השירים ואנחנו

Liquid Dreams

New member
השירים ואנחנו

[אוקיי אני בטח אצא פה מפגרת אז סליחהXD] טוב, לא זכור לי כזה שרשור:X בעקבות הפצצת הדיונים פה עלה לי רעיון- כל אחד יכתוב שורה או משפט או שיר שלם[
] שהוא מתחבר אליו, וכמובן שמומלץ לצרף הסבר
 

Super Alonit

New member
../images/Emo210.gifיאיי! תירוץ טוב בשבילי לחפור על Away.../images/Emo9.gif

אבל בקיצור כי אני צריכה לחזור ללימודי תנ"ך.
השיר הזה מאוד מדבר אליי ולדעתי גם מבטא את תפיסת החיים של תומאס בצורה מעולה. אבל כמובן שהכל דעה אישית שלי ונו, יש לי תפיסת עולם של 'הכל קסום ומופלא' אז יש מצב שאתם רואים את השיר בצורה מעט שונה. אני מוצאת שהשיר עוסק בתמימות של ילד שנלקחת ממנו כשהוא מתבגר ומשאירה אותו בחוסר אונים מול העולם. השיר מתחיל בצורה אופטימית- הבית הראשון מתאר מעין עולם אידיאלי, הכל מלבלב, יש תקווה, אפשר ממש להרגיש את הרוגע. בשקט אפשר לשמוע את קריאות הפרא. אני לא יודעת אם לפרש את זה כהרוע והחייתיות שבאדם שחודרת דרך השקט ותמימות של הילדות, או כקולות מן הטבע שעדיין מסמלים עולם טהור מנקודת השקפתו של ילד תם. הבית מסתיים בקטע: "The time was there But without a meaning" כשילדים לזמן אין תחושה, לא יודעים להעריך אותו ולא יודעים להעריך את התמימות והמראות הקסומים שמתוארים בתחילת השיר. רק לאחר ההשוואה הנעשית בהמשך השיר רואים כמה העולם הראשוני הייתה בועה שברירית של ילד קטן. הפזמון לפי דעתי מתאר את המעבר מן הילדות לבגרות. השורה -"Away, away in time" מעידה על הזמן שעובר, כניגוד לדרך בה הסתיים הבית הקודם- שלזמן אין משמעות, הוא פשוט שם ואינו מורגש. השורה- "Away to a home away from care" הבית, לפי דעתי, מסמל את היסודות והערכים עליהם גדלת, החום וההגנה שהוענקה לך בילדותך, המקום שבו הרגשת תמיד שייך- הוא רוצה לחזור לשם אבל מצד שני הוא רחוק מהדאגה והפיקוח שהיו עליו כשהוא היה ילד קטן, אין כבר מי שישגיח עליו והוא אדון לעצמו. (לשתי השורות האחרות בפזמון אתייחס בהמשך) הבית השלישי, כהמשך למה שסופר בפזמון, הוא מאוד פסימי. בתור אדם שהתבגר והתרחק מהקן החם והאוהב של הבית, הוא מסתכל על כל המראות שראה בילדותו בצורה שונה לגמרי. הימים ההם מתו- "The days departed", הגנים המוזנחים-"Gardens deserted", כמו מסמלים אותו עצמו, בתחילה בתור ילד שפורח ומלבלב, ועכשיו בתור אדם שניטש לבד בעולם הגדול. הוא מתבונן חזרה על העולם שהיה