השד העדתי ...
- פותח הנושא פמיניסטי
- פורסם בתאריך
אופק דגנית
New member
יותר מזה אגיד...
גם יהודי חרדי גורם לי להיות חרדה....לקשר שלי עם הילדה או הילד...
בגדול אם זה רק אני אישית...אין לי בעיה
רק שאני יודעת שזה הרבה יותר מורכב מזה.. מנטליות וערכים שלי כאדם חשובים
כל מהות היחסים שלי איתם עם הילדים הכוונה תשתנה..
לא דואגת לזוגיות שלהם...אם תצליח היא תצליח ואם לא אז לא....כמו האפשרות לכל זוגיות אולי עם טיפלה קושי..
כך שמראש אבקש לא להיות בסיטואציה כזו....אם זה תלוי בי
אבל זה לא תלוי בי..
גם יהודי חרדי גורם לי להיות חרדה....לקשר שלי עם הילדה או הילד...
בגדול אם זה רק אני אישית...אין לי בעיה
רק שאני יודעת שזה הרבה יותר מורכב מזה.. מנטליות וערכים שלי כאדם חשובים
כל מהות היחסים שלי איתם עם הילדים הכוונה תשתנה..
לא דואגת לזוגיות שלהם...אם תצליח היא תצליח ואם לא אז לא....כמו האפשרות לכל זוגיות אולי עם טיפלה קושי..
כך שמראש אבקש לא להיות בסיטואציה כזו....אם זה תלוי בי
אבל זה לא תלוי בי..
מצידי, שהבן שלי יביא כלה ירוקה עם פסים ורודים
זה לא מזיז לי את קצה הזנב מאיזו עדה האדם שעומד מולי. גם לא מה הדת שלו או איפה הוא גדל.
כאשכנזיה משכילה שגדלה בפנטהאוז של הדובדבן שעל הקצפת, אני יודעת לא להסתכל בקנקן. ושאנשים הם מכלול ולא רק כותרות והגדרות.
אם חייך מאופיינים ע"פ ההשתייכות העדתית והדתית שלך, מן הסתם תחפש בת זוג דומה. אבל אם אתה משכיל, פלורליסטי ואיש העולם הגדול, אין כל סיבה להצמד לתבנית כזו או אחרת.
זה לא מזיז לי את קצה הזנב מאיזו עדה האדם שעומד מולי. גם לא מה הדת שלו או איפה הוא גדל.
כאשכנזיה משכילה שגדלה בפנטהאוז של הדובדבן שעל הקצפת, אני יודעת לא להסתכל בקנקן. ושאנשים הם מכלול ולא רק כותרות והגדרות.
אם חייך מאופיינים ע"פ ההשתייכות העדתית והדתית שלך, מן הסתם תחפש בת זוג דומה. אבל אם אתה משכיל, פלורליסטי ואיש העולם הגדול, אין כל סיבה להצמד לתבנית כזו או אחרת.
לפני כמה ימים
זה בדיוק מה שכתבתי. כתבתי שכשמתאהבים, אז לא רואים כלום בעיניים ולא אכפת משום דבר מסביב.
את דווקא כתבת שלפרק ב' יש לך רשימת קריטריונים מובנית...
עכשיו כל אחד מאיתנו אומר ההפך, אני אומר שאעדיף שביתי תכיר מישהו עם רקע דומה לשלה (ואהבות, וחינוך ועולם ערכים), ואת כותבת שזה לא חשוב...
אנסה שוב להסביר קצת.
להתאהבות אין חושים, היא באה מהבטן ותמיד מפתיעה. גרוע מכך, היא נוטה לבחור לנו את מי שהכי שונה מאיתנו, כי הכל חדש בו ומגניב כזה.
אם אכיר עכשיו יפנית לוכחת סושי וחובבת קבוקי, אני בטוח שאהיה מטורף על שניהם, אדלל את אוכלוסיית הטונה כאילו אין מחר ואצא מוקסם מכל הופעת קבוקי שאזדמן אליה. זה יראה לי מופלא ומעניין וכיף..
בטח גם אסכים לבוא לגור איתה באיזה כפר נידח ליד אוסאקה ואתהלך לי בסופ"ש עם שמלה וכפכפים מעץ דובדבן.
אבל זה יהיה כך בדיוק שנה וחצי.
