השעה 20:30-מה מצבכם בד"כ?

[עלמה 3]

WOW תגובה קיצונית מידי לטעמי../images/Emo4.gif

בלונדה, אני ממליצה להפעיל שיקול דעת , טוב טוב לדעת מה ולרצות את הכי טוב עבורך...ובשבילך וכמובן לקטנה שלך, אחרי הכל הוא אבי ילדתך. בימנו לא צריך מלחמות ובעיטות....מספיק יש לנו מבני דודינו הישמעלים.

 

[azaria]

גם אני בדיוק חשבתי

למה לבעוט? קוראל כתבה "הוא מפרש את הוותרנות והסלחנות שלך כחולשה מצדך ומנצל זאת לטובתו." ואני שואל מה רע בזה? למה חייבים לבעוט בשביל זה? יש וותרנות? יש. יש סלחנות? יש. הוא מנצל את זה? נראה שכן. הניצול הוא לטובתו? כן. אבל כל אלה הן לא השאלות הרלוונטיות בהחלטה האם ומתי צריך לבעוט! מה שרלוונטי בהחלטה כזו הוא בעיקר "האם את נפגעת מן המצב?" כי בהחלט יכול להיות שהוותרן והסלחן אכן מנוצל, אבל זה לא ממש מפריע לו. עובדה שהוא בוחר להמשיך לוותר ולסלוח ולמחול על כבודו. גם במקרה שתואר כאן... היו וויתורים ובלחנות עד כדי כך שזה התחיל להיות מנוצל. וזו לא בעיה! שיבוסם למנצל ושיהנה! כל עוד הוא לא פוגע במנוצל. ברם אולם! מרגע שהגעת לתחושה של "נמאס לי שמנצלים אותי. נמאס לי שמזלזלים בי." זה הזמן להתחיל לפעול לשינוי המצב. לוא דווקא בבעיטות. אם כי גם בעיטות יכולות לעשות את העבודה לפעמים. בקיצור. לא לעודד אנשים לבעוט סתם ככה כי לכם נראה שהם במצב שצריך לבעוט בגללו. רק האדם שבתוך המצב יכול לשפוט האם המצב מצדיק בעיטה לדעתו.

 

[blonda3]

עזריה

כן, אני נפגעת מזה. ואם לא לבעוט אז מה לעשות? לדבר? זה הרי לא עוזר...... אולי זה האופי של הבןאדם?

 

[azaria]

לשנות התנהגות. ואני יודע שזה קשה.

במקום וותרנות וסלחנות שמפריעים לך - תפעילי קצת אסרטיוויות ועמידה על שלך. "באת בזמן לא נוח. כרגע כל מה שאני יכולה להציע לך זה כוס קפה וללכת." זה לא בעיטה ממש. רק תזכורת קטנה שגם את בן אדם וגם לך יש צרכים ורצונות וגם את מחליטה וקובעת מה יהיה בחיים שלך. אבל את צריכה להיות מוכנה לעמוד מאחורי מה שאת אומרת. אי אפשר שתגידי משהו כזה ואז תתמוססי למשמע חינחון כזה או אחר ותוותרי. אם אחרי אמירה שכזו את בכל זאת מאפשרת לו להישאר ולהמשיך לנצל אותך אפילו חרף מחאה מצידך אז את מחלישה את עצמך עוד יותר. כי עכשיו אפילו כשאת מתנגדת אין לזה משמעות. בפעם הבאה שתרצי שיתייחסו אליך תצטרכי לעשות משהו עוד יותר משמעותי מאשר בפעם הזו. כי הוא כבר ילמד שמחאה ברמה כזו היא לא משהו שצריך להתייחס אליו ברצינות. לכן שיקלי היטב מה הקו האדום שלך ועליו תעמדי בתוקף. לא צריך בצעקות ובעיטות. יש הבדל בין באלימות לבין בתוקף. בתוקף הכוונה ביציבות, באיתנות, בלי לוותר. זה הכל. אפשר להיות תקיף גם בנימוס או בהומור או בציניות או בדיגדוגים. העיקר שאת לא מוותרת על מה שהחלטת והצהרת.