לו פעם ותוהה אם העולם השברירי הזה הוא מנוחתו היחידה והרוגע היחידי שימצא בעולם? "This frail world, My only rest?" הפרא כבר לא קורא, המשאלות חלולות, חסרות משמעות. הפרא, לדעתי, מסמל כאן את התשוקה (למדתי על זה המון בתולדות האומנות), לאו דווקא תשוקה מינית, אלא התשוקה לחיים. "The Barefoot Boy, weeping in an empty night"- בשורה הזאת נראה לי שהוא מדבר על עצמו. הילד שבו מת, זו הסיבה שהוא מתואר יחף כמו האנשים שנקברים יחפים. הוא בוכה בלילה הריק על כל מה שאבד לו. עכשיו אני אתייחס לפאן האופטימי בשיר, שמופיע בעיקר בפזמון שחוזר לכל אורך השיר ומניע את הדובר להמשיך לחיות. "Every dream's a journey away", Everywhere's just a journey away"- למרות כל מה שאבד לו, יש לו עדיין תקווה, כל חלום, כל מקום שאליו ירצה להגיע, הוא יוכל. זה כמו "אין דבר העומד בפני הרצון", רק בסטייל תומאס, אם הוא יעמוד במסע אל הרצון שלו, הוא יגיע ליעד המבוקש, הוא יוכל לחלום שוב. עכשיו מתחיל המפנה, בעקבות הרעיון שאליו הגיע בפזמון. הוא מבין שהוא צריך להעריך את הרגע- "Cherish the moment" ולהתנשא גבוה לשמיים-"Tower the skies", הכוונה כאן היא לא התנשאות מעל אחרים, אלא להרים את עצמו מהשפל הכי גבוה שאפשר. אסור לו לתת לילד החולם שבו להעלם- "Don't let the dreamer, fade to grey like grass" השימוש בצבע האפור מסמל הרבה לפי דעתי- אפור מסמל קדרות, עצב, שיעמום, שגרה, בגרות-הדובר לא רוצה שהילד שבו יעלם. הדובר מציין לעצמו שאסור לו ליפול, ועל כל דבר שהוא מפסיד הוא רוכש דבר חדש. לא במובן המוחשי, אלא במובן של ידע וניסיון, כדי שילמד להתמודד ולהמשיך הלאה למרות כל הקשיים- "No falling for life, A gain for every loss" "Time gathered me, But kept me flying"- עכשיו, בניגוד לזמן שהופיע מקודם כגורם מקולל שהרס את התמימות שלו, הזמן מופיע כדבר שאוסף אותו מחדש, מלקט את כל החוויות והניסיונות שלו בחיים, ובעזרת זה ממשיך להחזיק אותו. הסיום של השיר אופטימי ומחזק- הזמן מלמד ועוזר להמשיך הלאה במסע בעקבות החלומות. השורה שתומאס הוסיף ושלא מופיעה בשיר עצמו- "For this gift of dream I must pay the price with the loss of life's pleasures" מראה על ההקרבה שלו- הוא מקריב את תענוגות החיים שכל אדם בוחר לעצמו, והולך בעקבות החלום שלו, המתנה שאיתה הלך לאורך כל הדרך. ~דרמטית~ דאמיט לקח לי 50 דק' כל השיט הזה!!!!!!!11
, לא בקיצור בכלל. :X
 

