התחרות בעיצומה, בואו להשתתף

[glitter8]

ספרו על אהבה וקבלו את האוסף החדש../images/Emo20.gif

באלבום האוסף החדש שלו דויד ברוזה שר על עניינים שבלב – ואנחנו רוצים שתספרו לנו על ההתאהבות הגדולה שלכם..

אנחנו מחלקים חמישה עותקים של אלבום האוסף החדש של דויד ברוזה - "אל תשאלי אם אני אוהב". 17 משירי האהבה הגדולים של וירטואוז הגיטרה האהוב מקובצים לראשונה באוסף אחד. כמו כן, לראשונה על גבי דיסק, הביצוע של דויד ברוזה ללהיטם של החברים של נטאשה- "על קו הזינוק". רשימת השירים באוסף: אל תשאלי אם אני אוהב סיגליות בוכה אל הקירות על קו הזינוק (לראשונה על גבי דיסק) בלבך שיר אהבה בדואי (עם יעל לוי) לא יכול להוריד ממך את העיניים (עם מאיר אריאל) בלחישות כלילת היופי האישה שאיתי מרפסות תל-אביב דניאלה שיר געגועים שרוכים מתחת לשמיים עדיין עוד מעט כדי לקבל את האוסף, ספרו לנו לאורך השבוע הקרוב בתגובה להודעה – על ההתאהבות הכי גדולה שחוויתם .

חמשת הסיפורים הכי מרגשים ויפים – יזכו

ניתן להעלות את הסיפורים עד ל-27.07.10 בשעה 15:00. לאחר סיום התחרות נודיע על הזוכים. בהצלחה!!

אנא עיינו בתקנון התחרות לפרטים נוספים וכללי התחרות המלאים:

http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1751380 "אל תשאלי אם אני אוהב" הוא כותר שלישי בסדרת "שירי האהבה", של חברת אן אם סי יונייטד. קדמו לו: "בגללך- אוסף שירי האהבה של אריק איינשטיין" ו"איפה את אהובה- אוסף שירי האהבה של יהורם גאון".

 

[adi00011]

ההתאהבות הגדולה שלי..

זה היה לפני שנה, נפגשנו בחוף בוגרשוב בת"א, הוא בא ושאל איך קוראים לי, עניתי, והוא הוסיף שאני נראית ונשמעת בדיוק כמו הבחורה שהוא חיפש.. אחר כך הוא הציע שנלך לשתות קפה באחד מבתי הקפה שקרובים לחוף, הסכמתי, שנינו גילינו הרבה התעניינות אחד בשני, השיחה הייתה מרתקת, המשכנו להיפגש אחר כך בהרבה בתי קפה וברים ברחבי ת"א, וזה פשוט קרה, התאהבנו אחד בשני, עברנו לגור ביחד, והיום אנחנו כבר עומדים להתחתן..

 

[dorooni]

התחלה צעירה ותמימה, סוף עכור

לא נעים להודות, אבל ההתאהבות הכי נעימה שהייתה לי התרחשה מאו מאוד מאוד מזמן. אני מדבר על כיתה ב'. נכון, אני לא זוכר ממש איך זה התחיל, אבל פשוט האהבתי בילדה. ככה, פשוט. אני לא זוכר את השורשים אבל אני כן זוכר שבכיתה שלנו היו שולחנות מחשבים מברזל שהיה אפשר לשבת תחתם. באמצע השולחן הייתה מחיצת מתכת, ככה שלא היה אפשר לראות אחד את השני, וככה היינו מתכתבים על דפים שהיינו זורקים בסוף ההפסקה. בעיקר אני אוהב אותך והחלום שלי זה להתחתן איתך, תודה ששאלתם. אני מתאר לעצמי את המנקה שרוקנה את פח הזבל בסוף היום, היא בטח ממש הסמיקה. אולי חשבה שככה השרת מנסה להתחיל איתה.

