הרעת תנאי שכר

[פימיקי]

הרעת תנאי שכר

הרעת תנאי שכר
שלום רציתי לשאול מה אומרים החוקים לגבי הרעת שכר? אני עובדת במקום ציבורי ומשכורתי מבוססת על שעות קבועות + שעות נוספות- בהם המשכורת היא פר שירות שאני נותנת. לאחרונה חלה הרעה בתנאי השכר המשולמים בעבודה הנוספת. יש לציין כי ישנו בלגן במקום העבדה ואף אחד לא יכול למצוא תנאי שכר כתובים שנכתבו לפני ההרעה, ונראה כי כל ההסכמים היו בעל פה בלבד. בנוסף יש לציין כי כל השינויים בשכר היו באופן חד צדדי וללא הודעה מראש לעובדים. אני לא מחפשת סיבה להתפטרות או לתביעה משפטית (הרי שאז כל ההפרש בשכר ילך על יצוג משפטי ), אך מאוד רוצה לקבל את השכר המגיע לי... לכן אשמח אם מישהו יוכל להגיד לי מהם זכויותי ומה כדאי לי לעשות

תודה

 

[שיר ורד]

מותר למעסיק להרע את תנאי השכר

הרעת תנאי שכר
שלום רציתי לשאול מה אומרים החוקים לגבי הרעת שכר? אני עובדת במקום ציבורי ומשכורתי מבוססת על שעות קבועות + שעות נוספות- בהם המשכורת היא פר שירות שאני נותנת. לאחרונה חלה הרעה בתנאי השכר המשולמים בעבודה הנוספת. יש לציין כי ישנו בלגן במקום העבדה ואף אחד לא יכול למצוא תנאי שכר כתובים שנכתבו לפני ההרעה, ונראה כי כל ההסכמים היו בעל פה בלבד. בנוסף יש לציין כי כל השינויים בשכר היו באופן חד צדדי וללא הודעה מראש לעובדים. אני לא מחפשת סיבה להתפטרות או לתביעה משפטית (הרי שאז כל ההפרש בשכר ילך על יצוג משפטי ), אך מאוד רוצה לקבל את השכר המגיע לי... לכן אשמח אם מישהו יוכל להגיד לי מהם זכויותי ומה כדאי לי לעשות

תודה

מותר למעסיק להרע את תנאי השכר
העובד רשאי לדרוש בכתב להמשיך לקבל את השכר הנוכחי ואז המעסיק רשאי לפטרו, אחרת יש סיכוי טוב שתביעה בגין הלנת שכר שיגיש העובד, תחייב את המעסיק להשלים את שכרו על פי ההסכם. זה בתנאי שקיים הסכם בכתב או שהעובד מסוגל להוכיח את קיומו של הסכם בעל פה. העובד גם רשאי לדרוש לתקן את ההרעה , ואם לא תתוקן, העובד רשאי להתפטר בתנאי פיטורים. כל הנ"ל נכון בעבודה רגילה. לגבי שעות נוספות, המעביד רשאי להפסיק להעסיק את העובדים בשעות נוספות וזה לא נחשב להרעה. אין בחוק התיחסות להרעת תנאי עבודה בשעות נוספות (ובלבד שמשולם לפחות השכר המוגדר בחוק לשעות נוספות) ולהערכתי אין גם תקדימי פסיקה בנושא. לדעתי, לא ניתן להתפטר ולקבל פצויים בגין הרעה כזו. לא ברור לי האם לעובד זכות לסרב לעבוד שעות נוספות בתנאים החדשים, או שלמעביד זכות לכפות על העובד לעבוד שעות נוספות ולקבל תשלום שכר שעות נוספות על פי החוק בלבד. כנראה,שגם לא ניתן לכפות על המעסיק לשלם עבור שעות נוספות שכר העולה על זה המוגדר בחוק.

