היה לי, בלאכול

. אבל אז כאמור, נזכרתי בהצהרות הגב' המוזכרת וחבריה שמה שאני עושה בחיי האישיים או ההחלטות שאני מקבל וכיו"ב הן "עסקה" כהגדרתה, ומשכך הם פני הדברים, לא היה נראה לי שאני יכול לשבת ולאכול המבורגר בניחותא מבלי לקבל על כך רשות והנחיה כיצד לנהוג עם השוקולד שלאחר מכן. בס"ה עניין של נימוס אלמנטארי נראה לי

.
אם לדעתך זה לא עיסוקו של אף אחד כאן מה אני עושה ומה אני מחליט, לא אוכל אלא לברכך על כך שדעתך כדעתי. אבל לא אני הכתובת שתצטרכי לשכנע במקרה כזה.