השתתפות בת 25 בהוצאות הבית

[עפרונית3]

השתתפות בת 25 בהוצאות הבית

אני גרושה עם שני קטינים ובת 25 שגרה עדיין בבית.
אני מוצאת שאני מתמוטטת גם פיזית וגם כלכלית מהנטל של תחזוקת הבית.
בתי עובדת ולומדת,
ואחת לתקופה עולה העניין שתשתתף או בהוצאות או בנקיון.
היא מסרבת וטוענת שאם אני לא רוצה אותה,תלך לגור עם אביה,
לא עוזרות הטענות שהיא כבר בוגרת ויכולה לתרום משהו.
אני לא רוצה להגיע למצב שתעזוב בכעס את הבית שלי.
מה נהוג במצב כזה?
נהוג בכלל לבקש השתתפות בהוצאות?

 

[מרוניה]

לדעתי, נהוג ש -

"נהוג" שכאשר אדם רואה שזולתו קורס תחת העול - הוא בא לעזרה, הוא מטה שכם, הוא לא נותן לזולת לקרוס, במיוחד כשהזולת הזה הוא אימא שלו...
השאלה היא מדוע הבחורה הזאת לא רואה שאת קורסת.האם את משתפת את ילדייך בכך שקשה לך? כי מה שעלול לקרות לפעמים - שמתחילים לבוא בטענות ("למה אתה לא עוזר לי") במקום להגיד "קשה לי". אני לא אומרת שכך את עושה, כמובן, אבל השאלה היא מדוע נוצרת אצלה תחושה שאת לא רוצה אותה? הרי אם אדם מבקש עזרה, זה לא נותן תחושה שהוא לא רוצה אותי אלא להפך, שהוא רוצה אותי כי הוא זקוק לעזרתי!
בכל מקרה, אני בהחלט חושבת, בעיקרון, שאין שום סיבה שבעולם שהורה יפרנס "ילד" בן 25, ובטח ובטח לא הגיוני ש"ילד" כזה יחיה בבית ולא ישתתף בתחזוקת הבית.
אבל השאלה איך היא רואה את זה.
כאמור, המשפט הזה שהיא אמרה לך ("את לא רוצה אותי") מעלה על דעתי שאולי יש כאן אי-הבנה עמוקה בין שתיכן.

 

[עפרונית3]

היא מעדיפה שלא לעזור כמובן

טוענת שאין לה זמן ואת הכסף חוסכת למגורים עצמאיים מחוץ לבית,
ואם כלכך מעיק עלי שהיא אצלי,אז היא תלך לאבא שלה.........זה מה שהיא אומרת

 

[מרוניה]

קשה מאוד לעזור בשלט רחוק, אבל -

המסר שכדאי להעביר לה הוא בערך כזה: תראי, אני נורא שמחה שאת גרה כאן, אבל כולנו כאן בבית שטים יחד באותה ספינה, וכל אחד מהספנים צריך לתרום משהו כדי שהספינה תמשיך לשוט. ככה זה כשאנשים חיים יחד. כל אחד עושה כמיטב יכולתו למען הבית שבו גרים יחד. ולכן גם את צריכה להשתתף באיזשהו אופן ב"השטת הספינה" הזאת. מה עוד שבגיל 25 אדם לא יכול לצפות שהוריו ימשיכו לפרנס אותו. במיוחד כשהם עושים את זה ממש בדם ויזע.
ואם היא תזכיר שוב את אביה, אפשר לומר שייתכן בהחלט שאצל אביך אף אחד לא ידרוש ממך לנקוף אצבע אלא יאפשרו לך לחיות על חשבון הזולת, אבל אני לא חושבת שזאת מטרה שצריך לשאוף אליה...
זה בערך מה שאני הייתי אומרת, לדעתי, אם כי לא התנסיתי בסיטואציה מדויקת כזאת. ואם הבת שלי היתה מחליטה בכל זאת לעבור למקום שבו יש לה משרתים - אז בסדר, מה לעשות. אצלי אין משרתים.

 

[מתומן]

אני לא מבינה את הגישה השלילית הזו

לא כולם תמיד מחפשים לדפוק ולנצל, וזו צורת מחשבה מאוד עצובה...

