטבע כי הטבע הוא קשר נכון בין כל חלקיו (אנחנו). כשאנו מאוזנים עם חוק הטבע (השפעה ואהבה) אנו דומים לו (אדם=אדמה לעליון).