אחר כך גילינו את המסנג'ר והתחלנו להתכתב בשיחות וידיאו. ככה, סתם, לשפוך את הלב ולהגיד כמה אני אוהב. לא הפסקתי לחשוב עליה אפילו לרגע. כל ספר שקראתי, כל סרט שראיתי, חשבתי אם היא הייתה אוהבת אותו. לא נרדמתי בלילות, הלב שלי בער. זה נמשך עד כיתה ד' בערך, ואז דעכה לה האהבה. אני המשכתי לאהוב עד כיתה ה', ואז הבנתי שנחזור - אנחנו כבר לא נחזור, וזה הסוף.

נכון, נשבר לי הלב. ונכון גם שהיו לי אהבות לאחר מכן. אבל שום דבר לא הגיע לרמה של ההתאהבות התמימה והעוצמתית של ילדי כיתה ב', והלוואי שהייתי יכול לחזור ולאהוב ככה.

 

[Walk Two Moons]

היינו עוד יותר צעירים מעכשיו.

והיה לנו חודש, לא יותר מזה, של הליכה על הקצה ושל אהבה פשוטה מאוד וחזקה מאוד. אף אחד לא שימח אותי כמו שהיא שימחה אותי. היא מעולם לא הייתה טיפוס של מחוייבויות. אני בכלל לא ידעתי מה רציתי מעצמי, אבל ידעתי שאני רוצה אותה, רוצה להיות קרוב אליה, ידעתי שאני יכול להיות חופשי איתה, וזה הספיק לי. הכי אהבתי שעם כל הציניות - היא הייתה אפילו יותר גרועה ממני - ידענו להיות קיטשיים לפעמים בלי להניד עפעף. אנחנו עדיין צעירים, אבל כל אחד מאיתנו מתבגר לבדו. יש כלב אחד שמסתובב אצלנו בשכונה, שתמיד מזכיר לי אותה, כי פעם טיילנו עם הכלבה שלה והם התגפפו שעות. יש שיר אחד, בית משיר אחד, ליתר דיוק, שתמיד התנגן בינינו, ותמיד מתנגן עכשיו כשאני חושב עליה, על השיער השחור הקצר, על הרגעים שחלקנו, על החודש הזה. פעם כתבתי לה אותו בפתק והטמנתי לה ביד. "אך באור השמש, כשאת איתי, קול צחוקך בי מתנגן. ובלילה אם עצוב אני, כשאת באה זה עובר. כי את כאן, את יפה כרגע, המחר אולי יתאחר." המחר הגיע מהר מאוד. (אני לא כותב בפורום הזה בדרך כלל, אבל כשראיתי את הפרסומת של תפוז, שקשורה לאהבה גדולה ולדויד ברוזה - הייתי חייב.)

 

[altofhen]

קצת חשוף

סיפור האהבה שלי הוא סיפור אהבה חד צדדי לאדם שהכרתי לא מזמן פגשתי אותו באחת ההופעות שצילמתי מוזיקאי בחסד, מצחיק בטירוף, ונשמה ענקית רואים בכל תמונה שאני מצלמת כמה אני אוהבת אותו. בכל תמונה, בכל "קליק" של המצלמה אני מתאהבת בו מחדש. אני מחפשת את המבט המיוחד שהוא יודע לתת לי, את החיוך המיוחד שהוא נותן רק לי. והתמונות הפרטיות נשארות אצלי, לא מפרסמת אותן. מאוד קנאית לרגעים שלי/שלנו. אבל מה? הוא לא שם עלי ז... ליבי יוצא אליו... לא מרגישה את זה בראש או בלב מרגישה אותו בבטן! בקישקע! כל פעם שאני חושבת עליו הפרפרים מסתבכים בעצמם ובנימי נפשי, יוצרים צמה סבוכה של רגשות ותחושות שאני לא רוצה שיישארו אצלי, רוצה שיעברו אליו וממנו. רואה אותו מדי פעם בהופעות, מקבלת חיבוק ונשיקה, מדברים לפעמים במסנג'ר או בפון. אבל... אהבה חד צדדית... וכואב... כל כך כואב שמנסה להיגמל ממנו מנסה לנקות אותו מהחיים שלי אבל כמו מכורה נופלת לסם שלי... שוב הולכת להופעה ושוב מדברים על אהה ודא...ושוב העצבות שבאה אחרי השיחה, כי הוא לא איתי והוא לא שלי. רוצה לשוב ולהיות נפש חופשייה אבל לאחרונה הנפש שלי קלועה באהבה חד צדדית (או אולי כלואה) וקשה להתיר את ה"צמה" הכל כך הדוקה.

