אני אגיד את זה אחרת
ואיך שהוא יש דברים דומים. ראשית אני אגיד, שגם אם הייתי רוצה להתעלם מבלוג ספציפי, זה לא ניתן, כי אותו בלוג ומעריציו דואגים שהבלוג יגיע לכל עין צופה ואחרי זה בתגובות מדקלמים מי שלא רוצה שלא יכנס, איך לא להכנס אבל זאת היתה מהמטרה מראש, יענו בלבל את האוייב, יש את הבלוגים הספציפים של גנבו לי קיללו אותי במסרים, מה עשיתי? מה רוצים ממני? פרצו לי לבלוג, נתתי סיסמה ומחקו לי אנא הושיענא החזירו לי ת'בלוג ת'חיים שלי ואז נפתחים מכתבי שרשרת בלוגי שרשרת למוצ'י קוצ'י היקרה אל תתעצבי, את עולם ומלואו, את הפרח בגני את ואת ואת ואת ואת. עזבי יש אנשים רעים ברשת, יש אנשים שמקנאים יש אנשים ש..... ואנשים ש...... בחייאת היא, הוא לוקחים טקסט מאתרים אחרים עושים ת'צמם מבשלים שמים תמונות ויאללה עשו ארוחה טוב נו כמה אפשר... ראבבבבבבבבבבבק?הבלוגרים אומרים האיכות הזבל, אבל לא קוראים לילד בשמו, מה בדיוק הזבל, הבאתי לך כמה דוגמיות שאת בטוח מכירה אותם. לגבי: "אני עדיין בדיעה שאם לא טוב, צריך לדבר, תלוי איפה ועם מי ובעיקר איך", זה נתון לשיקול הדעת שלי, אם אני מחליטה להוציא את זה החוצה או לפנות במסרים. מבחינתי שאצא מניאקית, שאצא רעה,קנאית לא מפרגנת וכו', אבל אני אגיד את מה שמפריע, אני לא הייתי רוצה לראות מצבים "אופנתיים", אני הולך, אני עוזב, לא אני לא עוזב, רגע נעלה שיר/קליפ שמרגיש לי: "מחר אני אהיה כה רחוקה על תחפשו אותי.........." טוב אני חוזר/ת, קיבלתי תגובות חמות כאלה, לא רגע אני עוזב/ת, טוב נו בכל זאת נשאר/ת, כי כאן המשפחה שלי, בחייאת, תגידי לי את, איך אפשר לכנות גולשים משפחה שלי, בן שלי , אחות שלי ואחרי זה להכניס סכינים לבן משפחה הוירטואלי שלך, אשכררה אני לא אבין את זה בחיים.