השראה וקהל יעד

[אקורד החיים]

השראה וקהל יעד

בגלל שאני חדש כאן, רציתי להראות נוכחות, ולא רק להגיב בשרשורים קיימים. אז פתחתי שרשור חדש עם נושא שאני מקווה שיעניין פה כמה כותבים/ות מוכשרים/ות כמוכם/ן...

אז מה בעצם מקור ההשראה שלכם/ן לפני שאתם/ן מתיישבים/ות לעדכן את הבלוג שלכם/ן? האם אתם מחכים/ות שמשהו גדול יקרה בחייכם/ן כדי לכתוב רשומה? או שאתם/ן כותבים/ות על כל זבוב שעובר לכם/ן מול העיניים ומתיישב בדיוק על האף שלכם/ן? ועוד משהו. האם יש לכם/ן נושא ספציפי שבו אתם/ן משתדלים/ות שהבלוג שלכם/ן יעסוק? או שאתם/ן משתדלים/ות לכתוב על כל נושא שבא לכם/ן באותו רגע? ומשהו אחד אחרון לפני סיום. האם קהל היעד שלכם/ן כולל רק אוכלוסיה מהבלוגיה, או מרשת האינטרנט בכלל, או שגם חברים קרובים לכם/ן בחיי היום-יום הלא-וירטואליים, מודעים לבלוגכם ונכנסים לקרוא? ערב טוב...

 

[דנטל]

החיים שלי

גם בבלוג שנמצא תחת דנטל וגם בבלוג השני שלי. הבלוג של דנטל הוא מאוד ספציפי. קהל היעד הוא אני. הבלוג השני פחות ספציפי. לבלוג הזה אין קהל יעד. זה פשוט מקום שאני צריכה בשבילי לשחרר דברים מהמערכות (בעיקר מערכת העצבים). את הבלוג השני קוראים יותר חברים שלי. את הבלוג של דנטל הם פחות קוראים, כי אלה דברים שאני במילא מספרת להם. בכל זאת, על הבלוג של דנטל יודעים הרבה יותר אנשים, כי הוא הרבה יותר זמן ברשת, אז אפילו הבוס שלי קורא בו.

 

[shalom של הצאט]

הבוס שלך קורא את הבלוג שלך?!?

אבל יש בבלוג הזה מלא סיפורי סקס. את רוצה להגיד לי שהבוס שלך קורא את זה? זה לא גורם לו להתיחס אליך אחרת בעבודה?

 

[הר הקסמים]

מוזר מאד דנטל...

איך הוא מתייחס לזה?

 

[הר הקסמים]

סליחה, היה אמור להיות משורשר לדנטל.

זה לא מפריע לך לכתוב, הידיעהשהוא יקרא את זה?

 

[דנטל]

כן, הוא קורא, ויש שם רק סקס

אני אדם פתוח וזה גורם לעוד כל מיני אנשים להתייחס אלי בצורה מסוימת. יום אחד הוא חשב שגם הוא יכול להתייחס אלי בצורה המסוימת הזו וקיבל הבהרה שלא משתמעת לשתי פנים. הרה, לא, זה לא מפריע לי. את הפסקה הראשונה בהודעה שעכשיו אני כותבת ניסחתי בצורה הכי עדינה שיכולתי, למרות שהוא לא אמור לקרוא בפורום הזה, אבל בבלוג שלי אני לא חושבת על האנשים שעשויים לקרוא אותי וכותבת בלי להתחשב בהם. הפעם היחידה שהפריע לי שמישהו מאוד ספציפי עשוי לקרוא, היתה אותה חויה גרועה שכתוב עליה בפוסט שתייגת אותי. בגלל שחששתי שהבחור הזה יקרא מה שיש לי לכתוב פשוט לא כתבתי על החויה ההיא. אם יותר פעמים הייתי מרגישה צורך להתחשב בקוראים שעשויים להגיע לבלוג שלי, בטח הייתי עושה את זה בניק לא מוכר (והניק "דנטל" מאוד מוכר), או שפשוט לא הייתי כותבת וזהו. מכיוון שהבלוג הזה באופן מוצהר נכתב לעצמי אני לא יכולה להרשות לעצמי להתחשב באחרים. מספיק גרוע שמתוך התחשבות בעצמי אני מתמצתת שם פרטים כדי שלא אתעצל בעתיד לקרוא את מה שכתבתי

.

 

[shalom של הצאט]

אני לא יודעת עם הייתי יכולה להתמודד

עם מנהל מטריד. באופן כללי בדיוק בגלל זה אני מעדיפה לעבוד תחת מנהלות, כי אפילו עם הן לסביות בנות פחות מטרידות.

 

[דנטל]

לקח לי זמן להתגבר על זה

אבל עוזרת לסלוח לו העובדה שהוא באמת בוס מדהים, חוץ מהמעידה הזו. לגבי מנהלות - הרבה פעמים הן הרבה יותר קשות מבוס גבר ואני מסתדרת איתן פחות טוב, אבל בכל מקרה לא משנה לי אם יש לי בוס או בוסית.