 

[blonda3]

../images/Emo45.gifעזריה

התחלתי להפעיל אסרטיביות התחלתי לעמוד על שלי. התגובות שלו כמו של ילד קטן או שהוא נוהג בהתקפה "כהגנה". תאמין לי שכשאני רוצה אני יודעת טוב טוב לעמוד על שלי וממש לא נמסה כי גם אין חינחונים מצידו-להיפך,רק האשמות שווא ורק טענות מפה עד להודעה חדשה.... ואז זה הופך לריב שלפעמים נמשך בטלפון והוא מסרב להקשיב ולהבין שהוא כאן הלא בסדר. אתה צודק שאני מחלישה את עצמי אם אני נכנעת לו... ולכן היו התנתקויות מצידי לפרקי זמן שונים. והוא כנראה לא לומד כלום. לא משתנה. וההתנגדות שלי היא בתקיפות אין צורך באלימות. וזה עדיין קשה מאד. ונדמה לי שהבנת את הפואנטה..... המון תודה...

 

[*יערית]

שאלה בלונדה....

אני יודעת שכאן האנשים לא ממש מכירים את הסיפור שלך עם אבי בתך..אני מכירה אותו כבר מזה שנתיים, השאלה שלי היא.....מדוע את חושבת שדווקא הפעם הוא ילמד אחרי כ"כ הרבה מריבות שהיו לך איתו על גלי האינטרנט ומאחוריו? מדוע שהפעם הוא יכבד את רצונותייך?מה השתנה? ושאלה קצת יותר "נוקשה" ואת לא חייבת לענות עליה.. מדוע את מוצאת את עצמך כל פעם חגה במעגלים שכאלו איתו? שוב...הכל מה את משדרת ומה את רוצה!

 

[blonda3]

אין לי תשובה ברורה

אולי אני נותנת לו קרדיט? אולי מאמינה שהוא מסוגל ללמוד? אולי מאמינה בדימיות ושדברים כן יכולים להשתנות כשצד אחד משנה עמדה... כפי שניסה עזריה להסביר לי...... ואולי כי הוא האבא של בתי ובכל מקרה לא הייתי רוצה שהקשר יתנתק לגמרי...... מה, אנשים לא משתנים?

 

[blonda3]

דימיות=דינמיות

 

[*יערית]

מאמינה

מאוד בנתינת צ'אנס לאנשים...אך לא מאמינה שאנשים משתנים..הם משנים התנהגויות לשם ובגלל...אבל העיקר שבהם נשאר לעד! את יכולה לספור כמה הזדמנויות נתתם אחד לשני? והאם יש גבול לנתינת הזדמנויות...אולי זה בריחה מליצור קשרים אחרים?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

צודקת יערית, אנשים לעולם לא משתנים

הם רק מעגלים פינות... משנים משהו קטן, אבל בבסיס הם לא משתנים. בלונדה, הגיע הזמן להניח לעבר ולצעוד לעבר העתיד. תפסיקי לשכשך בשלוליות עם מים עכורים. חסל סדר הזדמנויות... המשיכי הלאה. החיים שלך נמצאים במקום לגמרי אחר ואת מתעקשת להתבוסס בביצה טובענית. לכי, פרשי כנפיים אל העתיד. הוא נראה לי הרבה יותר מבטיח. בהצלחה.