 

[פימיקי]

שאלה נוספת

מותר למעסיק להרע את תנאי השכר
העובד רשאי לדרוש בכתב להמשיך לקבל את השכר הנוכחי ואז המעסיק רשאי לפטרו, אחרת יש סיכוי טוב שתביעה בגין הלנת שכר שיגיש העובד, תחייב את המעסיק להשלים את שכרו על פי ההסכם. זה בתנאי שקיים הסכם בכתב או שהעובד מסוגל להוכיח את קיומו של הסכם בעל פה. העובד גם רשאי לדרוש לתקן את ההרעה , ואם לא תתוקן, העובד רשאי להתפטר בתנאי פיטורים. כל הנ"ל נכון בעבודה רגילה. לגבי שעות נוספות, המעביד רשאי להפסיק להעסיק את העובדים בשעות נוספות וזה לא נחשב להרעה. אין בחוק התיחסות להרעת תנאי עבודה בשעות נוספות (ובלבד שמשולם לפחות השכר המוגדר בחוק לשעות נוספות) ולהערכתי אין גם תקדימי פסיקה בנושא. לדעתי, לא ניתן להתפטר ולקבל פצויים בגין הרעה כזו. לא ברור לי האם לעובד זכות לסרב לעבוד שעות נוספות בתנאים החדשים, או שלמעביד זכות לכפות על העובד לעבוד שעות נוספות ולקבל תשלום שכר שעות נוספות על פי החוק בלבד. כנראה,שגם לא ניתן לכפות על המעסיק לשלם עבור שעות נוספות שכר העולה על זה המוגדר בחוק.

שאלה נוספת
כמה ניתן להוריד את השכר כשמרעים בתנאים מבלי שהעובד זכאי לפיצוי פוטורים?

 

[יוסאריאן]

אני חולק על שיר ורד.

מותר למעסיק להרע את תנאי השכר
העובד רשאי לדרוש בכתב להמשיך לקבל את השכר הנוכחי ואז המעסיק רשאי לפטרו, אחרת יש סיכוי טוב שתביעה בגין הלנת שכר שיגיש העובד, תחייב את המעסיק להשלים את שכרו על פי ההסכם. זה בתנאי שקיים הסכם בכתב או שהעובד מסוגל להוכיח את קיומו של הסכם בעל פה. העובד גם רשאי לדרוש לתקן את ההרעה , ואם לא תתוקן, העובד רשאי להתפטר בתנאי פיטורים. כל הנ"ל נכון בעבודה רגילה. לגבי שעות נוספות, המעביד רשאי להפסיק להעסיק את העובדים בשעות נוספות וזה לא נחשב להרעה. אין בחוק התיחסות להרעת תנאי עבודה בשעות נוספות (ובלבד שמשולם לפחות השכר המוגדר בחוק לשעות נוספות) ולהערכתי אין גם תקדימי פסיקה בנושא. לדעתי, לא ניתן להתפטר ולקבל פצויים בגין הרעה כזו. לא ברור לי האם לעובד זכות לסרב לעבוד שעות נוספות בתנאים החדשים, או שלמעביד זכות לכפות על העובד לעבוד שעות נוספות ולקבל תשלום שכר שעות נוספות על פי החוק בלבד. כנראה,שגם לא ניתן לכפות על המעסיק לשלם עבור שעות נוספות שכר העולה על זה המוגדר בחוק.

אני חולק על שיר ורד.
לדעתי, אסור למעביד להרע באופן חד-צדדי את תנאי השכר. אם הוא עושה את זה, זה לא מביא לשינוי חוזה העבודה והעובד יכול להמשיך לדרוש את קיומו של חוזה העבודה שלו, כי החוזה לא השתנה והמעביד מחוייב בו. למעשה, גם שיר ורד אומר שיש סיכוי טוב שהמעביד יחוייב לשלם את הפרשי השכר, ולכן אני לא יודע למה הוא כתב בכותרת ההודעה שלו שלמעביד מותר להרע את התנאים. מחלוקת נוספת שלי על שיר ורד היא בענין ה"הרעה" כשהמעביד מפסיק להעסיק בשעות נוספות. נכון שהמעביד זכאי להפסיק להעסיק בשעות נוספות, אבל זה לא אומר שהפסקה כזו היא לא "הרעה" בתנאים. אם מדובר בהפסד משמעותי של גמול שעות נוספות, אז זו אמורה להיחשב "הרעה מוחשית" שיכולה לזכות בפיצויי פיטורים, אפילו שלמעביד מותר להפסיק להעסיק בשעות נוספות.