אחרי שנה וחצי ההורמונים נרגעים קצת, ופתאום לא אבין מה אני דוחף דג מפרפר באוז ועשבי ים לפה, ובטח לא אבין מה הגמדים הדפקטים שהתחפשו לנשים צורחים לי באוזן.
ארצה שווארמה, או לפחות איזה חומוס טוב בעכו. ארצה לראות משחק של מכבי אשדוד בטלוויזיה ולדבר שפה שלא מזכירה רעש של חתול טובע.
אתגעגע לתה ויסוצקי בספל סדוק ומתקלף של סטימצקי, לבמבה ופתי בר עם שוקולד השחר.
וארצה שיצחקו כשאני אומר "הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו" או "דייג אוהב דגים?"
ארצה שמי שאיתי תהייה החבר הכי טוב שלי, שנוכל לדבר באותה שפה (לאו דווקא וורבלית), נבין את אותם ניואנסים ונהייה דומים.
יחרפנו אותי הכפכפים שהיא תשאיר בכניסה לבית וההשתחוויות הקטנות שלה ושל אמא שלה או הנביחות הקטועות של אביה הגמד. היא תרצה שהילדים ילכו ללמוד חרבות, ואני ארצה קרמיקה.
והקרעים רק ילכו ויגדלו בזמן שהסובלנות תלך ותקטן. וממש לא משנה כמה טוב היה בהתחלה.
לכן, העצה הכי טובה שאוכל לתת לביתי היא למצוא מישהו שהכי דומה לה בדברים הקטנים, שאוהב אותו אוכל, את אותה גלידה, מוזיקה ונופים.
יש דברים נרכשים בחיים, אבל אחרי גיל 6, הרוב ממש לא..
ואת, סתם מתחמקת. אולי תספרי איזה חברות שונות ממך יש לך, ועד כמה אתן חברות?
(כי לי אין כזה דבר, ואני גם לא מכיר אף אחד שיש לו)
זה בדיוק מה שכתבתי. כתבתי שכשמתאהבים, אז לא רואים כלום בעיניים ולא אכפת משום דבר מסביב.
את דווקא כתבת שלפרק ב' יש לך רשימת קריטריונים מובנית...
עכשיו כל אחד מאיתנו אומר ההפך, אני אומר שאעדיף שביתי תכיר מישהו עם רקע דומה לשלה (ואהבות, וחינוך ועולם ערכים), ואת כותבת שזה לא חשוב...
אנסה שוב להסביר קצת.
להתאהבות אין חושים, היא באה מהבטן ותמיד מפתיעה. גרוע מכך, היא נוטה לבחור לנו את מי שהכי שונה מאיתנו, כי הכל חדש בו ומגניב כזה.
אם אכיר עכשיו יפנית לוכחת סושי וחובבת קבוקי, אני בטוח שאהיה מטורף על שניהם, אדלל את אוכלוסיית הטונה כאילו אין מחר ואצא מוקסם מכל הופעת קבוקי שאזדמן אליה. זה יראה לי מופלא ומעניין וכיף..
בטח גם אסכים לבוא לגור איתה באיזה כפר נידח ליד אוסאקה ואתהלך לי בסופ"ש עם שמלה וכפכפים מעץ דובדבן.
אבל זה יהיה כך בדיוק שנה וחצי.
אחרי שנה וחצי ההורמונים נרגעים קצת, ופתאום לא אבין מה אני דוחף דג מפרפר באוז ועשבי ים לפה, ובטח לא אבין מה הגמדים הדפקטים שהתחפשו לנשים צורחים לי באוזן.
ארצה שווארמה, או לפחות איזה חומוס טוב בעכו. ארצה לראות משחק של מכבי אשדוד בטלוויזיה ולדבר שפה שלא מזכירה רעש של חתול טובע.
אתגעגע לתה ויסוצקי בספל סדוק ומתקלף של סטימצקי, לבמבה ופתי בר עם שוקולד השחר.
וארצה שיצחקו כשאני אומר "הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו" או "דייג אוהב דגים?"
ארצה שמי שאיתי תהייה החבר הכי טוב שלי, שנוכל לדבר באותה שפה (לאו דווקא וורבלית), נבין את אותם ניואנסים ונהייה דומים.
