הרפורמה העברית

[slevinger]

../images/Emo127.gifנכון מאוד, אבל../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

איבדתי קצת את הדרך...מי יאיר את עיני, על מה הויכוח כאן בעצם?? העובדה שעמנו החליף את הכתב פעם אחת בימי קדם, והעובדה שגם עמים קדומים אחרים החליפו את שלהם, וזה שטורקיה החליפה את כתבה בזמן החדש - אז מה זה אומר, שאנחנו צריכים שוב להחליף את הכתב?? בטורקיה לא היה מדובר רק בהחלפת הסימנים הגראפיים, אלא כפי שמישהו ציין לעיל - זה היה חלק ממהפכת תרבות, ואינני רואה שום דמיון אלינו, זה לא רלוונטי בעיני ותקנו אותי אם אני טועה. בעיני הלשון והכתב שווים בערכם לדגל, לסמל המדינה, להמנון ולעוד סימנים שמאפיינים עם, לאומיות, תרבות של עם מסויים. העברית היא השפה של העברים והיא שפת התנך, הלשון של ספר הספרים הקדוש

 

[slevinger]

הכתב הוחלף, לא הכתיב

 

[masorti]

היפנית משלבת שתי מערכות כתב...

בשפה היפנית קיימות שתי מערכות כתב: אותיות קנג'י שמקורן סיני, ואותיות KANA שהומצאו ביפן לפני כ- 1000 שנה. מערכת אותיות ה-Kana מחולקת לשני סוגים, הקרויים Hiragana, Katakana. כל אחת מהן מכילה כ- 50 סימניות ומהווה כתב הברתי פונטי (לא שונה מהותית מהאכדית או מליניאר B). למעשה, כל תת סוג כזה יכול לשמש לכתיבה מלאה ביפנית ולהחליף את מערכת הקנג'י המסורבלת המכילה אלפי סימניות. הסיבה שנמנעים מכך היא הסטורית ותרבותית, ועיקרה הרצון שלא להתנתק מאוצרות התרבות היפנית והסינית של העבר. נכון להיום, הרוב המכריע של הסימניות בטקסט יפני הן סימניות קנג'י, ומושתלות בהן פה ושם סימניות Kana. מקובל שכתב ה- Katakana משמש בעיקר לכתיבת מילים ממקור זר (למשל שמות אנשים ומקומות שמקורם באנגלית). מצורפים למטה לינקים לשני אתרים לדוגמא העוסקים בנושא.

 

[חיפושית בתמרים]

הכתב היפני של היום שונה מבעבר

הסימנים הסיניים (KANJI) שבהם משתמשים היפנים עברו רפורמה מקפת, ששיאה בשנת 1945, אחרי מלחמת העולם השנייה. מתוך אלפים רבים של KANJI שהיו עד אז בשימוש - רובם כמובן נדירים ולא מוכרים לרוב האוכלוסיה - הושארו לבסוף רק 1945 סימנים המותרים לשימוש בפירסומים רשמיים וללימוד בבתי הספר, וגם סימנים אלה עברו בחלקם פישוט גרפי ניכר, והם שונים כיום מן הסימן הסיני המקביל להם. כך שגם יפני משכיל היום (שאינו חוקר יפנית בהכשרתו) לא יוכל לקרוא טקסט מלפני הרפורמה, במלואו, וכמובן הקושי יגדל מאד ככל שחלפו השנים מאז. גם השפה עצמה עברה שינוי ניכר - לדוגמה, בתאטרון הקבוקי המסורתי ההצגה מתנהלת בטקסט יפני בן מאות שנים, וליפנים עצמם, לא רק לתיירים זרים, מחולקות אוזניות עם תרגום סימולטני ליפנית מודרנית, כדי שיבינו. מצורף קישור עם הסברים מענינים, לדעתי.

 

[הכימאית]

הרבה נאמר כבר על ליטון העברית

(ליטון = לטיניזציה, מעבר לכתיבה באותיות לטיניות) אך נראה לי כי אין מדובר במהלך מציאותי. המקרים היחידים (לדעתי) בהם ניתן להעביר שפה מא"ב אחד לאחר הם אלה: 1. כאשר יש מעט מאוד טקסטים הכתובים בשפה זו, ומעט מאוד אנשים המסוגלים לקרוא אותם (כפי שקרה אולי בתקופות קדומות). 2. כאשר השליט העליון במדינה מנהיג את השינוי "בכוח", בצורה מלאכותית (כפי שקרה בטורקיה). אין סיכוי שזה יקרה בישראל. גם אם נניח לרגע כי האקדמיה תחליט להנהיג ליטון של העברית (מה שנראה לי מאוד לא סביר) ותמצא שיטת-תעתיק יחידה ואחידה שתהיה מקובלת על כל המלומדים (מה שנראה לי סביר עוד פחות), ממילא אף אחד לא מתחשב בקביעות האקדמיה...

 

[python 4]

מזכיר לי עוד דוגמא -

למונגולים היה כתב פשוט יפיפה שנראה כמו ערבית שנכתבת על הצד ובמאונך. בשנות הארבעים הממשלה המונגולית הוציאה חוק שאוסר שימוש בכתב הזה, ומחייב שימוש בכתב קירילי במקומו, וזאת בהשפעת ברה"מ השכנה. כך חלף לו כתב יפה מהעולם (אם כי יש עוד אנשים פה ושם שמשתמשים בו). хдрдшо

 

[masorti]

והנה לינק על הכתב המונגולי...

כאן.

 

[nizanm]

שפה היא מאפיין של עם

היא ערך לאומי. אין בכוח שום פרופסור לשנותו או להטמיע בו יסודות זרים. אלא אם כן,זה יבוא "מלמטה" - כלומר מן העם עצמו.

 

[חיפושית בתמרים]

מה לגבי המבנה של השורשים ?

בעברית המילים בנויות משורשים, ויש לכך ביטוי בצורת האיות הקיימת. אם נשתמש באיזהו תעתיק לטיני נאבד את המבנה. הכתב העברי (לא חשוב באיזה פונט) התפתח במשך אלפי שנים יחד עם השפה, ויש בו הגיון כלפי השפה, גם אם הוא לא בהכרח מקל על המשתמש. מצד שני, איות לטיני לא מבטיח קלות קריאה - ולראיה, האנגלית - יש אינספור יוצאים מהכלל לגבי הגייה של מילים וכן מילים שנכתבות זהה אך נהגות שונה.

 

[שלמה יונה]

מדובר בכתב הפונמי של

הפרופסור עוזי אורנן. לתעתיק זה יתרונות רבים בכל הנוגע לעיבוד ממוחשב של עברית וכן יתרונות אחרים הקשורים לרכישת עברית כשפה שנייה. תעתיק זה מתהדר בהיותו תקן ISO ואולי אף תקן של מכון התקנים הישראלי (אני לא בטוח בעניין זה). פרטים אפשר למצוא באינטרנט. חפשו: phonemic script או פנו ישירות לעוזי אורנן