 

[שיר ורד]

הסבר וסימוכין

אני חולק על שיר ורד.
לדעתי, אסור למעביד להרע באופן חד-צדדי את תנאי השכר. אם הוא עושה את זה, זה לא מביא לשינוי חוזה העבודה והעובד יכול להמשיך לדרוש את קיומו של חוזה העבודה שלו, כי החוזה לא השתנה והמעביד מחוייב בו. למעשה, גם שיר ורד אומר שיש סיכוי טוב שהמעביד יחוייב לשלם את הפרשי השכר, ולכן אני לא יודע למה הוא כתב בכותרת ההודעה שלו שלמעביד מותר להרע את התנאים. מחלוקת נוספת שלי על שיר ורד היא בענין ה"הרעה" כשהמעביד מפסיק להעסיק בשעות נוספות. נכון שהמעביד זכאי להפסיק להעסיק בשעות נוספות, אבל זה לא אומר שהפסקה כזו היא לא "הרעה" בתנאים. אם מדובר בהפסד משמעותי של גמול שעות נוספות, אז זו אמורה להיחשב "הרעה מוחשית" שיכולה לזכות בפיצויי פיטורים, אפילו שלמעביד מותר להפסיק להעסיק בשעות נוספות.

הסבר וסימוכין
המעביד רשאי להרע את התנאים. אבל העובד רשאי לסרב להרעת התנאים. לכן, אם העובד יודיע למעסיק במפורש שהרעת התנאים איננה מקובלת עליו, המעסיק יהיה חייב להמשיך להעסיק את העבוד בתנאים הקודמים או לפטרו. במידה והמעסיק יתעלם מסרובו של העובד להרעת התנאים והעובד יתבע את המעסיק, סיכויו של העובד לזכות בדין גבוהים במידה ויתקיימו שני התנאים הבאים: העובד יוכיח כי הביע סרוב להרעת התנאים (רצוי מאוד סרוב בכתב). הזמן שחלף בין מועד הרעת התנאים לסרוב וכן להגשת התביעה לא היה ארוך מדי (כמה חודשים זה סביר, מעל שנה , זה לא סביר וניתן להניח כי למרות הסרוב הרשמי, הסכים העובד להרעה). לגבי הפסקת העסקה בשעות נוספות , מצורף קישור לפס"ד שבו נפסק כי אין בכך כדי ליצור הרעה משמעותית. אני מצטט מפסק הדין: "הנה אם כן, החלטת המשיב להפסיק באופן חד צדדי את תשלום השעות הנוספות למערערת הינה סבירה ואינה מביאה לידי הרעה מוחשית של תנאי העבודה. אין זה בגדר שינוי משמעותי חד צדדי של המעביד. החלטה זו הינה סבירה, מידתית ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המשיבה לאור העובדה שמכסת השעות הנוספות קוצצה לכלל העובדים בגין קיצוץ מכסת השעות הנוספות שהוקצבה למשיבה." יש לשים לב שהקיצוץ היה בגובה של 25 שעות נוספות בחודש, ואין ספק שמדובר בהפחתה משמעותית בשכר (מן הסתם מעל 10% מהשכר ברוטו)

 

[יוסאריאן]

ותגובתי היא...

