השאלה שרציתי לשאול בבוקר. כמה משקל אתם

[poseidon111]

השאלה שרציתי לשאול בבוקר. כמה משקל אתם

נותנים בזמן ויכוח או דיון, לדרך הצגת הדברים, ומהו המשקל לדברים עצמם.
במילים אחרות: האם בזמן ויכוח כשמישהו מציג עמדה, שאתם יודעים שהיא נכונה, אך היא מוצגת בלעג, התנשאות או צעקה, האם היא תדחוף אתכם להמשיך
להתווכח, רק בגלל האישיות של זה או זו שממול?

שואל בגלל מחשבות שנעורו בעקבות דיון מאתמול שערכתי.

 

[דאגרוטיפ]

הו פוס, מותק.

זה תלוי הכמה אלמנטים. לטעמי יש לשים את המשקל על מידת וגודלו של האגו.
אם עסקינן באגו-מאניקים שגם אני לא פעם נמנית עליהם וודאי שהדבר
יהא זה המניע להמשך הויכוח. התווכחות לשם ההתווכחות מה שנקרא.
ולא על מנת להפרות או להגיע לידי איזשהי הבנה או למידת מה.
הדבר תלוי גם במידת ההכרות עם אותה בריה, אם הוא אדם אהוב ומוערך
יש סיכוי שאוכל לכבוש מעט את הצורך לנגח, ולמעשה לקשור את האגו לעץ
ובכך לקפוץ מעל המשוכה ולהתקדם בשיח.
אלמנט נוסף, תלוי מה מידת הנפיצות של הנושא והקיטוב בין הדיעות.

 

[poseidon111]

אני מסכים איתך. לעיתים, במקרה של מעצבן אחד

שהוא בר הפלוגתא, אני מודה שיש בי הצורך להוכיח לו את כסילותו. זה כבר חשוב, כמעט כמו הנושא המקורי.

לגבי האלמנט, מה דעתך על נושא שנקרא לו:" אכילת בשר, אכזריות או כורח"?

 

[דאגרוטיפ]

שאלה לא פשוטה, עבורי לפחות.

עם כל הצורך להפוך את הנושא להלצה או להשתובבות, ואולי בעצם
באופן הזה לחמוק משאלות מוסר כאלה ואחרות לא יודעה כיצד הייתי משיבה
לסוגיה. ייתכן שהייתי מנסה להעלות בשם התבונה את כל הטיעונים מכאן ומכאן.
אני אומרה פוס, תעלה. נושא מצויין.

 

[רינתי77]

הטון עושה את המוזיקה.

ככל שהניסוח של הדברים הוא מקומם יותר, זה מעורר בנו יותר
את הרצון להתנגח עם כותב ההודעה. מה שמעניין הוא שזה נכון גם במקרים שאנחנו
מסכימים עם תוכן הדברים, אך בשל הניסוח המעצבן,
אנחנו רוצים לנגח את הכותב.

 

[קייזר סוזי]

כשצועקים עליי אני מפסיקה לשמוע

ולא משנה מה תוכן הדברים וכמה הם נכונים.

כשפונים אליי באגרסיביות/התנשאות ולעג, אותו הדבר.

אני לא בטוחה שאמשיך להתווכח עוד הרבה זמן במצב כזה..
בגדול אני מנסה לעצור את הבנאדם ולהבהיר לו מה הוא עושה, כדי שיתאפס על עצמו ונוכל להמשיך בצורה מתורבתת.
כשזה לא קורה, אני נסגרת ופורשת בשיא.

בכדי להקשיב למה שיש לבנאדם לומר, כדי לדעת גם אם דבריו צודקים או לא..
אסור שתהיה חומה בינינו.

 

[lefler11]

לדעתי

כל מקרה ומקרה לגופו של עניין...

זה תלוי בכל כך הרבה משתנים אבל לדעתי בעיקר בכמה אתה מכיר את הבן אדם שאיתו אתה מתווכח וכמה הוא חשוב לך.

ככול שאתה מכיר יותר טוב את האדם שאיתו אתה מתווכח והוא חשוב לך יותר (כלומר חשוב לך יותר לדעת ולהבין למה הוא חושב \ מגיב ככה) יש מצב שתהיה יותר סבלני (גם במידה והוא טועה ו/או מציג את הדברים בצורה שיטחית ו/או צועק / מתלהם וכו').

ככול שאתה מכיר יותר טוב את הבן אדם שאיתו אתה מתווכח והוא חשוב לך, אתה גם יודע מה הסיכוי (ואולי צריך לומר מה הפתיחות) שאותו אדם בכלל יקשיב לך ואולי ישנה את דעתו ויבין שהוא טועה ולחילופין יצליח לתת לך טוענים טובים שיגרמו לך לחשוב על דברים בצורה שונה ממה שחשבת עד היום.

