הבן שלי בחר מקום בין הספסלים הראשונים תוך כדי הצהרה: "כאן אני לא אקיא" אני מתישבת לידו, מתמקמת. חסיד אחד צדיק נורא, ממלמל מתחת לשפמו ספק לעצמו (כדי לקיים את שנאמר, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא) ספק לי: אפשר ללכת קצת יותר אחורה. אני לא שומעת. אני כן שומעת. אני מתעלמת. אני מגחכת. אני מתעצבנת. למה אני מתעצבנת. אני נשארת במקומי. כמובן. ואם הוא יהין שוב לפנות אלי אני אענה לו ישירות: "לעת עתה אני מציעה לך להסתפק בלחנך את אשתך" אין להם אלוהים.
בגלל כמה תגובות לנ"ל. ושכחתי לציין ריח חמצמץ בחלל האוטובוס, כזה שגם מערכת האוורור לא יכלה לו. או שהם לא מתקלחים, או שהם לא יודעים מה זה דאודורנט (הכי הגיוני ששתי התשובות נכונות, וכן, אני מפתחת אנטישמיות קלה) פעם הבאה אם אשב בחלקו האחורי של האוטובוס, זה יהיה בהחלט בגלל סיבה אחרת.
תראי מבולבלונת אני בתור גבר, מעדיף באוטובוס כזה לשבת מאחורה, ולפתוח חלון,,,, אז מה יש להידחף ביניהם, זו אמנם הערה קצת אנטישמית מצידך, אבל קשה לומר שהיא שקר.... לשאלתך שתי התשובות נכונות...
כשהם מקבלים את הג'ננה שלהם, אין הם מבחינים בין אשה לגבר, ועלולים לשלוח אותך למחלקה פנימית, ולמרות שאת לא בדיוק מאוהביי כאן בפורום לא הייתי רוצה לבקר אותך עם פרצוף מרוסק...