הסבר וסימוכין
המעביד רשאי להרע את התנאים. אבל העובד רשאי לסרב להרעת התנאים. לכן, אם העובד יודיע למעסיק במפורש שהרעת התנאים איננה מקובלת עליו, המעסיק יהיה חייב להמשיך להעסיק את העבוד בתנאים הקודמים או לפטרו. במידה והמעסיק יתעלם מסרובו של העובד להרעת התנאים והעובד יתבע את המעסיק, סיכויו של העובד לזכות בדין גבוהים במידה ויתקיימו שני התנאים הבאים: העובד יוכיח כי הביע סרוב להרעת התנאים (רצוי מאוד סרוב בכתב). הזמן שחלף בין מועד הרעת התנאים לסרוב וכן להגשת התביעה לא היה ארוך מדי (כמה חודשים זה סביר, מעל שנה , זה לא סביר וניתן להניח כי למרות הסרוב הרשמי, הסכים העובד להרעה). לגבי הפסקת העסקה בשעות נוספות , מצורף קישור לפס"ד שבו נפסק כי אין בכך כדי ליצור הרעה משמעותית. אני מצטט מפסק הדין: "הנה אם כן, החלטת המשיב להפסיק באופן חד צדדי את תשלום השעות הנוספות למערערת הינה סבירה ואינה מביאה לידי הרעה מוחשית של תנאי העבודה. אין זה בגדר שינוי משמעותי חד צדדי של המעביד. החלטה זו הינה סבירה, מידתית ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המשיבה לאור העובדה שמכסת השעות הנוספות קוצצה לכלל העובדים בגין קיצוץ מכסת השעות הנוספות שהוקצבה למשיבה." יש לשים לב שהקיצוץ היה בגובה של 25 שעות נוספות בחודש, ואין ספק שמדובר בהפחתה משמעותית בשכר (מן הסתם מעל 10% מהשכר ברוטו)

ותגובתי היא...
1. נכון שבפסק הדין שאליו קישרת כתוב שהמעביד זכאי להפסיק, באופן סביר ומידתי, את תשלום השעות הנוספות. אכן, בהודעתי הקודמת כתבתי שהמעביד רשאי להפסיק להעסיק בשעות נוספות. אבל אי אפשר ללמוד מאותו פסק דין שום דבר מחייב לענין חובת תשלום פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות עקב הפסקת השעות הנוספות. זה בגלל שפסק הדין לא עסק בשאלה הזו. הציטוט שהבאת, שלפיו אין מדובר בהרעה מוחשית, זה חלק מאמרת אגב בלבד (אוביטר). השאלה שנדונה באותו פסק דין היתה אם לכפות על המעביד לשלם גמול שעות נוספות (גם כשהמעביד לא רצה את העבודה בשעות נוספות) או אם לכפות עליו לשלם שכר עידוד. לא נדונה שם השאלה אם עובד שמתפטר עקב הפחתה משמעותית זכאי לפיצויי פיטורים (גם אם ההפחתה נגרמה תוך פעולה לגיטימית של המעביד - הפסקת שעות נוספות). בענין הזה (הזכות לפיצויי פיטורים בגלל ההרעה המוחשית בתנאי העבודה) ממשיך לחול הכלל שלפיו עובד זכאי לפיצויים גם אם ההרעה המוחשית שבעקבותיה הוא התפטר, היתה לגיטימית מבחינת המעביד ולא היתה בגדר הפרה של חוזה העבודה. 2. לגבי הזכות של מעביד להרע את תנאי העבודה באופן חד-צדדי, תקרא את מה שכתוב בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בג"צ 239/83 מילפלדר נ' ביה"ד הארצי, פ"ד מא(2) 210, שממנו אצטט לך כאן: "צד לחוזה אינו רשאי (אין לו זכות) ואינו יכול (אין לו כוח) לקרוע מעל החוזה תניות אלו או אחרות ולהביא בהן שינוי על-ידי מעשה חד-צדדי. החוזה הוא יחידה אחת, המאגדת בתוכה מכלול של הסדרים. צד לחוזה אינו רשאי ואינו יכול להפריד כרצונו בין חלקי החוזה ולהכניס בו שינויים חד-צדדיים כרצונו. אכן, אם צד לחוזה עומד על רצונו להכניס שינוי בתניות החוזה, עליו להביא תחילה את החוזה כולו לסיומו - כפי שהוא רשאי לעשות. משעשה כן, עליו לכרות חוזה חדש, תוך שעליו לשכנע את בעל דברו להסכים לתוכנו של החוזה החדש, שלא יכלול בחובו את התניות אותן מבקשים להשמיט. אמרתי, כי צד לחוזה, שלא נקבע מועד לסיומו, אינו רשאי ואינו יכול להפסיק, חד-צדדית, תניה מתניות החוזה. מה משמעותה של קביעה זו, ומה בין "רשאי" ל"יכול" לעניין זה? משמעותה של הקביעה היא, כי אם צד לחוזה מודיע על הפסקת התניה ואינו נוהג על פיה, הוא נחשב כמפר של החוזה. התניה עצמה ממשיכה, במישור הנורמאטיבי, לעמוד בעינה. הודעה על "ביטול" התניה אינה מביאה לביטולה. התניה ממשיכה לעמוד בעינה, והודעת ה"ביטול" אינה אלא הפרה. הפרה זו מעניקה לצד האחר תרופות שונות, הקבועות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. כך, למשל, זכאי הצד הנפגע לפיצויים. בתנאים מסוימים, הוא רשאי לבטל את ההסכם. אם הוא מחליט שלא לבטל את ההסכם, הרי ההסכם כולו, על כל תניותיו, ממשיך לעמוד בעינו, בלא שההפרה שינתה תניה מתניותיו." זה לא מסתדר עם מה שכתבת וכן מסתדר עם מה שאני כתבתי.

