אייבי הונדרטווסר
New member
שמחה שהצלחתי למצוא אתכן. הרבה זמן לא כתבתי ופתאום נתקפתי געגועים. הנער כבר עומד להתגייס בקרוב. שתהיה לכולנו שנת לימודים נהדרת.
הייתי שמות של כל מיני בירות בעולם, לונדון ושטוקהולם ואחרות. בשנים הראשונות נכנסתי כל יום לאתר, ממש התמכרתי. עכשיו פחות, אבל עדיין מרגישה כמו בתוך סוג של קהילה. הנער בין הגדולים כאן, כנראה, אז אני פחות מוצאת את עצמי בשאלות של התחלה. אבל מתברר שהשאלות רק משתנות, אבל קיימות כל הזמן, וגם ההתמודדות עם קשיים. ולצד החשש מהגיוס, יש חשש מההמשך, איך יסתדר, ומה קורה איתי בבית כשהוא פתאום איננו, או לפחות לא כל יום פה. בדידות גדולה. אני מאוד מתאמצת לחדש יחסים חברתיים, אבל עם כל הקורונה הזו זה ממש לא פשוט.ברוכה הנמצאת.
נער גדול, שיהיה גיוס קל.
אנחנו מכירים בכינוי אחר?
כן, כן, אני בהחלט לונדון. אני עדיין עובדת, כך שזמן להתנדבויות אין לי. אני בהחלט מאמצת ומשקיעה בכל קשר טוב שנקרה על דרכי, אבל זה לא קל להכיר אנשים חדשים שנעים להיות איתם, ואני גם רגילה בעיקר להיות לבד ונוח לי ככה. אבל המחשבה שהוא לא יהיה פה כל הזמן ממש קשה. הוא גם מדבר על מעבר לחיות בחו"ל. עוד יש זמן, צריך לסיים צבא ותואר, אבל זה לא רחוק. והמחשבה הזו בכלל קשה.מבחינתי את כנראה "לונדון"
מעניין מה שאת מספרת על השלב הבא. אצלי עוד יש כמה שנים עד לגיוס.
מאחלת לך שהוא יבחר להתיישב בסופו של דבר במקום קרוב.
אני מאמינה שבחלקו זה תלוי גם בנו, במובן שאנחנו לא לוחצות ולא תלותיות, כך שלא מעודדות בריחה של הדור הצעיר הרחק מאיתנו. אני רואה מחברות את העצב כאשר הילדים גרים, מתחתנים, ומגדלים ילדים בחו"ל, למשל. בחלקו זה גם לא תלוי בנו. עניין של טמפרמנט, אפשרויות התפתחות במקצועות מסוימים, ועוד.
בעניין הבדידות, שקלת התנדבויות למיניהן? הצטרפות לחוגים כלשהם? או שאין לך זמן לזה? אני רואה איך זה מתקרב גם אליי. אני מהזאבים הבודדים, מעט מאוד חברות מחוץ לעבודה ולמשפחה. נראה איך יהיה בשלב הבא.
שנה ומשהו, אנחנו במרכז.ברוכה הבאה,
כרגע בגלל המעבר לאתר תפוז החדש הפורום מאוד רדום. אני ממש מקווה שעוד נשים ימצאו את הדרך לכאן.
מה הגילאים של הילדים שלך? מהיכן אתם בארץ?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.