יחרפנו אותי הכפכפים שהיא תשאיר בכניסה לבית וההשתחוויות הקטנות שלה ושל אמא שלה או הנביחות הקטועות של אביה הגמד. היא תרצה שהילדים ילכו ללמוד חרבות, ואני ארצה קרמיקה.
והקרעים רק ילכו ויגדלו בזמן שהסובלנות תלך ותקטן. וממש לא משנה כמה טוב היה בהתחלה.
לכן, העצה הכי טובה שאוכל לתת לביתי היא למצוא מישהו שהכי דומה לה בדברים הקטנים, שאוהב אותו אוכל, את אותה גלידה, מוזיקה ונופים.
יש דברים נרכשים בחיים, אבל אחרי גיל 6, הרוב ממש לא..
ואת, סתם מתחמקת. אולי תספרי איזה חברות שונות ממך יש לך, ועד כמה אתן חברות?
(כי לי אין כזה דבר, ואני גם לא מכיר אף אחד שיש לו)
תיאוריה מקסימה, בנויה לתלפיות, מנומקת ומבוססת היטב. מלבד העובדה שהיא אינה עומדת במבחן המציאות, היא ממש מושלמת.
החיבור בין בני אדם הוא אניגמה. לא תמיד ברור מה קושר אותנו או מרחיק אותנו זה מזה. נכון שחשוב ואפילו קריטי שיהיו באדם השני מס' תכונות בסיסיות מהותיות על מנת לייצר את החיבור והשפה המשותפת. למשל אותה יפנית חביבה שלך, אני משערת שהיתה בחורה משכילה, דוברת אנגלית, אולי אפילו מאותו תחום עיסוק, בת עיר פרוורית נחמדה מדרום יפן (הם אנשים חמים יותר). ולא גיישה דוברת יפנית עתיקה שגדלה בכפר דייגי לויתנים.
אבל החיבור הוא משהו פנימי, נטול מילים אך אינו נטול סיבות.
כשכתבתי שישנם קריטריונים, לא התכוונתי למינימום סנטימטרים, מס' האפסים בחשבון הבנק (לפני הנקודה), או מוצא ההורים. הכוונה שלי היתה לסקרנות, משפחתיות, מוחצנות או מופנמות, פלורליסטיות, גישה לדת, צורת בילוי וערכים בסיסיים. (רק דוגמאות, יש עוד המון אפשרויות). שפה, היא עניין שקל להתגבר עליו, וגם געגועים לפועל אשדוד.
באופן אישי, יהיה בלתי אפשרי לחבר אותי למשל לגבר יהודי מסוג עדות הקשקשן הרדוד, "מסורתי", חובב האוכל של אמא שלו ובעל להקת חברים דומים שהוא נפגש אתם בכל שבוע, והרבה יותר קל למצוא נקודות חיבור לערבי משכיל, שחי חלק מחייו בחו"ל, בן למשפחת משכילים מודרניים, צמחוני.
מה לעשות, שהרבה יותר קל לי להבין למה ערביי ישראל מרגישים הזדהות עם העם הפלסטיני למרות שהם לא חלק ממנו מאשר להבין למה דג זה חלבי.
בקיצור, למרות שאני ממש לא ממליצה על תיאטרון הקבוקי (לך לשמוע חתולי רחוב מיוחמים מאחורי הפחזבל), אני דווקא ממליצה בחום על רומן עם תוצרת חוץ ולו רק בשביל הכיף והסיפורים לנכדים.
מה יהיה
את גוררת אותי שוב למקרי קצה..
ברור שיש סודנים משכילים, נאים ונאורים ממני שכל בת ישראל כשרה תוכל לחיות איתם חיים הרבה יותר מוצלחים מאשר איתי. וייתכן שזה אפילו יעבוד להם.
אבל מה שאני אומר הוא שככלל, יש צורך במציאת בנזוג דומה על מנת שהקשר יצליח לטווח הארוך.
יותר מזה אני אגיד לך (וזה על סמך קשרים עם לאומים אחרים שהיו לי, שבספק אם אספר אותם לנכדים) הוא שבעיתות לחץ, את תמיד תברחי להתנהגות הבסיס שלך ותשליכי את כל הנאורות לפח. זו אחת הסיבות העיקריות בגינן אדם צריך מישהו שדומה לו בבסיס.
תופעה נוספת היא שהגיל, גם הוא מחזיר אותנו למנהגי הילדות שספגנו.