 

[יוסאריאן]

ועוד ציטוט משם.

ותגובתי היא...
1. נכון שבפסק הדין שאליו קישרת כתוב שהמעביד זכאי להפסיק, באופן סביר ומידתי, את תשלום השעות הנוספות. אכן, בהודעתי הקודמת כתבתי שהמעביד רשאי להפסיק להעסיק בשעות נוספות. אבל אי אפשר ללמוד מאותו פסק דין שום דבר מחייב לענין חובת תשלום פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות עקב הפסקת השעות הנוספות. זה בגלל שפסק הדין לא עסק בשאלה הזו. הציטוט שהבאת, שלפיו אין מדובר בהרעה מוחשית, זה חלק מאמרת אגב בלבד (אוביטר). השאלה שנדונה באותו פסק דין היתה אם לכפות על המעביד לשלם גמול שעות נוספות (גם כשהמעביד לא רצה את העבודה בשעות נוספות) או אם לכפות עליו לשלם שכר עידוד. לא נדונה שם השאלה אם עובד שמתפטר עקב הפחתה משמעותית זכאי לפיצויי פיטורים (גם אם ההפחתה נגרמה תוך פעולה לגיטימית של המעביד - הפסקת שעות נוספות). בענין הזה (הזכות לפיצויי פיטורים בגלל ההרעה המוחשית בתנאי העבודה) ממשיך לחול הכלל שלפיו עובד זכאי לפיצויים גם אם ההרעה המוחשית שבעקבותיה הוא התפטר, היתה לגיטימית מבחינת המעביד ולא היתה בגדר הפרה של חוזה העבודה. 2. לגבי הזכות של מעביד להרע את תנאי העבודה באופן חד-צדדי, תקרא את מה שכתוב בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בג"צ 239/83 מילפלדר נ' ביה"ד הארצי, פ"ד מא(2) 210, שממנו אצטט לך כאן: "צד לחוזה אינו רשאי (אין לו זכות) ואינו יכול (אין לו כוח) לקרוע מעל החוזה תניות אלו או אחרות ולהביא בהן שינוי על-ידי מעשה חד-צדדי. החוזה הוא יחידה אחת, המאגדת בתוכה מכלול של הסדרים. צד לחוזה אינו רשאי ואינו יכול להפריד כרצונו בין חלקי החוזה ולהכניס בו שינויים חד-צדדיים כרצונו. אכן, אם צד לחוזה עומד על רצונו להכניס שינוי בתניות החוזה, עליו להביא תחילה את החוזה כולו לסיומו - כפי שהוא רשאי לעשות. משעשה כן, עליו לכרות חוזה חדש, תוך שעליו לשכנע את בעל דברו להסכים לתוכנו של החוזה החדש, שלא יכלול בחובו את התניות אותן מבקשים להשמיט. אמרתי, כי צד לחוזה, שלא נקבע מועד לסיומו, אינו רשאי ואינו יכול להפסיק, חד-צדדית, תניה מתניות החוזה. מה משמעותה של קביעה זו, ומה בין "רשאי" ל"יכול" לעניין זה? משמעותה של הקביעה היא, כי אם צד לחוזה מודיע על הפסקת התניה ואינו נוהג על פיה, הוא נחשב כמפר של החוזה. התניה עצמה ממשיכה, במישור הנורמאטיבי, לעמוד בעינה. הודעה על "ביטול" התניה אינה מביאה לביטולה. התניה ממשיכה לעמוד בעינה, והודעת ה"ביטול" אינה אלא הפרה. הפרה זו מעניקה לצד האחר תרופות שונות, הקבועות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. כך, למשל, זכאי הצד הנפגע לפיצויים. בתנאים מסוימים, הוא רשאי לבטל את ההסכם. אם הוא מחליט שלא לבטל את ההסכם, הרי ההסכם כולו, על כל תניותיו, ממשיך לעמוד בעינו, בלא שההפרה שינתה תניה מתניותיו." זה לא מסתדר עם מה שכתבת וכן מסתדר עם מה שאני כתבתי.