 

[קiקילידה]

../images/Emo23.gif ה-התאהבות שלי..../images/Emo99.gif

קצת מורכב.. לחברה הכי טובה שלי יש חבר כבר 3 שנים, הכרתי אותו ואת כל המעגל החברים שלו היטב והיינו מבלים מדי פעם יחד. לפני כשנה שוב יצאנו כולם ובפעם הזו הצטרף בחור חדש שהסתבר שהוא חבר מאד טוב שלהם אך במקרה אני לא נתקלתי בו אף פעם במשך שנתיים. הבחור מצא חן בעיניי, דיברנו קצת והוא סיפר לי שיום לפני כן הוא נפרד מחברתו ב-5 השנים האחרונות.. מה שקצת הרתיע אותי. לאחר אותו ערב לא דיברנו כשבועיים וקרה ששוב נפגשנו במסגרת יציאה קבוצתית- הוא סיפר שלפני שבוע הם החליטו לחזור ושוב- יום לפני כן הם נפרדו. נראה לי מאד תמוה הסיפור, אך המשכנו לדבר ולבסוף נתתי לו את הטלפון - יצאנו לדייט לאחר כשבוע- וגיליתי בחור מדהים, לא ידעתי שקיימים דברים כאלה וכמעט מאותו יום אנחנו גרים ביחד, מאוהבים ומתחתנים בקרוב. היום אני מרגישה שכל סיפור ההיכרות שלנו היה סוג של גורל- העובדה שלא נפגשנו במשך שנתיים שלמות כשהיתה לו חברה (סביר להניח שהיינו נהיים ידידים ובזה זה היה נגמר) והעובדה שבפעמיים שנפגשנו זה היה לאחר הפרידה שלהם.. כאילו מישהו מלמעלה כיוון את כל זה..

 

[blueCheer]

אהבת חיי!

פגשתי אותו לפני 41 שנים ומאז אני פשוט לא יכול בלעדיו. הוא האדם הכי חכם בסביבה, הכי רהוט, הכי יפה. הוא לוקח אותי למקומות וקונה לי דברים. כשאני עצוב אני רוצה להיות רק איתו, כשאני שמח אני רוצה לחלוק איתו. הוא מבין אותי בלי מילים, תומך בי ומעודד אותי. יש מקרים שאני כועס עליו, אבל לא לפרק זמן ממשוך. תבינו, זה פשוט חוצה אותי לשניים! בלעדיו, כמובן, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. ותסלחו לי, הסקס... הא, הסקס איתו זה משהו אחר! לא תמיד אני נאמן לו, אבל כשאני איתו הוא יודע בדיוק מה לעשות. אני אוהב אותו כמו את חיי ואני יודע שאפילו למות נמות ביחד. זו עובדה. כי אני הכי אוהב את... עצמי! (או לפחות זה מה שאשתי אומרת).

 

[כלה להשגה]

אני בן שמתאהב די הרבה

ככה זה מזל סרטן.

