השגרה שלנו. הבוקר שלנו. דיון

בוקר טוב - עם קצת פירגון

אז הנה חלף לו עוד מבחן ונשאר עוד אחד עד גמר הסיוט - ביום ראשון אני אהיה אדם חופשי . תענוג היה לישון עד עכשיו , סוף סוך לתת לגוף את מבוקשו ולא למנוע מבעדו כלום - לפרגן לעצמי . שינויים בשיגרה ? אין לי כל כך שיגרה אבל בעיקרון יש דברים שאם פתאום משנה יכולה להילחץ מהם .. בעצם אם חושבים על זה אז אני הרבה פעמים נמנעת מלעשות דברים ייחודיים מסיבה מסויימת ובלתי ברורה . רוצה לתת יותר פתח בכדי לעשות מעט שינויים בשיגרה שלי כדי שהיא תטיב עימי יותר . ולגביי הפרגון , להבונת , את מחזיקה יופי את הפורום , מעוררת אותו כל יום מחדש ולא נותנת ללהבה להידעך ...
...
 
תודה ../images/Emo9.gif

ואני לא לבד. כולכן פה, חוזרות יום יום ומתחזקות את הפורום ואנחנו מתפתחים ביחד.
בחזרה
 

רננהלי

New member
איזה נושא חשוב

ואין לי כוח אפילו להתמודד עכשו עם לדבר על זה. חבל..
 
בדיוק היום היה לי דיון עם מישהו

בעבודה על אי-וודאות. שזה מתקשר לדעתי לנושא כי שיגרה = וודאות בדר"כ. אנחנו יודעים מה נעשה במשך היום, רגילים לעשות את זה ככה ולא רוצים לשנות. אני אמרתי שאי-וודאות זה טוב. כמובן שתלוי ולא בכל מצב, אבל הנסיון שלי מלמד שדווקא יציאה מהשיגרה, משהו שלא נוח לנו איתו, הוא לעתים קרובות מזרז את הצמיחה האישית. ולעומת זאת כשהכל ידוע מראש, אנחנו בטוחים שהכל כמו אתמול ושלשום, אז אין מקום לשינוי. האיש לא ממש הסכים איתי. הוא אמר ש-99.9% מהאוכלוסיה לא יסכימו איתי שכך. הוא טען שוודאות זה המצב שהיה רוצה להימצא בו כל החיים. אולי הוא צודק, שיגרה זה טוב, אבל לדעתי טוב גם לצאת ממנה למקומות אחרים לפעמים. מזכיר לי את הסיפור על ההוא ושריון הקשקשים שנדבק לעורו.
 
לא חושבת שהוא צודק

יש משהו בדבריו. כן, יש רצון לדעת מה יקרה, ומה יהיה, ולהסיר את אי הוודאות הזו שאופפת אותנו. מפחיד לחשוב שביום בהיר אפשר למות, או לחלות, ואז - מה יהיה אם לא הספקנו את כל מה שרצינו לעשות... אבל גם לצד השני יש מחיר. אם מישהו יבוא עם רשימה מסודרת של מה יקרה איתי כל החיים....אהמממ, לא בטוח שאני ארצה לחיות אותם. אני חושבת שיש משהו מתוק בשיגרה, ויש משהו מתוק גם באי-הוודאות.
 

setonr

New member
ללהבה ירוקה - בוקר טוב וחג פוריםשמח

השגרה זה נושא מעניין. על פי ההתיחסות אליו ניתן אולי לאפיין אופי ודפוס חיים. מנסיוני הלא קצר עברתי רבות . היו תקופות מאוד לחוצות. בסוף היום הרגשתי שאני שואף להגיע לחיי שגרה ושליטה על חיי. היום בפנסיה אפשר לתכנן חיי שגרה לפי הרצון. אך התועלת מכך לא רבה . מי שאוהב לחיות בספונטניות חלקית עיניו מבריקות לקראת כל יום חדש. מאידך מי שבחייו אין לו שליטה והוא נסחף במאורעות חייו -חייו אינם חיים.... נא תגובתך להבה יקרה וחכמה...
 
עינים מבריקות ../images/Emo99.gif

"מי שאוהב לחיות בספונטניות חלקית עיניו מבריקות לקראת כל יום חדש". זה הניסוח הכי מקסים והכי מדויק שקראתי אי פעם. וזה בדיוק מה שאי-וודאות עושה לנו. העינים מקבלות ברק. ברק של החיים עצמם. ההווה - מורכב מהוויה. שזה גם קצת כמו חוויה. כלומר, גם השגרה, וגם החוויה. אם אני מסתכלת על הכלב שלי - (נוח לי, כי צורת החיים שלו כ"כ בסיסית) אז מה שאני רואה הוא ההיאחזות שלו בשיגרה (כמו אוכל באותו מיקום, כמו טיול בוקר וטיול ערב - שמהווים מסגרת, וכמו עוד כללים שמרכיבים את היום שלו), ומצד שני - אם נניח יוצאים לטיול ארוך יותר באמצע היום, או נוסעים לאנשהוא - הוא כ"כ שמח וכ"כ מתרגש, ולא צריך הכנות נפשיות לכל העניין. בתור כלב, הוא מרפה באופן אינסטנקטיבי מהרצון (השכלי שלנו) בשליטה, ומתמסר למה שההווה מציע לו - וזו, ההוויה שלו.
 

BellA עלמה

New member
הוא צודק וגם לא צודק

נכון שוודאות נותנת ביטחון אבל החיים הם דינאמים אי אפשר לדעת מה יוליד יום. ואגב אם נשאר כל הזמן בדרך המוכרת איך נלמד דברים חדשים?
 
למעלה