ועוד ציטוט משם.
לא הצלחתי להתאפק מלהביא עוד ציטוט מבג"צ מילפלדר: "חוזה עבודה אישי מעניק זכויות ומטיל חובות על הצדדים, כעיקרון, אין אחד הצדדים יכול להתנער מחובותיו באופן חד-צדדי וללא הסכמתו של האחר. זהו עיקרון כללי של דין החוזים. זהו עיקרון חשוב של דיני העבודה. המבקש להתנער חד-צדדית מחובה חוזית, חייב להבטיח, כי תוענק לו סמכות לכך. בהעדר הוראה בדין, המעניקה סמכות שכזו, דרושה הסכמתו של הצד האחר. בכך מושג האיזון הראוי בין הפררוגטיבה של המעביד לנהל את המפעל לבין הזכות של העובדים".

 

[פימיקי]

תודה- ועוד שאלה

ועוד ציטוט משם.
לא הצלחתי להתאפק מלהביא עוד ציטוט מבג"צ מילפלדר: "חוזה עבודה אישי מעניק זכויות ומטיל חובות על הצדדים, כעיקרון, אין אחד הצדדים יכול להתנער מחובותיו באופן חד-צדדי וללא הסכמתו של האחר. זהו עיקרון כללי של דין החוזים. זהו עיקרון חשוב של דיני העבודה. המבקש להתנער חד-צדדית מחובה חוזית, חייב להבטיח, כי תוענק לו סמכות לכך. בהעדר הוראה בדין, המעניקה סמכות שכזו, דרושה הסכמתו של הצד האחר. בכך מושג האיזון הראוי בין הפררוגטיבה של המעביד לנהל את המפעל לבין הזכות של העובדים".

תודה- ועוד שאלה
מה אם מדובר בהסכם קיבוצי ולא אישי? ועד כמה אחוזים מותר בגדר החוק להרע את התנאים - נדמה לי שעד 10% מהברוטו לא? כי לנו הורידו בין 25 ל- 50%!

 

[פימיקי]

תודה- ועוד שאלה

ועוד ציטוט משם.
לא הצלחתי להתאפק מלהביא עוד ציטוט מבג"צ מילפלדר: "חוזה עבודה אישי מעניק זכויות ומטיל חובות על הצדדים, כעיקרון, אין אחד הצדדים יכול להתנער מחובותיו באופן חד-צדדי וללא הסכמתו של האחר. זהו עיקרון כללי של דין החוזים. זהו עיקרון חשוב של דיני העבודה. המבקש להתנער חד-צדדית מחובה חוזית, חייב להבטיח, כי תוענק לו סמכות לכך. בהעדר הוראה בדין, המעניקה סמכות שכזו, דרושה הסכמתו של הצד האחר. בכך מושג האיזון הראוי בין הפררוגטיבה של המעביד לנהל את המפעל לבין הזכות של העובדים".

תודה- ועוד שאלה
מה אם מדובר בהסכם קיבוצי ולא אישי? ועד כמה אחוזים מותר בגדר החוק להרע את התנאים - נדמה לי שעד 10% מהברוטו לא? כי לנו הורידו בין 25 ל- 50%!