וטועה זה לא חייב להיות נכון \ לא נכון, טועה זה גם יכול להיות בגישה עצמה (אופן הצגת הדברים).

אבל לדעתי מה שהכי רלוונטי לכל דיון \ וויכוח זה רמת הפתיחות של הצדדים - כלומר היכולת להבין למה הצד השני חושב כמו שהוא חושב ולנסות להבין את הצד שני במקום לתקוף אותו (בניגוד לעקשנות

).

המשך סוף שבוע שקט ומוצלח

 

[דאגרוטיפ]

פלורליזם, אם למצות במילה.

 

[lefler11]

גם אבל ממש לא רק...

זה לא בהכרח תלוי בכמות (כמה דעות יש או מי "יותר" צודק).

אם הצדדים בדיון לא מסוגלים להבין למה הצד השני חושב כמו שהוא חושב (כלומר יפסלו את מה שיש לו לומר על הסף) - מה הטעם בדיון ? (לדעתי זה סתם בזבוז זמן ואנרגיות...)

כלומר במידה וחלק מהצדדים בדיון מגיעים מראש עם העקרונות שלהם ושום דבר לא ישנה \ יזיז אותם (כי הם יודעים הכי טוב, כלומר - עקשנים) - מה הטעם בדיון ?

 

[דאגרוטיפ]

חותמת תחת כל מילה. המנימליזם שלי תיאר

את הסיפא שלך.

 

[poseidon111]

צודק בכל מילה.

 

[לילוש באה לביקור]

שלום

אפשר לכתוב פה?

 

[יחפהבפארק]

אבא שלי ז"ל היה אומר:

פתחי פיך וישירו דברייך

 

[דאגרוטיפ]

תעצרו את הפורום, עכשיו!

הנסיכה ממונקו הגיעה אל פתחנו הדל.
יא לילוש, איזה כייף שאת פה.
אני מתרגשה בהן צדקי.

(לילוש, כאן בחוג הסילון כדאי לעדן אי אילו מילים בשם האליטיזם והחשש שמא יבולע לך)

 

[לילוש באה לביקור]

חחח טפשונת

תגידי אין איזה הטבה חבר מביא חבר או משהו?
אני לא מקבלת עמלה על צפיות?

אני יודעת שכאן זה לא הבורדל של זיקן. אנסה להתרסן, נראה איך זה יילך

 

[דאגרוטיפ]

ילך טוב, ילך בומבה.

זה אמנם לא הבורדל של זיקן, אלא מעוז האליטזם והתבונה,
אבל תמיד קיימת פינה שמורה לבורדל שלי במסגרת העידון והאמנות.
להטבות את תזכי ממני באופן אישי מאוד, מה שנקרא.
ויש כאן אנשים נפלאים, וחברים טובים. תתערי, פוטה.
ולילוש, אין קצה קצהו של מושג לגבי צפיות. כבר בימיו הראשונים
של הפורום עופרה (המנהלה הקודמה) למדה אותי להסיר את זה
ומאז אני נעדרת. מי צריך את החרא הזה?
-
מה תרצי להאזין, תמקדי אותי.
אעניק לך ברב הדר, וזנזון.

 

[לילוש באה לביקור]

נפוטיזם דאגרו?

טוב, אני אחשוב מה בא לי.

תביאי לי קלאסיקה, לא משנה איזה, סומכת עלייך.

 

[דאגרוטיפ]

ברור, איזו שאלה. נפוזטיזי זו אני.

מוקדש לך ברב אהבה, לילושה.
http://www.youtube.com/watch?v=Yn4rVx2S4l8
(שלא תאמרי שאני לא מטמיעה)

 

[לילוש באה לביקור]

אל תתווזווזי עליי

http://www.youtube.com/watch?v=xXdQj2Vxcp4&feature=related

 

[דאגרוטיפ]

לילוש, את לא מבינה.

העלתי את היצירה הבאה כמה וכמה פעמים.
אבל מעולם לא עשיתי זאת בפני נסיכה מרוקנית למחצה. (כן?)
זהו שילוב יפהפה בעיניי בין מזרח למערב.
את אדג'ו הלחין תומסיו אלבינוני האיטלקי, וכאן שר לצליליו
הפייטן ליאור אלמליח במרוקנית.
תהני. מה תפקיש עלי.
(הרגת עם הבחירה של לארה, זו יצירת ילדות מבית סבתא שלי)
http://www.youtube.com/watch?v=cmS629XoZjU