הכל התחיל ב25.6.2006 שחברתי ואני הלכנו לצוותא להופעה של זמרת שרק עתה פרצה בשם קרן פלס. בהופעה ההיא לא הכרתי עדיין את כל השירים אך מאותו רגע נעתקה נשמתי. התאהבתי בנשמה. התאהבתי בקול. התאהבתי באופי. זה לא כזה ברור איך שסלבס ואומנים בכלל מתנהגים למעריצים בתום ההופעה. באותה ההופעה עשיתי משהו שלא עשיתי עד כה ,וזה לגשת לקרן ולדבר איתה. התרגשתי.אפילו ביקשתי שתחתום לי על הדיסק וביקשתי תמונה. עד אותו רגע הייתי בטוחה שזו התנהגות שמתאימה למעריצות קטנות ומתלהבות ולא תואם לגילי. מאז כבר הפסקתי לספור לכמה הופעות של קרן הלכתי. מאז כבר הסתפקתי לספור כמה תמונות עם קרן יש לי. מאז הפסקתי לספור כמה חתימות של קרן יש לי. אבל אני מרגישה שאני חייבת. אני חייבת שתהיה לי הוכחה שלקחתי חלק בדבר המופלא שנקרא קרן פלס.מה שחיבוק דוב של קרן עושה לנפש. בשביל הופעות שלה נסעתי גם לצפוון. בזכות קרן התחלתי להיות פעילה בפורום שלה בתפוז וכך הכרתי אנשים קסומים ומדהימים שלכולנו משותפת האהבה לקרן. בזכות קרן הכרתי גם את מירי מסיקה וגם אחריה בשניה נכבשתי בקסם ואני מלווה אותה כבר כ3 שנים, אם זה הופעות שאני הולכת ועוד. גם בפורום שלה אני פעילה. בזכות קרן פלס הכרתי גם את הנגנים המדהימים שלה וכדי להמשיך ולראות אותם בפעולה הכרתי בזכותם עוד מוזיקאים נוספים שאני בספק אם הייתי שומעת עליהם, כי גם עם מוזיקאים אלו הנגנים של קרן מנגנים. זה פשוט תענוג. אני מחכה לסופ"ש הרבה בזכות הטור הקסום שקרן כותבת במוסף ידיעות אחרונות. היא מרגשת אותי. היא מצחיקה אותי. קרן מלווה אותי בתקופות שונות בחיי- אם בתקופה שעוד חיפשתי אהבה ואם בתקופה שרק הכרתי את בן זוגי מזה 3 שנים. קרן מלווה אותי בשירים שלה בדייטים הראשונים ,בפרפרים הראשונים בבטן, בנשיקה הראשונה. זה היה ברור שבן זוגי ואני חייבים להיות ביחד בהופעה אחת לפחות של קרן כדי שיווכח בתופעת פלא הזו. מאז היינו ביחד ביותר מהופעה אחת של קרן. המצחיק שבאחת משיחותינו הראשונות נוכחנו לדעת ששנינו היינו באותה הופעה של קרן עוד לפני שהכרנו. עולם קטן. גם שקרן עצמה התחתנה ב3/6/2009 התרגשתי כאילו אני זו שעומדת מתחת לחופה בעצמי.(ואז עוד לא הייתה ההצעה בכלל). תמיד השירים שלה ברקע. אם פיזית ואם בראשי. גם כאשר עברתי לגור עם בן זוגי ועזבתי בפעם הראשונה בחיי את בית הורי והרגשתי מבוגרת ובוגרת גם אז התנגנו בראשי שירים של קרן. שקרן שרה אם במחשב בביתי ואם בהופעה את השיר שיהיה לנו בית, תמיד יורדות הדמעות, כי אני מרגישה שזו אני שמדברת. אז מה אם יש לבן זוגי ולי כבר בית? גם עכשיו, שאני קצת יותר מחודש עומדת לעמוד מתחת לחופה זה ברור לי, שביום המאושר בחיי, אני אהיה מוקפת באנשים שאני אוהבת ומעריכה. זה ברור לי מסיבה זו שאני אשמע באותו יום הרבה את קרן ומירי.