 

[shalom של הצאט]

ואוו אני מעריצה אותך שהצלחת לחנך

אותו לשמור על גבולות, כי לא כולן מצליחות. לבחורים קשה להבין שלבחורה יכול להיות עולם סקס עשיר מלא וחשוף ועדיין זה לא הופך אותה למישהי שתזדיין עם כל אחד בלי גבולות. בעיני מעסיק טוב הוא דמות של הורה, או מחנך, ולכן זיון עם דמות כזאת זה לא מכובד, ופוגע בך נפשית חזק, כי זה לא בא ממקום של שוויון.

 

[דנטל]

זה שהוא הבוס שלי זה פחות האישיו

אלא זה שאני לא נמשכת אליו. זה שהוא הבוס שלי זה אישיו כשברור שבכל מקרה לא אמור להיות בינינו כלום, אבל גם אם הוא לא היה הבוס שלי, הוא עדיין היה גבר שלא מושך אותי.

 

[shalom של הצאט]

אז יש לך מזל

רצוי לא להמשך לבוס.

 

[דנטל]

מסכימה איתך לגמרי!

 

[הר הקסמים]

כל הכבוד על האיפוק. אני הייתי

תולשת לו את הביצים ולא חוזרת יותר. "מספיק גרוע שמתוך התחשבות בעצמי אני מתמצתת שם פרטים כדי שלא אתעצל בעתיד לקרוא את מה שכתבתי"???

הרסת אותי עם המשפט הזה.

 

[דנטל]

אני לא אוהבת לקרוא דברים ארוכים ../images/Emo9.gif

 

[גאמי]

קודם כל אקורד יקר ברוך בואך.

תשאר נעים פה. באשר לשאלותיך, אם ראית במקרה את הסרט הנפלא "אביבה אהובתי" הלא שאני ראיתי, ישבתי ודי התרגשתי, כי בדיוק כמו הגיבורה, כל חומר, כל דבר שקורה לנו בחיים משמש חומר גלם מדהים לכתיבה, מדהים. לא תמיד אני מחפשת סקופים, אלא מנסה להעביר באופן הטוב ביותר שאני יכולה את חיי, לפעמים זה גם אקטואליה, לפעמים גם שם ובידיעות אחרות יש את החומר הזה שנוגע, אך לרוב אלה בדיוק הפרטים הקטנים שבחיים, שם טמון היופי. לפעמים אני זקוקה רק לנושא, כמו ראש פרק כדי לפתח ולרוץ עם זה, בגלל זה אני כל כך אוהבת את התחרויות כאן, כי הן מאתגרות ונותנות לי חומר למחשבה. באשר לקהל היעד, עם הזמן צוברים חברים וירטואלים שהופכים לחלק אינטגרלי מהבלוג שלך ואתה משלהם אך אצלי בגלל שאני לא ממש בחורה חשאית יש גם אנשים מחיי היום יום שלי. ביי גלית

 

[אקורד החיים]

אממ...

עדיין לא יצא לראות את "אביבה אהובתי", אבל אני די משתדל לראות כל מה שקורה לי בחיי כמשהו מעניין שאפשר לכתוב עליו. והאמת, מאז שהחלטתי לפתוח מחדש את הבלוג זה גם יותר כיף... לחיות זה כיף. ולכתוב על זה - זה עוד יותר כיף! גם אני חושב כמוך על התחרויות שתפוז מקיימים מדי פעם. זה באמת דבר שעושה רק טוב לבלוגיה הזאת ומקדם את הבלוגים מאוד. וכמובן שגם מבחינה אישית זה יכול להיות נחמד... ובקשר לקהל היעד, כל-כך נכון מה שכתבת. עם הזמן באמת לומדים להכיר "חברים וירטואלים" חדשים, ולפחות מבחינתי, אני רואה את זה ממש כמו מעגל חברים נוסף. יש את החברים שנמצאים איתי בחיי היום-יום שלי שהכרתי בדרך הישנה והמוכרת, כמו גן, בי"ס, תיכון, עבודה וכו'... ועכשיו אני ממש מרגיש שיש לי עוד מעגל חברים, שאפילו במעגל חברים הזה, הוירטואלי, הגילאים יכולים להיות שונים ועם פערים גדולים, שמחוץ לרשת אין בכלל שום סיכוי שהיינו מתקשרים...

 

[גאמי]

ועל כל מה שאמרת רק אוסיף

אמן, פשוט כל מילה נכונה לגמרי. תהנה.

 

[אקורד החיים]

../images/Emo13.gif

 

[TheWhiteTigris]

השראה?...

אמ.. אני פשוט שופך את מה שבא לי באותו רגע על המקלדת ומקווה שיוצא משהו נורמלי מזה... מכאן אתה גם יכול להבין לגבי מתי אני כותב. קהל היעד שלי כולל אנשים רק מהבלוגיה. כבר התעייפתי מלהתחנן לתפוז שיאפשרו לי לחסום את גוגל (רובוטים מציפים וכו'), ואפילו לא התחלתי לבקש לחסום את אנשי נענע (פריקים ופקאצות ברובם), אז אין מה לעשות, מבליגים ופשוט מקווים שהקהל ישאר ברובו קהל המטרה.

 

[shalom של הצאט]

תפוז לא מאפשרים לחסום את גוגל?

חוצפה.

בישרא אפשר לחסום את גוגל.