הר סיני- חלק א- ליקרוא בעיון רב!
האם ישנם דרכים להוכיח שכלית כי ניתנה תורה לעם ישראל מאת האלוקים? ---------------------------------------------------------------------- כן, ישנם דרכים להוכיח כי תורת ישראל נתנה במעמד הר סיני, ננסה לראות דרך אחת: מיליוני יהודים קיימו מצוות במהלך הדורות, זו עובדה היסטורית, וגם בסיפור של יציאת מצרים ומעמד הר סיני שבו קיבלו את אותם המצוות האמינו מיליוני אנשים, לכן נראה בהמשך שגם לא הגיוני שמישהו "השתיל" את הסיפור הזה. לרגע נניח כי באמת לא היה מעמד כזה, וכרגע איזה אדם כותב תורה ומנסה לתת אותה לעם כדי שיקיימו אותה (אדם בא אלינו עם ספר חוקים וסיפורים שהוא כתב, ביניהם, ללכת עם מרובעים על הראש, חוטים בבגדים, תיבות על הדלתות, לשבות ממלאכה ביום מסיום, לא לזרוע שנה מסוימת, ועוד כל מיני "מצוות" שהוא המציא כיד דמיונו הטובה חלקם אפילו ללא סיבה ידועה והוא אומר להם: לא רק שעכשי ואתם מקבלים את כל זה אלא אתם גם צריכים לקבל שהייתם כרגע במעמד נשגב והאלוקים נגלה אליכם עם קולות וברקים וגם הרבה נסים קדמו למעמד זה ועוד אתם צריכים לספר את זה לבניכם ושאף אחד לא יקום ויערער חס ושלום) אזי, כדי "להשתיל" סיפור כזה צריך לשכנע מיליוני אנשים שהיו במעמד שלא היו בו מעולם (הרי הוא אומר להם" אתם ראיתם את הקולות ואת הלפידים" (ספר דברים) ) והם מצדם, צריכים לספר גם לבניהם באוטנטיות רבה את הסיפור הזה כסיפור שהתרחש ולשקר להם במצח מחושה. זו נקודה אחת. ועוד, גם על המספר להוציא עצמו מן התמונה, כדי שלא יאמרו "פלוני סיפר לנו שהיה מעמד והיינו בו" וכו`, ואם כן, כיצד נעלם סיפורו של ה"משתיל" האלמוני? הרי תורת ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים במהלך כל הדורות? זו נקודה שניה. נקודה שלישית, ה"מושתלים" אמורים בעקבות סיפור זה (בסיפור מסופר שהיה מעמד בו קבלו תורה כל שהיא) לקיים 613 מצוות קשות שלחלק מהם אין אפילו הסבר שכלי (כגון פרה אדומה ושעטנז ועוד) רק בגלל שמישהו סיפר להם שהם ראו איזה מעמד, ועוד, עליהם להעביר אותו לבניהם כאמת מוחלטת? נקודה רביעית היא, שה"משתיל" בעצמו כותב ב"תורתו" שלעולם לא יוכל אף אחד להמציא ולהשתיל מעמד כמעמד הר סיני ("הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו, השמע על קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי, דברים ד`) ואם הוא בעצמו "משתיל" ומצליח בכך, איך יוכל להבטיח שלעולם לא יצליח אף אחד אחר להמציא סיפור כזה? (ובאמת לאף דת אין סיפור כזה, ועל עוצמת הסיפור הזה מבוססים גם הנצרות והאיסלאם) ניתן לשאול: כל זה נכון רק אם הוא אמור לשכנע אותם שהם היו שם, אבל אולי הוא שכנע אותם שהתורה שלו ניתנה לו בירושה ומקורה מאיזה עם אחר שהיה שם? התשובה היא, שהרי אם יטען להם שהתורה הייתה שייכת לעם אחר, יאמרו לו - מה זה קשור אלינו? חוץ מזה, התורה בעצמה אומרת שלעולם לא ייכחד אותו העם שלו ניתנה התורה ("ואף גם זאת וכו` לכלותם להפר בריתי אתם וכו`) ושלא תשתכח ממנו התורה ("וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תישכח מפי זרעו", דברים ל"א כ"א) ואם כן לפי דבריך - התורה שקרית והתבדתה ואנחנו לא מקבלים אותה. ואם יאמר להם שהתורה באמת שייכת לעם שלנו, רק שהיא