 

[כלה להשגה]

מספר טעויות שנוצרו עקב מהירות והיסח הדעת

אני לא בן. אני בן אדם. מאז כבר הסתפקתי לספור כמה תמונות עם קרן יש לי= הפסקתי

 

[shirabeat]

ההתאהבות שלי ביובל..

יובל נולדה לפני כמעט 4 חודשים.. במהלך 39 השבועות מורטי העצבים של ההריון, למדתי להכיר אותה, והיא אותי.. ידעתי מתי היא מתעוררת, ומתי היא ישנה, לאיזה מוזיקה היא מגיבה ומה התנוחה שהיא הכי אוהבת להיות.. כשהיא נולדה, פתאום הייתה לי ילדה בידיים, תינוקת, ששונה מהעוברית שהכרתי בבטן.. תינוקת שתלויה בי, זקוקה לי, ובעלת מזג שונה לחלוטין ממה שהכרתי בבטן.. סביבי כולם אמרו כמה היא יפה וטובה וכמה אוהבים אותה, ורק אני הסתכלתי עליה ואליהם בחיבה וחייכתי חזרה.. לקח מספר שבועות עד שהתאהבתי בה, בחיוך הכובש, בעיניים החכמות, במזג הטוב שלה, אבל התאהבתי עד מעל הראש. האושר שממלא אותי בכל פעם שהיא מחייכת אליי, בכל צחוק שמתגלגל מגרונה, ובכל פעם שעיניי נופלות על תמונה שלה. הפרפרים שממלאים את בטני כל פעם שאני נפרדת ממנה לכמה שעות, אותם פרפרים שהרגשתי פעם אחרונה לפני 5 ומשהו שנים, כשהכרתי את אבא של יובל..

 

[זק המקורית]

האהבה שלי

הסיפור שלי מתחיל כשהבנתי שכדי להיות אמא המסלול השגרתי מסוכן עבורי ולכן מסלול האימוץ הוא המסלול שלי .....נרשמנו לאימוץ והתהליך היה ארוך איטי ומלא בחיטוטים אישיים ונפשיים.... כשאימצתי את בני הבכור ראיתי איך כולם מסביבי מאוהבים בו ורק אני לא מצליחה להרגיש אליו כלום...נבהלתי היתכן שאני לא אוהבת את הבן שלי היתכן שזה בגלל שהוא מאומץ....כל החודש הראשון הייתי עסוקה בללמוד איך להיות אמא, מה צריך מה עושים, כביסות אוכל חיתולים .....חודש אחרי האימוץ השכבתי אותו לישון ... סיפרתי לו סיפור שרתי לו שיר והוא נרדם ......כשהוא נרדם הסתכלתי עליו ופתאום זה נפל עלי הרגשתי שאני מתגעגעת לילד שישן לידי וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותו חזק חזק ולא לעזוב ....פתאום הבנתי שבמהלך החודש הראשון הייתי עסוקה בללמוד להיות אמא ולא שמתי לב לרגשות .....וכשזה הופיע הבנתי דבר אחד שאני אוהבת את הילד שלי כמו שלא הרגשתי אהבה מימיי אהבה ללא תנאים........כשאימצתי את בני השני ........... פחדתי שלא תהיה בי מספיק אהבה כמו שיש לי לבני הבכור ... אך ברגע שראיתי אותו התחלתי לבכות והבנתי שאיך אפשר לפחד מלא לאהוב תינוק מקסים כל כך.....בילד השני התאהבתי מיד וכל החששות שהאם תהיה לי מספיק אהבה לשניהם נעלמה...היום אני יודעת שגם לילידם הבאים שאאמץ תהיה לי מספיק אהבה לכולם ואוכל להעניק ולתת להם את שמגיע להם בכל רגע שאני איתם.

