השטן !חמסה|!חמסה|!חמסה|

[EMITIST]

נ.ב.: החלמה מהירה../images/Emo140.gif

 

[תיאולוגיה]

תודה יקירתי ../images/Emo13.gif

 

[EMITIST]

../images/Emo13.gifעל לא דבר ולבריאות יקירתי

 

[ֹ0000000000000000000]

לא מדויק! הבהרות:

*"הילל בן שחר" מופיע בישעיה בהקשר אחר. ישעיה, פרק י"ד, פסוק י"ב: "איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים". המפרשים במקום מסבירים זאת על שרו (מלאכו) של בבל, שנפל (בבל נהרסה). *התפיסה שהצגת על זריקת מלאך לגיהנום שם הוא הופך השטן שליט - היא התפיסה הנוצרית, לא היהודית. *בילקוט שמעוני, בראשית, פרק ו´, רמז מ"ד: מסופר על שני מלאכים, שמחזאי ועזאל, שחטאו. עזאל לא חזר בתשובה והוא מנסה להדיח אנשים לדבר עברה (מסויימת, שקשורה לבגדי צבעונין של נשים). אין מדובר בשטן, בכל מקרה.

 

[כוכב ה שחר]

שמחזי ועזאל (עזאזל)

מופיעים, כנראה לראשונה בכתובים ב"ספרים חיצוניים", בספרי חנוך, ועימם רשימה ארוכה של מלאכים שסרחו. שם גם מופיעה לראשונה ההקבלה בין נחש גן העדן לבין השטן.

 

[EMITIST]

תודה לכם ידידי 00000 וכוכב השחר על

הבהרותכם מרחיבות האופקים, אבל איך שלא יהיה את ידיעותיי אני מבססת על הרצאה ששמעתי במקרה זה לא מכבר בנושא שם נאמר לנו שהלל בן שחר זהו השטן שידוע גם כלוציפר לפי האמונה הנוצרית שהאמונה שלה בדבר גרושו של אותו מלאך שסרח מגן העדן מבוססת על האמונה הזו התנכ"ית-יהודית.

 

[ֹ0000000000000000000]

../images/Emo13.gif ההרצאה אכן נכונה.

 

[כוכב ה שחר]

הלל בן שחר

ביהדות - אינו השטן. הנצרות הרי התמחתה בהוצאת משפטים מהקשרם (כפי שהציגו מסורתי ואחרים בדיון על המשיח) ומכאן הם אימצו את שמו של הלל בן שחר כלוקיפר (במטמורפוזות של אובידיוס, יצירה המאגדת בתוכה חלקים נרחבים של המיתולוגיה הגרקו-רומית, לוקיפר הוא שמו של בנה של איילת השחר, דהיינו, בן-שחר). קריאה בפרק מתחילתו מגלה לנו את המשפט הבא (ישעיהו פרק י"ד, פסוק ד´) : "ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת..." (כאשר על הוא גם במובן של "לְ"). פסוקים כ"ב וכ"ג שניהם מהווים את סיכום הדברים במילים : נאום ה´. כך, שהמשל סגור בין פס´ ד´ ל-כ"ב (ובפסוק כ"ב ו-כ"ג כבר מובא הנמשל, למקרה והמלך לא ירד לסוף דעתו של ישעיהו) ופסוק י"ב, בו נזכר "הלל בן שחר" נמצא בין שניהם - זאת אומרת, בגוף המשל עצמו. האמונה בגן עדן כמקום מנוחתם של המתים (לצד הגיהנום שבו החוטאים) ומקום מושבם של מלאכים (והגיהנום כמקום מושבם של השדים) היא אמונה מאוחרת ביהדות, אשר מופיע בקורפוס הכתבים רק בימי בית שני, וכך גם השטן כמייצג כל רע. זוהי תפישה דואליסטית, אשר זרה לתפישה היהודית הקדומה, וייתכן כי השפעה זו חדרה (לדעתי) עקב הברית של המלכות החשמונאית בארץ עם הפרתים (בימי בית שני) אשר היו מאמיני דת זאראטוסתרא (שהיא דת דואליסטית).

 

[כוכב ה שחר]

הלל בן שחר

ביהדות - אינו השטן. הנצרות הרי התמחתה בהוצאת משפטים מהקשרם (כפי שהציגו מסורתי ואחרים בדיון על המשיח) ומכאן הם אימצו את שמו של הלל בן שחר כלוקיפר (במטמורפוזות של אובידיוס, יצירה המאגדת בתוכה חלקים נרחבים של המיתולוגיה הגרקו-רומית, לוקיפר הוא שמו של בנה של איילת השחר, דהיינו, בן-שחר). קריאה בפרק מתחילתו מגלה לנו את המשפט הבא (ישעיהו פרק י"ד, פסוק ד´) : "ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת..." (כאשר על הוא גם במובן של "לְ"). פסוקים כ"ב וכ"ג שניהם מהווים את סיכום הדברים במילים : נאום ה´. כך, שהמשל סגור בין פס´ ד´ ל-כ"ב (ובפסוק כ"ב ו-כ"ג כבר מובא הנמשל, למקרה והמלך לא ירד לסוף דעתו של ישעיהו) ופסוק י"ב, בו נזכר "הלל בן שחר" נמצא בין שניהם - זאת אומרת, בגוף המשל עצמו. האמונה בגן עדן כמקום מנוחתם של המתים (לצד הגיהנום שבו החוטאים) ומקום מושבם של מלאכים (והגיהנום כמקום מושבם של השדים) היא אמונה מאוחרת ביהדות, אשר מופיע בקורפוס הכתבים רק בימי בית שני, וכך גם השטן כמייצג כל רע. זוהי תפישה דואליסטית, אשר זרה לתפישה היהודית הקדומה, וייתכן כי השפעה זו חדרה (לדעתי) עקב הברית של המלכות החשמונאית בארץ עם הפרתים (בימי בית שני) אשר היו מאמיני דת זאראטוסתרא (שהיא דת דואליסטית).

 

[EMITIST]

כוכב השחר זוהי גם בהחלט יכולה להיות

עוד נקודת מבט הגיונית ומעניית וגם אני הבאתי את דבריי הן מנקודת מבטי והבנתי והן מתוך הרצאה קבליסטית ששמעתי בנושא. לגביי השפעת דת זארטוסתרא אני בהחט מסכימה איתך וזאת מאחר שכפי שכבר ציינתי כאן בפורום בהזדמנויות שונות - היהדות היא לא דת ""טהורה"" שהמציאה את הגלגל אלא היא פשוט הושפעה מכלל הדתות ופשוט ""תרגמה" זאת לאמונתה בדיוק כפי שאנו יכולים לראות זאת בשמות החודשים העבריים שהם שמות אלים בבליים, יסודות היהדות שמבוססות כאמור על דת זאראטוסתרא, וגם האמונה בגלגול נשמות שהיא במקור כידוע אמונה הודית.