זה קורה עם השפות המכוערות ביותר...
כשלומדים אותן ומתחילים להבין אותן "מבפנים", הן מפסיקות להשמע מכוערות/דוחות/וכו', והופכות להיות יפות ומעניינות, פשוט מפני שכל שפה היא באמת "עולם ומלואו", סליחה על הביטוי הבנאלי. ובמיוחד אחרי שלומדים כמה שפות ו/או מפתחים את הרגישות שמאפשרת לשמוע לשמוע יותר מסתם צלילים גם בשפות שלא מכירים, יכול כמעט להווצר נתק מראש, כלומר שאפילו לא מצריך היכרות קרובה עם השפה, בין הדימויים (כמו אלה השואתיים בקשר לשפה הגרמנית, למשל) לבין השפה שהם נקשרים בהן. פעם חשבתי שצרפתית ורוסית מכוערות, בדרכים שונות. לאחר שלמדתי לפחות קצת משתיהן זה נעלם. כיום אני לא חושב על שום שפה שצליליה מכוערים. אפשר אמנם להשתמש בכל שפה בדרכים מכוערות, אך זה כבר עניין אחר. מה שכן, מתמיה אותי שדווקא דוברי עברית חושבים על השפה הערבית שהיא מכוערת. זו שפה שבמיוחד ישראלים נחשפים לשפע שימושים מכוערים בה, ולו מפני שהרבה קללות עבריות, ובמיוחד הגסות ביניהן, הן יבוא מן הערבית. אך דווקא ההיכרות עם הצלילים והצורות השמיים של העברית הופכים את הגישה ליופי של הערבית לקלה הרבה יותר מאשר לאלה שאינם מכירים לשונות ממשפחה זו.