נשתכחה, יאמרו לו: הרי בתורה עצמה כתוב שהתורה לא תשתכח והיא נשתכחה? ואם יאמר להם, לא, היא לא נשתכחה, היא עברה במשפחתי, יאמרו לו: אנחנו מצפים שלתורה יהיה כוח שכנוע רב, ואם אין לה, אזי הפסוק לא התקיים ("וענתה השירה הזאת וכו`) ועוד, הרי אחד האיסורים בתורה הוא "רק הישמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים האלה יום אשר עמדת לפני ה` אלוקיך בחורב" ואיך ייתכן שאיסור כה חמור לא נשמר על ידי מקבלי התורה? ועוד, איך ייתכן שמצוות שניתנו לחזור על עצמם כל יום וכל שנה דווקא לזכר המעמד הזה ובנסים של יציאת מצרים, נשתכחו מהעם? (מזוזה, תפילין, קידוש, סוכות, פסח ומצה הכל "זכר ליציאת מצרים") מסקנה: מתוך שקבל העם שלנו את התורה, זו הוכחה לקיומו של מעמד הר סיני. מניין ש"ההשתלה" הייתה בבת אחת? אולי התורה התהוותה בשלבים? כמה תשובות בדבר. א. תורת ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים ופריטים (מי היו ראשי הדורות שהעבירו את התורה, שמות מנהיגי האומה, אופיים, אמרותיהם, אירועים שאירעו בתקופתם, והתורה עצמה גם שופעת באלפי פרטים). היום בו נחתמה התורה חייב היה להיזכר, והיכן הוא?" ב. כיצד כל אותם שלבי "התהוות" נעלמו מן הזיכרון הלאומי? ג. בספר דברים נאמר "לא תוסיפו", לפחות אחרישנכתב פסוק זה לא ייתכן כי הוסיפו על מצוות התורה ד. כיוון שיש מסורת מדויקת על כל פרט בתורה, מה חכמים אמרו ומה מהתורה (דאורייתא ודרבנן) ופרטי דקדוקי המצוות, אם מישהו הביא את התורה או חלקים נוספים שלה בזמן השונה מן המקובל, כיצד קרה שאנו מייחסים את התורה למשה רבנו? איך הצליחו להעלים את כל אותן "שלבי התהוות"?
האם ישנם דרכים להוכיח שכלית כי ניתנה תורה לעם ישראל מאת האלוקים? ---------------------------------------------------------------------- כן, ישנם דרכים להוכיח כי תורת ישראל נתנה במעמד הר סיני, ננסה לראות דרך אחת: מיליוני יהודים קיימו מצוות במהלך הדורות, זו עובדה היסטורית, וגם בסיפור של יציאת מצרים ומעמד הר סיני שבו קיבלו את אותם המצוות האמינו מיליוני אנשים, לכן נראה בהמשך שגם לא הגיוני שמישהו "השתיל" את הסיפור הזה. לרגע נניח כי באמת לא היה מעמד כזה, וכרגע איזה אדם כותב תורה ומנסה לתת אותה לעם כדי שיקיימו אותה (אדם בא אלינו עם ספר חוקים וסיפורים שהוא כתב, ביניהם, ללכת עם מרובעים על הראש, חוטים בבגדים, תיבות על הדלתות, לשבות ממלאכה ביום מסיום, לא לזרוע שנה מסוימת, ועוד כל מיני "מצוות" שהוא המציא כיד דמיונו הטובה חלקם אפילו ללא סיבה ידועה והוא אומר להם: לא רק שעכשי ואתם מקבלים את כל זה אלא אתם גם צריכים לקבל שהייתם כרגע במעמד נשגב והאלוקים נגלה אליכם עם קולות וברקים וגם הרבה נסים קדמו למעמד זה ועוד אתם צריכים לספר את זה לבניכם ושאף אחד לא יקום ויערער חס ושלום) אזי, כדי "להשתיל" סיפור כזה צריך לשכנע מיליוני אנשים שהיו במעמד שלא היו בו מעולם (הרי הוא אומר להם" אתם ראיתם את הקולות ואת הלפידים" (ספר דברים) ) והם מצדם, צריכים לספר גם לבניהם באוטנטיות רבה את הסיפור הזה כסיפור שהתרחש ולשקר להם במצח מחושה. זו נקודה אחת. ועוד, גם על המספר להוציא עצמו מן התמונה, כדי שלא יאמרו "פלוני סיפר לנו שהיה מעמד והיינו בו" וכו`, ואם כן, כיצד נעלם סיפורו של