אלאנקה

New member
יוא, מה שכתבת ממש יפייפה../images/Emo23.gif!

ואני מסכימה איתך, אחלה ניתוח לשיר:)
 

blacknwhite

New member
ניתוח מקסים../images/Emo99.gif

חבר'ה, אנחנו פורום של גאונים!
ממש התרשמתי, וזה היה ניתוח ממש יפה ומעניין. כל הכבוד לך!
 
../images/Emo47.gifניתוח גאוני../images/Emo99.gif

כשהתחלתי לקרוא את זה שמעתי פנטרה, מהר מאוד זה התחלף לאוואי.. עשית לי חשק לשמוע אותו פתאום
 

blacknwhite

New member
עוד חפירה!../images/Emo3.gif

טוווב... ברשותכם, אני אציין פה שני שירים. טוב, אולי קצת יותר- אבל ממש קצת, ויחסית בקיצור (אני אשתדל) דבר ראשון, live to tell the tale- "oh how I hate my kind have it all yet wish to die"- עשיתי לשורות האלה מיני-ניתוח בנושא של "האיש והאמנות" אבל לטובת אלה שאין להם כוח לקרוא\לא זוכרים, השורות האלה בעיניי אומרות שהדובר פה שונא את האנשים שהם, כמו הוא עצמו, רוצים למות- למרות שיש להם הכל. התחושה שלמרות שהכל טוב להם בחיים, שאין להם על מה להתלונן, בכל זאת הם מרגישים רע, קשה להם. ואני מזדהה עם זה ממש. בעיני זה גם מתקשר לשתי השורות מהפזמון של השיר של ה14 דקות מהאלבום החדש: "I can't cry cause the shoulder cries more"- הדבר הראשון שאני חשבתי עליו (ויתכן מאוד שאני טועה, אבל זה רק שתי שורות מתוך 4 , אין דרך לדעת) הוא בעצם אותו רעיון- אני לא יכול(ה) לבכות, כי הכתף שאני בוכה עליה בוכה יותר ממני. יש לה יותר סיבות לבכות ממני. לי אין תירוץ, לא באמת. אז אני לא יכולה לבכות, למה שאני אבכה? שיר מספר 2... lagoon- "feeling lonely and content at the same time I believe is a rare kind of happiness"- כמה שזה נכון. זה פשוט נכון. כמה מהרגעים הכי מדהימים שהיו לי היו כשהייתי לגמרי לבד. לא בהכרח פיזית, אבל מנותקת מהעולם לחלוטין. מנותקת ומאושרת. וזה דבר מדהים. שיר מספר 3 (והדי צפוי) dead boy's poem. למה? ככה. כי ככה זה. לא בגלל הקטע של היצירה (הלוואי עלי) אבל התחושה הכללית של השיר... פשוט יושבת עלי בול, מדי פעם. "never sigh for better world, it's already composed played and told"- מכירים את התחושה שמישהו אחר פשוט אמר\כתב בדיוק את התחושות שלכם, בדרך שאפילו אתם לא הצלחתם? זה ככה גם בlive to tell the tale וגם פה. זהו, סיימתי להיום. (נו.. מאוחר, אני עייפה, אחרי ש"עבדתי קשה" בקייטרינג של הפלאפל של אבא של ידיד שלי במסיבה של יאיר לפיד
היה מגניב, האמת. היו כל מיני אנשים כאלה שרואים אח"כ בעיתונים.. והיה גם צלם פאפרצי אבל הוא היה די אידיוט... אני חושבת שבאחת מהפעמים שהוא צילם לא הספקתי לברוח מהפריים, אז יש מצב שהתחת שלי פתאום יופיע בפנאי פלוס או משהו כזה
בקיצור, יש מצב שאני אוסיף מחר...)
 

אלאנקה

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

מיני מיני סלבס?
כתבת ניתוח יפה
עכשיו אני ארגיש שאני חוזרת על עצמי בכל תגובה:S אבל מה אני אעשה, כולם כתבו יפה!!
 

blacknwhite

New member
טוב, אני מצטערת מראש...

אבל אני צריכה להוסיף משהו. זה לא ארוך, זה לא ממש הכרחי, אני פשוט חייבת לכתוב. dead to the world- "all the same take me away"- די, הכל אותו דבר, אין שום דבר חדש, שום דבר שונה. נמאס. "we're dead to the world"- אני חושבת שזה די ברור, אבל בכל זאת... הרגשה שאתה מת, עד כמה שהעולם שם לב. או לחלופין- אני מתה בשביל העולם, כי אין לי כוח לחיות בשבילו.
 