לכותבת התגובה המקורית: מה שאני רואה פה לפי תיאוריך הוא בחורה צעירה בת 25 שמבינה שהיא צריכה לצאת מהבית. אז היא לומדת כדי לפתח את עתידה ובמקביל עובדת כדי לחסוך כסף ולצאת מהבית כמה שיותר מהר וללא הלוואות כמו ילדים רבים ש"יוצאים" מהבית בגיל 21 מיד אחרי הצבא ונתקעים עם חוסר אפשרות כלכלית ללמוד או להתקדם בחיים ובסוף מסיימים עם עבודה בשכר מינימום וחובות. אני מבינה מדברייך שאת לא עוזרת לה עם הלימודים מבחינת כסף ולמעשה מגוריה בבית הם העזרה שאת מספקת לה.

קצת לא הבנתי למה כוונתך ב"לעזור בבית", לבקש לקחת חלק בעבודות הבית זה סביר מאוד, אבל אם היא חוזרת מהעבודה כל יום ב-23:00 אחרי שבבוקר למדה אז למה לא להקל עליה? לשים עוד מכונת כביסה? לבשל עוד קצת שיהיה גם לה מה לאכול? זה באמת מה שימוטט אותך כלכלית?
ואם הנושא הוא עזרה כלכלית, הרי היא מכבידה עליך בבית בהוצאות לדברייך, אז לגרום לה לחסוך פחות כדי שזמן המעבר יתרחק וכך תוציאי עליה עוד ועוד כסף? את באמת לא יכולה לספוג עוד כמה חודשים?

דיברת איתה? שאלת אותה מתי היא מתכננת לעזוב? איך היא מתארגנת כלכלית ? איפה היא רואה את עצמה עוד 2-3 שנים? נראה לי שמטרידות אותך רק ההוצאות שלך ואת צריכה לשים לב שהילדה שלך מנסה לבנות את החיים שלה כדי שלא תצטרך להיות במצבך בעתיד, ובמקום לעזור לה את רק פוגעת... ואולי באמת עדיף שתעבור לאבא שלה.
ה"איומים" במעבר לאביה הם לדעתי תגובה של עלבון על כך שאת לא מוכנה שתהיה בביתך.

בישראל היום קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגור לבד ולקיים את עצמך ממשכורת של סטודנט שהיא בד"כ 2000-300 ש"ח. אני באמת שלא מבינה את הגישה שלך.

 

[מרוניה]

האם לא שמת לב שהשואלת כתבה "אני קורסת"?

היא כתבה (אם אני לא טועה במילים) שהיא קורסת כלכלית, נפשית ופיזית!
ועדיין היא צריכה לפרנס אישה בוגרת בת 25??
אני לא מבינה. באמת שהדור הזה נפל על כל הראש, ולא רק מהבחינה הזאת!

 

[זהב טה ו ר]

מוכנה להתערב שאת לא אמא

מי שכבר יש לה ילדים היתה יודעת שאין סיכוי שהכותבת התכוונה לדברים שכתבת.

 

[מתומן]

טוב, את בטח מכירה את הכותבת אישית

ולכן את יודעת מדיוק למה התכוונה.

ויש לי ילדים.

ואת אדם לא נחמד, עם תגובה אגרסיבית וחסרת נימוס. שיהיה לך בהצלחה

אחרי היכרות קצרצרה עם הפורום אני מוותרת על התענוג.

 

[סולמותוחבלים]

מהר. הרכבת שלך כבר בדרך החוצה מהתחנה !!!

לא הבנתי - מה הקשר לזה שהיא בת 25? מה היא עשתה עד היום? למה את מתעוררת רק כאשר את כבר ממוטטת ?
סליחה על הבוטות - אבל אם אני לא טועה את בעלת הבית ואמורה להיות גם המנהיגה שלו. בתוקף זה את קובעת את הערכים החשובים בבית ואת הגבולות בבית ועומדת על קיומם. מי שלא נאה לו, שיאסוף נא את עצמו וילך למקום שבו הגבולות והחוקים מתאימים לו.....
אם הגעתן למצב כזה, יש להניח שהמערכת הרגשית העקומה הזו בין שתיכן קיימת לא מהיום, והכוונה קודם כל למחשבה שלה (שמתורגמת למעשים) שהיא יכולה לאיים עלייך במעבר לאביה ולסחוט אותך בדרך הזו.
חד משמעית, לעמוד מולה, להגדיר את חוקי הבית וגבולותיו, להודיע שאת עומדת לעמוד על קיומם, אפילו במחיר של עזיבתה לבית אביה. היא תנסה אותך, ולו מכיוון שהיא חייבת לבדוק מאיזה חומר עשויה האמא החדשה הזו ואת תצטרכי לעמוד בזה.
עברתי את זה עם לא אחד ולא שניים מילדי ואחרי הם יותר אצלי מאש בבית השני כי אנשים וילדים אוהבים גבולות וזקוקים להם להתפתחותם הנורמלית.
ועוד דבר, את הרי תמשיכי להיות אמא שלה עש שאחת מכן תעזוב את פני האדמה הזו, ולכן, אם את רוצה שתכבד את גבולותיך בעתיד, גם כשהיא תהייה אמא בעצמה, ואם את רוצה שהיא תוכל להנחיל לנכדייך גבולות, אז הגיע הזמן !!!!!