קחי לדוגמה אדם שבילדותו אכל שינקן ושמע וויולדי, התחתן עם בחורה שאוכלת ג'חנון ושומעת אייל גולן.
בשנים הראשונות הכל יהיה טוב, תהייה הפריה הדדית ולימוד. לפעמים זה יצליח מאוד, ולפעמים בגיל מסויים (ששנינו עוד לא הגענו אליו) ימאס לו מזעקות הכאב של הגולן ומטעם המרגרינה במזון והוא ירצה לשוב לכור מחצבתו (וכמובן גם אצלה זה כך, ימאס לה מחוסר הכשרות ומהמוזיקה המרדימה), ושם עלול להתפתח הקרע.
אבל נראה לי שזה ויכוח עקר בשלב זה
אז חג שמח..
את גוררת אותי שוב למקרי קצה..
ברור שיש סודנים משכילים, נאים ונאורים ממני שכל בת ישראל כשרה תוכל לחיות איתם חיים הרבה יותר מוצלחים מאשר איתי. וייתכן שזה אפילו יעבוד להם.
אבל מה שאני אומר הוא שככלל, יש צורך במציאת בנזוג דומה על מנת שהקשר יצליח לטווח הארוך.
יותר מזה אני אגיד לך (וזה על סמך קשרים עם לאומים אחרים שהיו לי, שבספק אם אספר אותם לנכדים) הוא שבעיתות לחץ, את תמיד תברחי להתנהגות הבסיס שלך ותשליכי את כל הנאורות לפח. זו אחת הסיבות העיקריות בגינן אדם צריך מישהו שדומה לו בבסיס.
תופעה נוספת היא שהגיל, גם הוא מחזיר אותנו למנהגי הילדות שספגנו.
קחי לדוגמה אדם שבילדותו אכל שינקן ושמע וויולדי, התחתן עם בחורה שאוכלת ג'חנון ושומעת אייל גולן.
בשנים הראשונות הכל יהיה טוב, תהייה הפריה הדדית ולימוד. לפעמים זה יצליח מאוד, ולפעמים בגיל מסויים (ששנינו עוד לא הגענו אליו) ימאס לו מזעקות הכאב של הגולן ומטעם המרגרינה במזון והוא ירצה לשוב לכור מחצבתו (וכמובן גם אצלה זה כך, ימאס לה מחוסר הכשרות ומהמוזיקה המרדימה), ושם עלול להתפתח הקרע.
אבל נראה לי שזה ויכוח עקר בשלב זה
אז חג שמח..
אחדד לך
אנשים מתחברים בגלל חרמנות ועוד 100 סיבות שונות (סקרנות, מרד,ייאוש, פנטזיות וכיוב. אבל בעיקר חרמנות נטו)
קשרים שמצליחים לטווח ארוך הם בד"כ כאלו בהם בני הזוג מאוד דומים.
וכן, יש יוצאים מהכלל בהם בחורה פיליפינית וגבר דרום אמריקאי מצליחים למצוא נקודות השקה ולהתאים לטווח ארוך, אבל הסיכויים שלהם הרב יותר נמוכים להצליח מאשר לבחורה מחולון וגבר מבת ים.
היות ולא אשמח שהבת שלי תשמש חלק בניסוי סטטיסטי בו יש לה סיכויי הצלחה נמוכים, הרבה יותר אשמח אם היא תיקח מישהו שדומה לה. גם שם אפשר ליפול, אבל בהסתברות קטנה יותר.
אנשים מתחברים בגלל חרמנות ועוד 100 סיבות שונות (סקרנות, מרד,ייאוש, פנטזיות וכיוב. אבל בעיקר חרמנות נטו)
קשרים שמצליחים לטווח ארוך הם בד"כ כאלו בהם בני הזוג מאוד דומים.
וכן, יש יוצאים מהכלל בהם בחורה פיליפינית וגבר דרום אמריקאי מצליחים למצוא נקודות השקה ולהתאים לטווח ארוך, אבל הסיכויים שלהם הרב יותר נמוכים להצליח מאשר לבחורה מחולון וגבר מבת ים.
היות ולא אשמח שהבת שלי תשמש חלק בניסוי סטטיסטי בו יש לה סיכויי הצלחה נמוכים, הרבה יותר אשמח אם היא תיקח מישהו שדומה לה. גם שם אפשר ליפול, אבל בהסתברות קטנה יותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.