ה"משתיל" האלמוני? הרי תורת ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים במהלך כל הדורות? זו נקודה שניה. נקודה שלישית, ה"מושתלים" אמורים בעקבות סיפור זה (בסיפור מסופר שהיה מעמד בו קבלו תורה כל שהיא) לקיים 613 מצוות קשות שלחלק מהם אין אפילו הסבר שכלי (כגון פרה אדומה ושעטנז ועוד) רק בגלל שמישהו סיפר להם שהם ראו איזה מעמד, ועוד, עליהם להעביר אותו לבניהם כאמת מוחלטת? נקודה רביעית היא, שה"משתיל" בעצמו כותב ב"תורתו" שלעולם לא יוכל אף אחד להמציא ולהשתיל מעמד כמעמד הר סיני ("הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו, השמע על קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי, דברים ד`) ואם הוא בעצמו "משתיל" ומצליח בכך, איך יוכל להבטיח שלעולם לא יצליח אף אחד אחר להמציא סיפור כזה? (ובאמת לאף דת אין סיפור כזה, ועל עוצמת הסיפור הזה מבוססים גם הנצרות והאיסלאם) ניתן לשאול: כל זה נכון רק אם הוא אמור לשכנע אותם שהם היו שם, אבל אולי הוא שכנע אותם שהתורה שלו ניתנה לו בירושה ומקורה מאיזה עם אחר שהיה שם? התשובה היא, שהרי אם יטען להם שהתורה הייתה שייכת לעם אחר, יאמרו לו - מה זה קשור אלינו? חוץ מזה, התורה בעצמה אומרת שלעולם לא ייכחד אותו העם שלו ניתנה התורה ("ואף גם זאת וכו` לכלותם להפר בריתי אתם וכו`) ושלא תשתכח ממנו התורה ("וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תישכח מפי זרעו", דברים ל"א כ"א) ואם כן לפי דבריך - התורה שקרית והתבדתה ואנחנו לא מקבלים אותה. ואם יאמר להם שהתורה באמת שייכת לעם שלנו, רק שהיא נשתכחה, יאמרו לו: הרי בתורה עצמה כתוב שהתורה לא תשתכח והיא נשתכחה? ואם יאמר להם, לא, היא לא נשתכחה, היא עברה במשפחתי, יאמרו לו: אנחנו מצפים שלתורה יהיה כוח שכנוע רב, ואם אין לה, אזי הפסוק לא התקיים ("וענתה השירה הזאת וכו`) ועוד, הרי אחד האיסורים בתורה הוא "רק הישמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים האלה יום אשר עמדת לפני ה` אלוקיך בחורב" ואיך ייתכן שאיסור כה חמור לא נשמר על ידי מקבלי התורה? ועוד, איך ייתכן שמצוות שניתנו לחזור על עצמם כל יום וכל שנה דווקא לזכר המעמד הזה ובנסים של יציאת מצרים, נשתכחו מהעם? (מזוזה, תפילין, קידוש, סוכות, פסח ומצה הכל "זכר ליציאת מצרים") מסקנה: מתוך שקבל העם שלנו את התורה, זו הוכחה לקיומו של מעמד הר סיני. מניין ש"ההשתלה" הייתה בבת אחת? אולי התורה התהוותה בשלבים? כמה תשובות בדבר. א. תורת ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים ופריטים (מי היו ראשי הדורות שהעבירו את התורה, שמות מנהיגי האומה, אופיים, אמרותיהם, אירועים שאירעו בתקופתם, והתורה עצמה גם שופעת באלפי פרטים). היום בו נחתמה התורה חייב היה להיזכר, והיכן הוא?" ב. כיצד כל אותם שלבי "התהוות" נעלמו מן הזיכרון הלאומי? ג. בספר דברים נאמר "לא תוסיפו", לפחות אחרישנכתב פסוק זה לא ייתכן כי הוסיפו על מצוות התורה ד. כיוון שיש מסורת מדויקת על כל פרט בתורה, מה חכמים אמרו ומה מהתורה (דאורייתא ודרבנן) ופרטי דקדוקי המצוות, אם מישהו הביא את התורה או חלקים נוספים שלה בזמן השונה מן המקובל, כיצד קרה שאנו מייחסים את התורה למשה רבנו? איך הצליחו להעלים את כל אותן "שלבי התהוות"?