Liquid Dreams

New member
אוקיי, נתחיל בעבודת החקרXD

יש כל כך הרבה שאני צריכה לחפש הכל... אני בטוחה שגם אשכח חלק. אני אעבור לי בסדר כרונולוגי של הדיסקיםXD אני רק אדגיש שכל הפרשנויות שלי לשורות הן על סמך עצמי ולאו דווקא בהקשר של השירP: Beauty and the Beast: תכלס כל הקטעים של ה'חיה' כאילו יושבים עליי בול, אבל ממש... אם נרצה להיות מאוד מאוד ספציפיים, אני אגיד ש Remember, beauty is found within הוא הכי הכי הכי נכון לגביי... [ולאו דווקא בגלל שאני יפה מבפנים:X] השורה Recall the night you melted my uglyness away מזכירה לי כמה ימים מאוד מסוימים בחיים שלי, שאני לא חושבת שאשכח אי פעם..
The moon and the dreams we shared- אצלי זה מתבטא עם כמה אנשים, אבל בזכרונות ולא בחלומות. Didn't you read the tale Where happily ever after was to kiss a frog? And don't you know this tale In which all I ever wanted I'll never have For who could ever learn to love a beast? הבית הזה מבטא את הרגשות שלי בשנים האחרונות, לצערי... ואני לא רוצה לפרט. However cold the wind rain I'll be there to ease up your pain- כשאני רואה מישהו קרוב אליי עצוב או סתם בדאון שכזה, אני לא אעזוב אותו סתם ותמיד אנסה לעזור לו, גם אם זה סתם לשבת איתו בלי לעשות כלום. Angels Fall First זה שיר מאוד מיוחד, והוא נכתב יותר על מישהו קרוב אבל אני חושבת על מישהו שהכרתי בקושי ארבעה חודשים וגם לא ממש ראיתי אותו, כי הוא כל הזמן היה בבי"ח עד היום שהוא, אממ, נפטר. Needen elsewhere to remind us of the shortness of our time- הוא היה בן 13 בקושי ממש, נפטר רק שבועיים בערך אחרי היום הולדת. Tears of fear- אחרי שהוא נפטר במשך הרבה זמן מאוד פחדתי שייקרה שוב משהו דומה, כי כמה חודשים לפני נהרגה מישהי אחרת, וזה נראה כמו תחילת שרשרת, או משהו כזה, וזה הפחיד אותי... Lappi Land of beauty Cold and cruel- כל האנשים ה'יפים' תמיד היו אכזריים אליי, למרות שאפשר גם להגיד שעולם היופי הוא עולם אכזרי, צריך לסבול בשביל להיות יפה וכל מיני כאלה. Gethsmane The wolf of loneliness in me- בדיוק מה שזה אומר: הבדידות שבי, אני בנאדם די בודד ביוםיום. Your eyes they were my paradise Your smile made my sun rise- כמה אנשים מסוימים, כשאני רואה אותם או מדברת איתם, כל הדברים הרעים שמסביב בדר"כ נעלמים, ואני לא ממש יודעת להסביר את זה, אבל זה בערך מה שזה אומר בשבילי. Swanheart זה אחד השירים שהכי קרובים אליי. אני אוהבת אותו יותר מכל שיר באושנבורן, מלבד פאשן אנד דה אופרה[אבל בפאשן אין דברים שאני מתחברת אליהם, סתם הוא מגניבP:]. All those beautiful people I want to have them all All those porcelain models If only I could make them fall- אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה... זה נראה לי די ברור לכולנו מה זה אומר, אבל אני לא יודעת, זה כל כך חזק בשבילי... The Kinslayer אף פעם לא התלהבתי מהשיר הזה יותר מדי בעצמו, אבל המילים לא רעות
Some wounds never heal- יש בי הרבה דברים שנשארו מפעם, שמשפיעים עליי די לרעה ביום יום, ולא נראה לי שהם ייעלמו בקרוב, וזה מונע ממני להצליח להתקרב לאנשים.. Cry for mankind- אני די עצובה כשאני רואה כמה אנשים יכולים להיות מרושעים ואכזריים, לעצמם ולאחרים. Two for Tragedy One light for each undeserved tear- האמת אני לא כ"כ יודעת מה הקטע עם האור האחד, אבל בכיתי הרבה דמעות שלא היו שוות את מי שבכיתי בגללם