 

[מרוניה]

לא העזתי לומר את הדברים האלה,

כי אני לא גרושה והילדים שלי לא יכולים לאיים עלי שהם יעזבו לשום מקום. ולכן לא רציתי להיות "גיבורה", כשאני לא נושאת בתוצאות. אבל אני בהחלט מסכימה עם הגישה הזאת.

 

[צלילי מיתר]

אז שתלך לגור עם אביה - למה זה מפחיד

אותך כל כך?
היא יודעת שזה מפחיד אותך ומשתמשת בזה נגדך וממשיכה להתנהג כמו שבא לה .
אני מניחה שזה לא התחיל אתמול או שלשום - אז הגיע הזמן לשבת איתה לשיחה ולהגיד לה מה מצופה ממנה בגיל 25 אם היא גרה אצלך תוך הקשבה לה ולדברים שהיא מעלה.

נהוג? אין נהוג פה בעיני. כל משפחה מתנהלת אחרת וכל בית מתופעל אחרת. עשי החלטה עם עצמך וחושבים עם עצמך ושבי איתה לשיחה.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

לדעתי היא לא אמורה להשתתף בהוצאות כספיות.

אם היא צורכת כמויות אדירות של אוכל, חשמל ומיים - אזי יש בסיס לדרישה שתשתתף בהוצאות.
(למשל אם היא מדליקה מזגן בלי הפסקה, או אם את קונה במיוחד בשבילה מזון גורמה יקר,וכדומה).
הרשי לי להניח שהיא לא מתנהגת ככה, כיוון שלא ציינת בהודעתך התנהגות כזו.

אם כן, ה"ילדה" למעשה אינה גורמת לך להוצאה גדולה ספציפית עבורה.
גם אם היא תעזוב, ההוצאות לא יקטנו (חשבונות ארנונה, ועד בית, אוכל וכו' לא ישתנו כשהיא תעזוב).
אז למה היא אמורה לשאת בהוצאות האלו?

גם סיפרת שהיא חוסכת כדי לעבור לגור מחוץ לבית.
זה לא שהיא מתכננת להיתקע אצלך עד גיל 40.
למה לגרום לה לעזוב לפני הזמן בתסכול?

לגבי השתתפות בתחזוקת הבית -
אם שני הקטינים הנוספים משתתפים בניקיון, גם היא אמורה להשתתף.
זה עניין חינוכי - לא הגיוני שאת תנקי אחרי כולם והם יגורו בבית כמו נסיכים.
אני משערת שאם היא תגור אצל אבא שלה, הוא לא ינקה אחריה...

 

[מרוניה]

להערכתי, אדם מבוגר שגר בביתי,

משתמש בחשמל, במים, אוכל מהאוכל שאני קונה, משתמש בנייר הטואלט, מכבס במכונת הכביסה שלי וכדומה, עולה לי לפחות 1000 ש"ח בחודש, ואפילו יותר. (ועוד לא שמענו אם ה"ילדה" מצפה גם שאמה תקנה לה בגדים וכדומה.)
יתרה מזאת, אם הילד הבגיר שלי יעזוב את הבית, ואם מצבי ממש קשה, אני יכולה אפילו להשכיר את החדר שלו לבחורה נחמדה, ולהגדיל את ההכנסות שלי באלפיים ש"ח בערך, כלומר, לחסוך את אלף השקלים (ויותר) שאני מוציאה עליו, ועוד להשכיר את החדר שלו, והנה, בבום, יש לי יותר מ-3000 ש"ח נוספים בחודש, שזה הון במצב של מצוקה כלכלית.
לחלופין, אני יכולה להשכיר את הדירה שלי ולשכור דירה קטנה יותר, וכך לחסוך את הכסף. ואם אני גרה בדירה שכורה, אני יכולה פשוט לשכור דירה קטנה יותר ולחסוך את הכסף.
בקיצור, לא יעלה על הדעת ש"ילד" בן 25 יחיה בביתי כמו פרזיט ויצפה שאני אמשיך לפרנס אותו כאילו הוא בן 15. זה מצב חולני שנוצר בדורות האחרונים, והגיע הזמן לקום ולהגיד - זה לא לעניין! אין לזה שום הצדקה!
הבחורה עובדת וחוסכת כסף? שתשכור לעצמה חדר ותחיה כמו אדם מבוגר. לחלופין, אם אביה במצב כלכלי טוב יותר, שתעבור לגור אצלו, למה לא? בהחלט רצוי! אולי הוא שוכר עוזרת בית, וכך מממן למעשה גם את הפן הזה של הוצאות המחיה, והכול טוב ויפה! כן, עוף גוזל, ויפה שעה אחת קודם!