 

[inbm70]

אהבת נעורים

זה התחיל בתיכון, היה לי ידיד אפלטוני מהכיתה המקבילה, היינו חברים בלב בנפש, חברים שמתנשקים מתחבקים יוצאים לבלות וקורעים את הארץ בלי יחסים רומנטיים. הייתי בת בית שם והיינו מבלים המון זמן יחד. באיזה שהוא שלב בחיים בשנות העשרים שלנו רבנו ריב נוראי והקשר פסק. האהבה בלב שלי נשארה וידעתי שיבוא היום שאחפש אותו שוב, וזה קרה, נפרדתי מחבר והחלטתי לברר מה קורה איתו, התקשרתי להוריו שבתקופה ההיא היו לי ממש כהורים, שאלתי עליו ואמרו לי שלא התחתן ושכרגע פנוי,יצרתי איתו קשר ודברנו כאילו כלום לא קרה,כאילו לא חלפו שנים ומהמקום שהפסקנו שם המשכנו, הוא הפתיע אותי איזו שבת בדירה שגרתי, התעוררתי מדפיקה בדלת ואחרי שנים הוא עמד מולי, לא כל כך ידעתי מה מי מו ואייך להגיב, ואחרי שנים פתאום פרצה אהבה לא ממומשת, כמובן שהצטרפה אליה אהבת גוף והיינו בשוק מעצמנו וממה שקרה, התלבטנו לאן מכאן, התקשרנו להוריו לספר על מה שקרה והם מאוד שמחו, אבל ידענו כעבור כמה חודשים שעתיד לא יהיה מזה, החלטנו להשאיר את מה שפרץ מאחור ולחזור להיות חברים אפלטוניים, הצלחנו ושמרנו על הקשר באש נמוכה נמוכה, אני התחתנתי, הוא הכיר בחורה, הבחורה , מתחת לחופה אימו אמרה לי "את רואה, את היית צריכה להיות שם".... אשתו לא אהבה את הקשר ביננו והקשר נותק לגמרי. אני יודעת שמבחינתי הוא האהבה הגדולה ביותר שהיתה ותהיה לי... אוהבים בכזו אהבה פעם אחת בחיים... יש לי שלושה ילדים לו יש אחת אוליי יותר, אין קשר , אני מתגעגעת בטרוף, אולי בגלגול הבא האהבה תמומש.........

 

[Jen74]

מי זה כותב לך ילדנות, גלי מי שולח... ../images/Emo9.gif

חשבתי לכתוב על הנוכחי, שכבר שנה וחצי איתי אבל החלטתי לספר דווקא על אהבה נכזבת שבסופו של דבר הפכה לידידות נפלאה. הכרתי אותו בעצם בזכות ניהול פורום כאן בתפוז. היה מפגש פורום וגם הוא הגיע. בסוף המפגש חיכיתי לטרמפ שלי הביתה והוא ישב איתי לחכות ודיברנו והיה ממש נחמד ונעים לדבר. החלפנו טלפונים ולא חשבתי שיהיה משהו מיוחד. הוא חמוד והכל, אבל צעיר ממני בכמה שנים. בהמשך היו שיחות טלפון והוא גם הזמין אותי אליו הביתה. הפורום שניהלתי קשור לעולם המוסיקה והוא בין שאר עיסוקיו גם מופיע כזמר. כך גם הכרתי אותו, מופיע ושר. כעבור זמן מסוים הרגשתי ממש פרפרים כשהיינו מדברים, נפגשים וכשהיה מתאמן בבית על שירים הזמין אותי לחוות דעה והייתי מרגישה כאילו הוא שר לי במיוחד שירים שמדברים רק אליי. בסוף התוודאתי בפניו שנדלקתי עליו, התאהבתי בו ממש. הוא לא ידע כל כך מה לעשות, איך להגיב, מעבר לעובדה שהודה שגם הוא מרגיש משהו. היינו תקופה די ארוכה בקשר מורכב שמצד אחד אנחנו ביחד ומצד שני הוא קצת הסתיר את הקשר שלנו מאנשים מסויימים בחייו. לא הפריע לי כל כך כל עוד יכולתי להיות איתו וידעתי שהוא לא יוצא עם אחרות. בשלב מסויים הוא אמר שהוא לא מעוניין בקשר רציני, כרגע הוא בשלב בחיים שלו שהמוסיקה יותר חשובה לו והוא רוצה להתעמק בזה. היו עוד כמה גורמים שהפריעו לקשר שלנו להיות ממש רציני והיה לי קשה עם הרעיון של להיפרד. אחרי חודשיים בערך של נתק הוא חזר להיות איתי בקשר ואני, שהתגעגעתי לשיחות איתו ולחזרות שלו לפני ההופעות, שמחתי שחזר להיות בקשר. היום אנחנו חברים טובים כי יש בינינו קשר של מעבר לאהבה גשמית, יש לנו ידידות אמיתית שהיא לא פחות חשובה.