Dead Boy's Poem כעיקרון כל השיר, אבל אני אכתוב רק שלוש שורות. Being wanted became a thrill I never knew- וזה, אם שואלים איזה משפט משיר מתאר את החיים שלי בצורה מושלמת, יהיה המשפט. The sweet piano writing down my life- אני לא יודעת אם זה דווקא על הפסנתר, אבל זה כמו להגיד שהשירים מספרים את חיי, מה שמאוד מאוד נכון בעיקר עם נייטוויש. So much more I wanted to give to the ones who love me- אני מרגישה[כנראה לא בצדק] שאני לא נותנת מספיק לאנשים שאוהבים אותי ואני אותם, למרות שהם מתעקשים שהכל בסדרXP Away האמת שאלונה[זאת הייתה אלונה? אני לא זוכרתXP אני עייפה>_<] ממש קלעה למה שאני חושבת על השיר הזה אז אני לא אטרח יותר מדי
סתם אגיד שהוא נורא נכון. Bless the Child Why am I loved only wgen I'm gone?- האמת שזה לא הכי נכון, אבל אני בטוחה שבכל אחד יש את ההרגשה הזו שרק כשהוא חסר רוצים שהוא יהיה.. How can I ever feel again?- בלע אני לא יכולה לפרט על זה, זה אישי מדי. Bitter truth- שתי מילים מתוך שורה, אבל האמת אכן מרירה לעתים
Slaying the Dreamer Put a stake through my heart- אממ, מה שזה נשמע..X: Ocean Soul As I always wished to be- One with the waves- זה יכול להיות מפורש בשתי דרכים: 1. תמיד רציתי להיות אחת מכולם, להיות שייכת. 2. תמיד רציתי להיות חלק מהים, ז"א, להתאבד בטביעה
האמת ששתי האפשרויות נשמעות לי הגיוניות, אבל במקרה הספציפי שלי אני אלך על הראשונה
The Phantom of the Opera נכון שזה לא ממש של נייטוויש, אבל בכל זאת אני מרגישה צורך עמוק[
] לכתוב עליו קצת. אני לא אתייחס לכתוב בו, אלא לרעיון עצמו של הפאנטום. [כן, לא הכי נייטוויש, תחיו עם זה
] הפאנטום מסתיר את פניו המעוותות, הוא מתבייש בהן, כלומר, הוא מתבייש בגוף שלו, לא רוצה שייראו אותו, ותמיד מוסתר מעיני כולם, ונגלה רק אל מי שהוא סומך עליו מספיק. הייתי אומרת שאני מאוד כזאת, אני תמיד לובשת חולצות גדולות שכאלה ומשתדלת למשוך כמה שיותר את עניין ה"ללבוש ארוך" כי אני מתביישת בגוף שלי, וכשאני לא אוהבת את הגוף שלי אני לא יכולה לתת לאחרים לראות אותו:S ה'אני האמיתית' מוסתרת, אנשים מהכיתה שלי למשל לא מכירים אותי ממש, הם יודעים עליי מעט מאוד. הם מכירים אותי בתור 'מאיה השקטה שיושבת כל היום וקוראת ספר ובקושי מדברת', כשאני בעצם לא באמת כזו, אבל קשה לי להראות לאנשים את הצד האמיתי שלי, אחרי שהם כבר הכירו את הצד המוחצן שלי[מראה ומה שאני מקרינה]. Beauty of the Beast All this beauty is killing me- אהא, בהחלט. כשאני רואה מסביבי כל היום אנשים דקיקים ויפים שיש להם במה להתגאות, זה הורג אותי שאני יודעת שאני בחיים לא אהיה כמוהם. Nemo נימו יקירנו
This is me, for forever- אני מרגישה שזה מה שהייתי צריכה לחשוב בתקופה כלשהי בחיים שלי, אני חושבת שזה יכול היה לעזור לי לעבור אותה... אבל היום אני מזכירה לעצמי כל יום שזו אני ואין אחרת
How I wish for soothing rain- סתם כי אני נורא נורא אוהבת גשם
Nemo my name forevermore- אממ גם משהו דומה למשפט הראשון שכתבתי, אבל קצת שונה
לא יודעת להסביר כ"כ:X Creek Mary's Blood Soon I will be here no more- מה שחשבתי לי לקראת סוף כיתה ו'..
Ghost Love Score חהחהחהחהחה, זה ה-שיר של וואנס
My fall will be for you My love will be in you IF YOU BE THE ONE TO CUT ME I'LL BLEED FOREVER- כתבתי באותיות גדולות סתם כי כל הפזמון נכון אבל בעיקר זה~מפגרת~ זה נכון לגבי כמה אנשים שיודעים מי הם
ובעיקר אחד מהם, נראה לי:X
 