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

אני משערת שהכותבת אינה יכולה להשכיר את החדר

של הבת שלה ב- 2000 ש"ח, אחרת הייתה מזכירה את זה בדבריה.
אני אישית משכירה בית שלם ב- 2000 ש"ח וקצת,
לא מכירה מישהו שישלם לה 2000 ש"ח על חדר בלבד, שנמצא בתוך בית שיש בו שני קטינים.

אם הילדה תעזוב את הבית, נניח תעבור לגור בת"א או בכל עיר אחרת של צעירים,
האמא תראה אותה פעם בשבועיים או בחודש ותתחיל לקנות לה מתנות ושטויות אחרות
(ככה זה כשילדים יוצאים מהבית - ההורים עוזרים להם בכלמיניי דברים),
ככה שהיא לא באמת תחסוך את ה- 1000 ש"ח שהילדה "עולה" לה היום.

לסיכום, האמא לא באמת תחסוך 3000 ש"ח.
אולי היא תחסוך 500 ש"ח.
בשביל 500 ש"ח בחודש שווה להיכנס לכל העניין הזה?

 

[מרוניה]

שווה להיכנס בשביל עצם העיקרון של הפרזיטיות,

ובשביל עצם התחושה שהאימא קורסת תחת העומס ואילו הגברת הצעירה כאילו היא לא רואה כלום. (בהנחה שזה אכן המקרה, כמובן.) וכשהיא אומרת לבתה שהיא קורסת (בהנחה שזה מה שהיא אומרת), אומרת הגברת הצעירה שהיא תעבור לאבא שלה.
אז כן, כדאי לטעמי ללבן את הנושא ולא להחליק אותו מתחת לשטיח.
תראי, אני מודה ומתוודה שהבן שלי בעצמו כמעט לא תורם כיום לבית, אבל הוא יותר צעיר ועדיין בצבא, ונוסף לכול (וחשוב מהכול) - אני ממש לא קורסת תחת העול, אלא חיה די טוב. ולכן בשלב זה אני שותקת. אבל בגיל 25 אני לא רואה את עצמי שותקת, בטח לא אם זה יעלה לי בדם להחזיק את הבית.

 

[עפרונית3]

תשובות

אחרי הרבה תלונות שלי,הילדה הציעה מיוזמתה שהיא תממן מנקה לבית,
וזה הרגיע אותי.
אני גם לא סבורה שהורים צריכים להחזיק על הגב שלהם ילדים בכזה גיל,
במיוחד אם הבית עבר שינוי ואני כעת לבד.
תודה לכל המגיבים

 

[מרוניה]

מממ... לא בטוחה שהייתי הולכת על פתרון כזה,

אבל אם זה טוב לך - מצוין.
אני מנסה לדמיין את הבן שלי ואותי בסיטואציה כזאת. אם במקום לעזור הוא היה אומר - "אני אממן מנקה לבית", הייתי מרגישה כאילו האפנדי זורק לי כמה פירורים. זה לא טוב למעמד שלי בבית. אחרי זה אני עוד אצטרך להגיד לו תודה? בעיה.
אבל שוב, אני לא אומרת את זה נגדך. אני רק חושבת בקול רם אם זה היה מתאים לי.

 

[kisslali]

גם לי זה היה צורם

 

[mother cat]

אני מבינה מה צורם לכן, אבל חושבת

שהמסר העיקרי כאן עבר יפה - אמא קורסת, אמא צריכה עזרה. הצעירה הבינה שהיא צריכה לעזור, וזה מה שחשוב. אם היא בחרה בדרך שפחות נראית לנו, זו כבר הבעיה שלה. העיקר שלאמא תהיה קצת הקלה.

 

[עפרונית3]

לי אין בעיה עם זה

מה זה משנה אם היא מנקה אחרי ויכוחים ועצבים או שבאה מנקה בתשלום וחוסכת את המריבות?