 

[azaria]

../images/Emo45.gif

חשבתי כך עוד מהתחלת השירשור. אבל משהו לא הסתדר לי. למה החנטריש הזה נשאר בדירה איתה אחרי שהילדה שלו כבר הלכה לישון? למה בלונדה מאפשרת זאת? מה היא מנסה לחדש את הקשר עם האקס שלה? אם הוא בא בשביל הילדה זה יופי, אבל שילך ברגע שנגמר העניין הזה. מה הוא נשאר עם האמא של הילד? ואז היא כתבה איפשהו שאולי הוא יישאר עד הבוקר... ואז נפל לי האשימון. כן! היא רוצה לחדש את הקשר. לפחות מקווה בליבה שיקרה נס וזה יתאפשר. נו - אז באמת שהמצב די ביצתי וטובעני. רוצה שלא ורוצה שכן. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. צריך לבחור. וכמו ששחר כתבה, נראה שהבחירה די ברורה. אחרי אין-ספור הזדמנויות החנטריש עדיין מתנהג כתינוק. אז תשלימי עם העובדה שהפרק הזה נגמר, ויאללה לעבודה לקראת הפרק הבא. הפעם את באה מוכנה יותר ועם יותר ניסיון. סביר להניח שהפרק הבא יהיה מוצלח בהרבה מקודמו. ולוא בגלל שהפעם תיטיבי לבחור בשותף לפרק. הרבה אומץ והרבה בהצלחה לך!

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

עזריה, שאלה לי אליך...

קודם כל, כתבת יפה וחכם. בדיוק מה שאני חושבת. ודבר שני, מה שלום קרן אור שלך? מסור לה את אהבתי וגעגועיי. שבת שלום ושלווה שתהייה לכם.

 

[azaria]

תודה.קרן בדיוק קמה. הרוסה משבוע קשה

ותיכף הולכים לארוחת שבת אצל ההורים שלי. בטח תיכנס לכאן יותר מאוחר הלילה.

גם לך.

 

[blonda3]

איזה סלט עשית לי עזריההה../images/Emo124.gif

לא לא לא.... ממש לא הבנת נכון..... הוא לא האקס שלי הוא האבא של הבת הקטנה שלי אז ככה במקרה הספציפי הנ"ל הוא לא נשאר איתי בדירה אחרי שהילדה הלכה לישון כי הילדה היתה ערה והוא התרגז והלך כי לא נתתי לו מספיק תשומת לב.... כתבתי על כך בשרשור.... היחסים שלנו ידעו ירידותועליות והיו גם כמה מצבים של ניתוק בקשר אבל ממש לזמן קצר הוא בא בשביל להיות איתי אבל ברור שכשהילדה ערה אז היא גם רוצה לראות אותו..... אין פה עניין של חידוש קשר כי כל הזמן היה קשר לגבי הפרק הבא לא נראה לי שזה כרגע על הפרק מבחינתי בכל אופן לא נראה לי שזה הזמן כרגע זה עניין של תחושה שלי וזה עניין סוביקטיבי ובעניין הזה אני די קשה.....

 

[blonda3]

לא יערית../images/Emo4.gif

זאת ממש לא בריחה אני לא מרגישה כרגע שאני בנויה לקשר אחר אני לא פנויה כרגע להכרות עם מישהו אחר עברתי יותר מידי חוויות קשות בחיי רוצה לגדל בשקט את הקטנה שלי בלי יותר מידי זעזועים.... ומאמינה בגורל... שאם זה כתוב לי מלמעלה אז אפגוש אותו במקרה.....

 

[blonda3]

חחח עלמה../images/Emo8.gif

את ומורכבי לי הזמן מזכירים לי..... שאנחנו פה במלחמה...

 

[יונה לבנה 1]

בלונדה

השאלה היא האם את יכולה לקבל אותו ככה? כן בלי שינויים. אם יהיו שינויים זה לא בגלל שאת רוצה או מבקשת שיהיו,שינויים קורים רק כאשר האדם רוצה בשינוי ועובד על כך ,וגם אז זה לא תמיד מצליח.... הוא כעס והלך,השאלה מה הוא יעשה עם הכעס? ישאל שאלות להבין מה קרה? או יזרוק עליך הכל וימשיך בשלו? כשהמערכת היא טובה ויש בה אהבה דווקא שמחים עם האהוב מגיע לפני הזמן,במקרה שלך זה נראה קצת שונה. קחי לך זמן ואויר תעשי חושבים וצאי עם החלטה.