Liquid Dreams

New member
wgen=when*

לא מאמינה שאחרי שעברתי על זה שלוש פעמים כדי לבדוק טעויות יש לי טעות;[ ואם יש עוד אז אין לי כוח למצוא אותן;[ ובוהו. לקח לי מלא שעות לכתוב את זה;;;;; התחלתי ב12 ומשהו וסיימתי רק עכשיו$#^#^$$@#^@#%$
 

Super Alonit

New member
../images/Emo24.gif

מצאת לך יופי של קטעים
אבל בתכלס, אפשר לדעתי להתחבר לכל קטע מהליריקה של נייטוויש כי היא בעצם עוסקת באותו כאב ומוצגת בצורה שגוררת הזדהות. אגב, לא יצא לי לכתוב מקודם כי הייתי עסוקה בחפירה הפרטית שלי- יופי של רעיון לדיון.
 

Liquid Dreams

New member
צודקת בקשר לקטע שאפשר להתחבר להכל,

אבל העדפתי להביא את הקטעים שהכי הכי במקום לכתוב "הכל" וזהוP: חוץ מזה שמאז שאני מכירה את נייטוויש אני תמיד אומרת "השיר הזה והזה ממש ממש אני" אבל אף פעם לא ממש הסתכלתי על הכל, אז חלק מהרעיון של לפתוח את הדיון הזה היה לתת לעצמי [ולאחרים כמובן] הזדמנות להציג בפני עצמם קודם כל את כל הקטעים האלו, ווכמובן שגם בפני כולם:] [ניסוחגרוע, סליחה
]
 

blacknwhite

New member
../images/Emo24.gifיופי של חפירה../images/Emo9.gif

כל כך נכון, כל הציטוטים פה... יש כל מיני דברים מdead boy's poem ומocean soul וכו' וכו' שריציתי לכתוב, אבל העדפתי לנסות להתמקד בעיקר בשני שירים... אבל אני חושבת שזה ממש יפה מה שכתבת, ואני גם ממש מעריכה את איך שפתחת את עצמך פה. יפה לך
 

Liquid Dreams

New member
נחמד שמעריכים את זה../images/Emo9.gif

אבל אני חייבת להודות שלא הכי נפתחתי... לא פירטתי למה ואיך כי עוד לא הגעתי לשלב כזה שבו אני מרגישה שאני יכולה לחשוף הכל בפני כל אחד, אז את הפירוטים אני שומרת לאלה שאני מדברת איתם הרבה ומרגישה שאני סומכת עליהם מספיק כדי לספר להם.. אבל לאט לאט אני נפתחת יותר ויותר, בעיקר השנה התחלתי להפתח ככה... היה לי מאוד קשה לדבר על הכל, וגם לא היה לי ממש מישהו שסמכתי עליו, אבל השנה הכרתי כמה אנשים שעזרו לי מאוד מאוד, גם אם הם לא ממש יודעים על זהP: [מה קורה לי התחלתי לחפורXD]
 

blacknwhite

New member
א. לחפור זה טוב לבריאות, מותק../images/Emo3.gif

ב. להפתח לא אומר להגיד לכוווולם בדיוק את כל מה שאת מרגישה. אבל לבוא ולכתוב שאת מזדהה עם שורות כאלה ואחרות, זה ממש לא מובן מאליו. במיוחד כשהשורות האלה לא מאוד.. אמ... מאושרות. הרבה יותר קל לבוא ולהגיד "כן, אני מרגישה ככה וככה. איזה כיף זה!" מאשר להגיד "כן, יש דברים שקשים לי. יש דברים רעים. יש דברים כואבים." לא צריך להגיד מה ולמה, עצם האמירה שיש לך דברים כאלה זה ממש לא מובן מאליו, יש המון אנשים שלא היו מוכנים לעשות את זה, וחבל. (ואגב, אני שמחה שמצאת אנשים שאת יכולה לסמוך עליהם. אנשים כאלה זה הדבר הכי חשוב
)
 
למעלה