 

[MrsDevil]

ההתאהבות הגדולה שלי ../images/Emo23.gif

לפני כמה שנים,הייתי אז בת 14,זה היה בקיץ של מלחמת לבנון השנייה. לצאת מהבית,זו הייתה אופציה לעיתים רחוקות,עם אמא פולנייה אז בכלל. אז המסנג'ר היה מקום המפלט שלי,שם דיברתי עם חברות,יום אחד דרך מסנג'ר של חברה שלי,כתב לי בן דוד שלה. התחלנו לדבר על בסיס יומי,בהתחלה על דברים שטותיים,ולאט לאט התחלנו לדבר על הכל,מא' ועד ת'. התאהבתי בו עד מעל הראש,חיכיתי לשיחות טלפון שלו,חיכיתי להודעות ממנו,כל היום שלי סבב סביבו. מעט חודשים אחרי זה סבא שלי,שהיה האדם הכי קרוב אלי נפטר,אני התמוטטתי,הייתי שקועה בדיכאון,והוא היה שם בשבילי,עם מות סבא שלי,אני הפכתי לאדם תוקפני,מתגונן מכל דבר,והוא היחיד שהבין אותי,ובעזרתו גם יצאתי מזה מהר יותר.היינו בקשר במשך שנה וחצי,שנה וחצי של התמיכה הכי נפלאה שהייתה לי,. הבנאדם שהבין אותי,היה שם בשבילי,ואהב אותי איך שאני,עם הדברים החיוביים שבי,ועם השליליים,ולא חסר. אחריו היו התאהבויות קלות,אבל אף אחד לא דמתה לזו,ואפילו לא התקרבה. כי זה היה מיוחד,שני נערים בני 14,שלא מבינים יותר מידי על החיים,ובכל זאת הקשר מדהים.

 

[alti26]

יש לי אותו אני מביא אותו למצדה כנראה יש למשהו

רדיו דיסק

 

[גלי אדווה]

המורה שלי ואני

הייתי בת 16. תיכוניסטית בשיא הסקסיות שלה. החלטתי, כמו שקורה לבנות 16, שאני מאוהבת במורה לאנגלית. התלבשתי והתבשמתי באופן שאינו משאיר גברים אדישים; עשיתי לו עיניים; דיברתי איתו בהפסקות במתק שפתיים וכשנכנס לחדר המורים חיכיתי ליד הדלת שתיפתח והצצתי פנימה בסקרנות לראות מה הוא עושה שם; ליוויתי אותו בשאלות בתום יום הלימודים. ניכר עליו שנפשו יוצאת אליי. אבל כלום. הוא לא עשה שום צעד אסור. ליבי נשבר. ככל שהסתייג ממני כך רציתי אותו יותר. הוא היה נחמד וחביב אליי באופן יוצא דופן, אבל לא התחיל איתי. כשהיה מניח בידידות את ידו על כתפי - כבר חשבתי שהנה הולך לקרות משהו, אבל לא. הוא נשאר חביב ומרוחק. כעבור כמה זמן נודע לי שהתחתן. ואני קיוויתי שיחכה לי ונתחתן כשאסיים את התיכון. שנה אחר כך עליתי כיתה והתאהבתי במורה אחר...