 

[blonda3]

יונתי-שאלת שאלות נכונות

כרגיל..... כתבת כמה דברים "כשהמערכת היא טובה"-אז כנראה שהמערכת שלנו לא הכי טובה...נכון? " ויש בה אהבה"-שנינו חשבנו וטענו שאנחנו אוהבים אחד את השני אבל כל אחד בא עם ציפיות שונות מהבן זוג ויש חוסר התאמה בציפיות ואולי גם בצרכים ולכן הרבה פעמים היו חיכוכים....וחוסר הבנה... " דווקא שמחים עם האהוב מגיע לפני הזמן"-נכון בוודאי ששמחים-כשהכל הולך כמו שצריך, כשאין מרירות וכעס, כשאין אכזבות, כשיש הבנה...ופירגון...אבל כשיש האשמות חסרות שחר, וחשדנות שלא לצורך אז קשה קצת לקבל את "האהוב" בצורה שתיארת... ,"במקרה שלך זה נראה קצת שונה".נכון-זה נראה שונה-אבל לטנגו צריך שניים ואת יודעת-לו כל הזמן יש טענות כלפיי אבל הוא את "החלק שלו "בעיסקה" כבר מזמן לא ממלא. הוא לא נותן לנו כלום לא לי ולא לבת שלי, ויש לו רק דרישות, והוא בטוח שמעבר לחושך מחכה לו המלכה שתאהב אותו כפי שהוא בלי תנאים ...ובלי ציפיות...... אז נכון-מישהי אחרת, שאין לה ילדים ממנו, שהוא לא "חייב " לה כלום, יכולה לפחות בהתחלה מאד להתלהב ממנו, ולהתאהב בו, ולפנק אותו-אבל....כל אשה-לו הייתה מקבלת כזה יחס...היתה בסוף בורחת. רק אולי אשה נשואה היתה יכולה להחזיק איתו מעמד...... כשאין לה שום ציפיות ממנו.... "קחי לך זמן ואויר תעשי חושבים וצאי עם החלטה" אני כל הזמן מחליטה.... זה עוזר לי? בתוך תוכי אני יודעת שיש דברים שאני לא אוותר עליהם וגם לא אתפשר עליהם.... אבל תמיד רוצה לחשוב שניסיתי הכל לפני שוויתרתי. ואני יודעת-שיש דברים שלא תלויים בי......

 

[rolan]

את יודעת מה, בלונדיק

לקח לי יומיים להגיב... והנה זה בא לי...

אני חושבת שכאן את צריכה לחפש את ההגדרה ל"זמן איכות" שלך עם בן זוגך... להחליט יחד איתו, מהם הגבולות שלך, כמה את יכולה להקדיש לו מזמנך הפנוי, כמה היית רוצה שיקדיש לך ולבתכם... כל אלה יכולים להיחשב "זמן איכות" או כל שם אחר שתבחרי... הכל בידייך....

 

[עין 3]

לא קראתי את כל השרשור

אז אולי פספסתי, אבל לא הבנתי: האבא של הילדים בא בשביל לראות אותך? לא את הילדים? אבא של הנסיך מעולם לא נכנס אלי הביתה. אבל לפעמים הוא בא במפתיע לבקר את בנו (שיוצא אליו החוצה) בשעות לא נורמליות. כשהילד צריך לסיים את ההתארגנות (להכין בגדים למחר, לסדר ילקוט, להתקלח) הוא פתאום מגיע בשעה 22:00 ויושב איתו באוטו עוד שעה, למרות שהוא יודע שלמחרת יש לימודים. אותי אישית זה מטריף, אפילו שאני בכלל לא רואה אותו (לילד יש כניסה נפרדת). וב-20:30, אותי יש סיכוי טוב למצוא במיטה, אחרי שהשכבתי את הפשוש. אני פשוט נופלת מעייפות (אחר כך אני קמה חזרה למחשב ויושבת עד אחת בלילה...).