 

[שסק כתום]

../images/Emo45.gif חה חה ... אהבתי

 

[הצועניה היחידה]

וזהו סיפור האהבה המרגש של חיי. מעולם לא דיברת

י אודותיו ורק מעט מאד מחברי נחשפו אליו. לפני מספר שנים צלצל הטלפון והבחור שדיבר איתי ביקש ממני לסייע לסטודנט מאנגליה בן גילי שמגיע לכאן ללמוד לתואר שלישי להתאקלם בארץ. האמת שלא שאלתי הרבה וכמובן שהסכמתי. ביום המיועד הגעתי לשדה התעופה עם עוד ידיד לאסוף את הבחור. כשראיתי אותו קפאתי על מקומי- אהבה ממבט ראשון. ראיתי אליל שחום עור, בנוי לתלפיות, עיניים שחורות חודרות. זו הייתה אחת הפעמים היחידות בחיי שנותרתי ללא יכולת דיבור. בדרך לירושלים שם הושכרה עבורו דירה, גיליתי שהבחור הוא רופא בכיר,שעבר תהליך גיור בשנים האחרונות שהגיע להתמחות בתחום רפואי מסויים.מה אני אגיד לכם. זו הייתה אהבה מטורפת.טיילנו בארץ, בילינו, למדנו יחד, אני את שלי והוא את שלו. לצערי משפחתי לא קיבלה אותו וכדי למנוע עימותים מיותרים שמרנו על פרופיל מאד נמוך אבל המושג והיו לגוף אחד היה כל כך נכון לגבינו. הייתה ביננו טלפתיה כל כך עזה עד כדי כך שהוא היה מתקשר אלי ושואל מה את עושה במקום מסויים, או אני בא לאכול כי אני יודע שאת מבשלת משהו שבאמת בישלתי באותו רגע ואני הייתי נותרת פעורת פה איך הוא יודע. הוא היה מתחיל משפט ואני מסיימת. אהבה מטורפת כבר אמרתי? לצערי בתום לימודיו הוא החליט לחזור לבריטניה. הוא הציע לי להצטרף אליו אך אני העדפתי להישאר בארץ בכל זאת הילדה שלי הייתה עדיין קטנה יחסית. וכך ויתרתי על האהבה הגדולה. מה שמעניין שאחד השירים שאהבנו מאד לשמוע יחד היה שיר אהבה בדואי. הוא חזר לארצו התחתן הוליד ילדים ואני שומעת שהוא לא מאושר ואני נותרתי פה כמו שאני ...

 

[alti26]

הגיע לביתי במודיעין מושלם

 

[a s s y]

התאהבות הכי גדולה-MY LOVE

זאת היתה האהבה הראשונה אהבה מיוחדת במינה אהבה שכבר מחזיקה שנים אהבה שהצמיחה בליבי שורשים הכרתי אותו כשהייתי בת שש עשרה... כשראיתי אותו לראשונה לא דימנתי שזה מה שיהיה היום אני כבר בת עשרים ושתים ואני צמאה אליו כמו למים אני זוכרת את הפעם הראשונה שהסתכלתי לו בתוך העיניים והרגשתי שאני עפה בשמיים ושהוא מחזיק לי את היד רוצה שהרגע הזה ימשך לעד כשאני עצובה הוא היחיד שמעלה לי חיוך על הפנים לא מפסיקה להודות שיש לי כזה אוצר בחיים קשר נדיר, עם המון אהבה וחיבה שלא נגמרת אני כ"כ מאושרת!! אני והוא זה אנחנו וזה הסיפור שלנו